גלי מסכתא ירושלמי

הלכה א' (א. - ג.)

נוטע שלא למאכל פטור [עץ מאכל]
ר' יוסי - אפילו צד אחד [ר"ש - עץ מאכל (יתור); דעתו אף על יניקתו]
(ומסיים ביניהם ע"י זמורה)
לר' זעירא חוץ כשצד התחתון למאכל [גידולי איסור אסורין], ור' יוחנן חולק

לרשב"ג - רק בראוי למטרתו, ר' זעירא - רק כשכוונתו מוכח (לרא"ש לחכמים,
לרש"ס ורא"פ לרשב"ג)

לר"מ מחשבה מהני בכל חוץ מזית ותאינה, לר"ש מהני רק לרימין שקמה וצלף (אא"כ רוב אין משמרין הרימין למאכל)

גי' רש"ס - ניטע למאכל לא מהני שינוי דעתו [כל עץ מאכל; אור זרוע - ונטעתם (לצורך) עץ מאכל]

הניטע שלא למאכל לר' בא בר ממל חייב במעשר [כי אין לו חלק - ואף כאן הבעלים משמרים,
חזו"א - מדאיצטריך קרא לפטור הפקר]

לרב הילא בשם ר' יוסי פטור אא"כ בטלה דעתו (מקום ערוגה (רא"פ)/שדה (רח"ק) מלאה של כרוב לשם זרע)

וספק אם התותים מותרין משום גזל

רימין וענבי הדס חייבין בערלה (לגר"א ופ"מ)/ במעשר (לרש"ס וחזו"א) במקום שרוב משמרין למאכל,
או חישב למאכל במקום שמחצה משמרין

נטע גפן ביער פטור מערלה אא"כ עושה כדי ההוצאות, עולה מאליו בישוב חייב

נטע אתרוג למצותו או זית למנורה חייב בערלה [רוצה פריו],
לרח"ק זית למנורה פטור ולחנוכה חייב [חזו"א - לא אלים הדרבנן לעקור שם מאכל]

נטעו לסייג ואח"כ חזר וחישב למאכל או להיפך או חישב ששנה ראשונה לסייג ואח"כ (לר"ם נמלך, לרא"פ ורידב"ז ורח"ק עירב מחשבות) למאכל חייב, לר' יונה ר' יוחנן מסתפק

וספק אם יש רבעי

נטע לסייג ובשנה ד' חישב למאכל - לר' ירמיה התוספת על הפרי (לרא"פ יחור חדש) פטור [בתר העיקר], לר' בא חייב [רח"ק - חנטה בג']

ר' ישמעאל - ואין רבעי

שדה של גוי בסוריא שהביאה שליש ולקחה ישראל - לר"ע התוספת פטור ממעשר, לחכמים חייב

מקצת אילן בא"י ובחו"ל - לרבי טבל וחולין מעורבין [בתר יניקה],
לרשב"ג בתר נוף, חוץ מביכורים [אדמתך] לר' זעירא בשם ר' יוחנן (ור' יוסי בשמו חולק)

יניקת מאכל מהנטוע לסייג אינו פוטר [ראוי לחשוב למאכל], אבל משורש ישן פטור לר' זעירא

הרכיב ילדה לזקנה פטור, להקדש או לצד סייג חייב [ראוי לחיוב]

הלכה ב' (ג. - ד:)

חזור לראש הדף

ערלה רק בנטוע משנכנסו לא"י [וכי תבאו וכו' ונטעתם] לגי' הגר"א לר' ישמעאל אחרי כיבוש וחילוק

לר"י הנטוע לצורך רבים (לר"ש ורא"ש - במקום השייך לרבים (ירושלים)) פטור (לר"ש ב"א רק בגזל רה"ר רא"פ - והתייאשו [לכם]), וחכמים חולקין [ונטעתם; בבלי - לכם]

לחכמים ור"י אין נגעי בתים בירושלים, ור"י בשם שמועה/ר"ש ב"א בשם ר"י חולק

יש ערלה בנוטע גוי, גזלן (לרא"ש וריבמ"ץ - ונתייאשו [יש יאוש לקרקע]), נוטע בספינה, נוטע אילן או דלעת (לר"ש בחלה ורח"ק בצד אילן) בעציץ חרס שאינו נקוב [שרשים ינקו מקרקע], העולה מאליו

העברת עץ בגושיהן מחו"ל לא"י פטור מרבעי

גוי שהרכיב אילן מאכל ע"ג סרק - מונים מנטיעתו

לר"ל ע"ג אילן שפירותיה אינם עומדים למאכל - מונים מהרכבתו, ור' יוחנן חולק

אין מבריכין או מרכיבין פחות מל' לפני שביעית [מתאחין בשביעית] ובדיעבד יעקור,
וערלה מדרבנן עד ט"ו בשבט

נטע בבית - פטור ממעשרות [השדה], חייב בערלה, וספק בשביעית [ושבתה הארץ - שדך]

הלכה ג' (ד: - ו:)

חזור לראש הדף

אילן זקן בלי עפר שיכול לחיות בו כשחזר לעפר חייב בערלה אא"כ נשתייר שורש כמחט של מתון בקרקע [בפחות - כתלוש; אולי עדיין אין ג' שנים (וספק אם כל שנה שליש מחט)

אילן שנעקר ויונק מהבריכה - מונה מעקירתה

בריכות שנפסקה מהראשון - מונים משנפסקה (לפי' הגר"א משנברכה) ואוסר בהוסף 1/200

הרכבות שהבריך בטלין לאילן - לר"מ בידוע שכוחה יפה, ולא כשעלים פונים לזקנה [סימן שיונק משרשי הברכה]

"נטיעה" עד בת ה' בגפן, ו' בתאינה, ז' בזית (נ"מ לחרוש בתוספת שביעית)

ר' חנינה בן גמליאל - הרכבת ילדה לזקנה פוטרת (ור' יוסי בשם ר' יוחנן חולק) אא"כ כבר חנט [אין גידולי איסור מעלין]

לר"י הרכבה מתחברת מהירה מהשרשה

נטע ואח"כ הקדיש חייב בערלה [ראוי לפדות ולחייב]

חנט בשלישית וגדל ברביעית לוקה בכזית [בתר חנטה] אא"כ הרכיבו לחבירו

שתל בצל חולין מעשר לפי כולו משהשחיר עליו/משנשרש [העיקר מתחדש, רא"פ - כזורע חטים (משא"כ באילן)]

תבלינים וצימוקים וענבים שבישלו/הבשילו נותנים טעם ביותר ממאתים

נותן טעם לר' יוסי עד 1/100, לר' חייא בר בא 1/60 [מח' ביחס זרוע בשילה להאיל אם מצרפים עצמות הזרוע] לגר"א - ועוד

רב חונא - קליפי איסור וטינופת של תרומה מצטרפות להיתר

פרי מחובר מוסיף בקצב שפרי תלוש פוחת

הלכה ד' (ו: - ז:)

חזור לראש הדף

ערלה וכלאי כרם מחובר אינו מתבטל, ספק איסור מתבטל,
ותלוש מתבטל בשוגג 1/201, לר' יוסי אפילו במתכוין לתלוש [נראה כמידל גפנים]

לר"ל ולחזקיה לוקט לכתחלה מג' גפנים ומתיר [אולי אין כאן האיסור] מה שליקט [מדאו' בטל ברוב ותלינן שהאיסור נשאר ברוב] (לפ"מ וחזו"א מה שנשאר)

ור' הושעיה חולק

ספק נבילה שנתערבה צריך ביטול ברוב, לרא"פ ורח"ק - בחתיכה הראויה להתכבד לא בטל

מותר לבטל תרומה ע"י טחינה (היפות מתרבה) [כר' יוסי; ר' זעירא - דרך הכהנים לטחון (משא"כ שאר איסורים)]

הלכה ה' (ז: - ח.)

חזור לראש הדף

עלים ולבלובים ומי גפנים והסמדר לת"ק (ור' יוסי חולק) - מותרין בערלה, רבעי, נזיר (ור"א חולק בעלים ולולבים), ולא באשירה

קליפין וגרעינין מותרין ברבעי, נובלות (לא הבשילו) אסורות

לר"א שרף כפרי, לר' יהושע רק שרף הפגים, ולר' יונה קטף [נטיעתו בשביל השרף] (ורח"ק חולק)

לכתחלה אין פודין פירות שלא נתבשלו של רבעי [ג"ש למעשר]
בזמן הזה לרב זבידא יקברו, לר' יונה יפדו

יש קדושת שביעית למאכל בהמה, ולא ערלה

לר' יהושע העמד גבינה בשרף פגי תרומה - ספק [אולי שרף רק יוצא מפרי ותרומה מותרת בהנאה]

לקו ענבים משהביאו שליש - לר' יוסי ב"ר בון פקעה רבעי, ורב חולק

בדיעבד הנוטע באגוז ערלה לר' יוחנן וכהנא האילן מותר [זה וזה גרם; האגוז נרקב], לחזקיה אסור (וכן אפרוח מביצה שגדר ע"ז)

אין מרכיבין ענף עם פירות ערלה ובדיעבד אסור

אפרוח מביצת הקדש - לכהנא אסורה ופודהו בשויו, לר' יוחנן מותרת ופודהו בדמי ביצה