הלכה א' (י: - יב:)
שיאור אסור באכילה ומותר בהנאה
ב' גי' אם אסור להאכיל חמץ לבהמת הפקר [לא יאכל (יאכיל) חמץ]
מפרר חמץ מבטלו ומותר להאכילו לדגים בים
לר' אלעזר איסור אכילה משמע אף איסור הנאה, לרבנן דקיסרין לר' יוחנן רק לא י\תאכֵל
משא"כ: 1) אבר מן החי [ובשר בשדה טרפה וכו' לכלב תשליכון]
2) נבילה [לגר אשר בשעריך תתננה וכו']
3) חֵלב [יעשה לכל מלאכה]
4) דם [תשפכנו כמים]
5) גיד הנשה [כמו של נבילה]
6) חדש [קבוע לו זמן]
7) שרץ [כי שקץ הם]
2) נבילה [לגר אשר בשעריך תתננה וכו']
3) חֵלב [יעשה לכל מלאכה]
4) דם [תשפכנו כמים]
5) גיד הנשה [כמו של נבילה]
6) חדש [קבוע לו זמן]
7) שרץ [כי שקץ הם]
לר' יוחנן אינו לוקה על הנאה מחמץ, משור הנסקל [אינו מפורש],
לר' אלעזר ולרבנן דקיסרין לר' יוחנן לוקה,
ולוקה בכלאים [פן תוקד אש], וספק בערלה [אם העשה (וערלתם) מגלה על לא יאכל]
לר' אלעזר ולרבנן דקיסרין לר' יוחנן לוקה,
ולוקה בכלאים [פן תוקד אש], וספק בערלה [אם העשה (וערלתם) מגלה על לא יאכל]
תני חזקיה - חלב נבילה וטריפה אינו מטמא [יעשה לכל מלאכה - אפי' לגבוה]
חולין שנשחטה בעזרה אסור בהנאה [לכלב תשליכון אותו]
המאכיל חמץ עובר בלאו [לא יאכל חמץ, ק"ו משרצים]
הסיק תנור בחמץ - חדש יותץ, ישן יוצן
ר"י - ביעור אחר שש רק בשריפה [ק"ו/מה מצינו מפיגול ונותר],
לחכמים בכל דבר [תשביתו מ"מ; נותר אשם תלוי לר"י בקבורה תוכיח]
וי"א בשעה שישית בשריפה
וי"א בשעה שישית בשריפה
לרבי בין לפני בין אחרי שש בשריפה [בל יראה ובל ימצא]
טומאת לידה לנפל [לר"י ק"ו מחי שאינו מטמא באהל, לרבנן וילדה זכר - מ"מ]
לר"י סוכה מד' מינים [ק"ו מלולב שרק ביום],
ורבנן חולקין [תשבו בסוכות - בכל דבר; והביאו עלי עץ זית וכו' לעשות סוכות]
פטר חמור שהמית - ספק אם נערף או נסקל
חלות תודה נותר בפסח - בשריפה אם נותר קדם, בכל דבר אם זמן ביעור קדם
הלכה ב' (יב: - טו.)
משכון חמץ ביד גוי מותר אחר פסח
מפולת (רשב"ג - ג' טפחים) על חמץ כמבוער
הנאה מחמץ של גוי בפסח - לר' יוסה אסור מדרבנן,
לר' ירמיה מותר אבל לא יבא עם הגוי כשישכיר בהמה או ספינה להביא חמץ [מראית עין]
נתגלגל חמץ גוי לרשותו - דוחפו בקנה, ובשבת ויו"ט כופה עליה כלי
רב - יבטל חמץ שאינו ידוע; יברך על ביעור חמץ קודם בדיקה
רב - צריך לבער חמץ על הקיר (דלא כר"ש בן אלעזר; באינו מאיס)
מוכר או נותן במתנה גמורה חמץ לגוי שבספינה וחוזר ולוקחו לאחר פסח
שוכר חייב לבער משמסר לו המפתח
מסירת המפתח לבד - לחכמים א"צ לבער, לר"ש צריך לבער [כמי שנתן לו רשות ליכנס]
חמץ גוי שהופקד אצלו צריך לבער אא"כ ייחד לו בית
עבר עליו הפסח - לר' יונה מותר, לר' יוסה אסור [עבר על בל יראה]
חמץ משש ואחר הפסח - לר"י בלאו [לא יאכל חמץ (יתירא)],
לר"ש איסור מדאו' (ערב פסח; לרמב"ן אחר פסח) לר' ירמיה / מדרבנן לר' יונה ור' יוסה
לריה"ג גם בפסח מותר בהנאה
אין בל יראה בשל הקדש/הפקר [לא יראה לך],
חוץ: הקדיש/הפקיר אחר זמן ביעור, קדשים שחייב באחריותן לר"ש
חוץ: הקדיש/הפקיר אחר זמן ביעור, קדשים שחייב באחריותן לר"ש
הפקיר חמצו בי"ג - לר' יוחנן אסור אחר הפסח [כר"י - שלו עד דאתי לרשות זוכה; חשש הערמה (נ"מ בנפלה עליו מפולת ולא ביטלו)], לר"ל מותר
עבד אפותיקי ששחררו רבו ראשון לר' יוחנן / אף שני מדרבנן לרב [שחרור מפקיע שעבוד] - כופין
לשחרר וכותב העבד [שלא יאמר עבדי אתה] לת"ק/המשחרר [קנס] לרשב"ג שטר על דמיו
הלוה לגוי על חמצו שברשות הגוי - מותר לאחר פסח
הלכה ג' (טו: - טז:)
האוכל תרומת חמץ בשוגג משלם קרן וחומש [לפי מדה] לר' אחא לר' יוחנן לשבט כהנים ולר"ל לעצמו, לר' מנא לכו"ע לשבט [חזי לאפרה], במזיד פטור [לפי דמים]
הפריש חמץ מחמץ, מצה מחמץ או להיפך - לא חל [אינה מתרת השיריים, רש"ש - חמץ על מצה כפטור על החיוב]
אין איסור טבל חל על איסור חמץ/ע"ז אבל להיפך חל [חמור על קל]
הנהנה מהקדש או תרומה פחות משוה פרוטה במזיד ישלם [ואת אשר חטא מן הקדש ישלם, ראוי להשלים]
שגג בתרומה והזיד בחמץ/נזיר/יו"כ - אם נידון כב' איסורים לוקה ומשלם, אם כדבר אחד (אכילה אחת) לר' יוחנן לוקה ואינו משלם ולר"ל משלם ואינו לוקה
הלכה ד' (טז: - יח.)
מצה מה' מיני דגן [בא לידי חימוץ (ולא סרחון)] ולר' יוחנן בן נורי אף קרמית
וה"ה חלה [מלחם מיעט וראשית עריסותיכם ריבה; לחם לחם ממצה]
חימץ ע"י ריסוק תפוח תרומה - לת"ק אינו בטל אא"כ מחמץ בגופו (ריחו),
לר' יוסה בטל [אינו חימוץ ברור]
לר' יוסה בטל [אינו חימוץ ברור]
שעורים שהבאישו מי בור מותרין [טעם לפגם]
יוצאין בדמאי וכהן בחלה ותרומה ומעשר שני בירושלים [תאכלו מצות - ריבה]
ולא בטבל, בהקדש, מע"ש חוץ לירושלים, ביכורים [אינו נאכל בכל מושבותיכם (אף ע"י פדייה), וחלות תודה ורקיקי נזיר (הגם שהנאכל בכ"מ בנוב וגבעון) [אינן נאכלין כל שבעת ימים]
הלקוח בכסף מע"ש בירושלים שנטמא - לחכמים יפדה, לר"י יקבר וספק אם יוצא בו ידי מצה
ספק אם יוצא בחלת מע"ש בירושלים [אינו ראוי בכל מושבותיכם]
לר' יוחנן דקרבנות נזירות חובה היא - משכחת חטאתו בשילה לר"ש / בבמה גדולה לר"י ועולתו ושלמיו ורקיקין בבמה קטנה בנוב וגבעון ונאכלין בכל מקום
ר' יהושע בן לוי - כזית מצה בלי משקין (מי פירות) - לר"י בן פזי ור' בון בר חייה לעיכובא,
לר' ירמיה למצוה לכתחלה, לר"ע (ה"ז) מותר
אבל מקטפין פניהן במשקין (ה"ז)
לר' ירמיה למצוה לכתחלה, לר"ע (ה"ז) מותר
אבל מקטפין פניהן במשקין (ה"ז)
ויוצא בחלות תודה העשויות למכור [1/20 רביעית שמן אינה עשירה]
ולא ברבוכה [ושמרתם - וחלוט א"צ שימור; עשירה]
ולא ברבוכה [ושמרתם - וחלוט א"צ שימור; עשירה]
יוצא במצה מתובלת בשומשמין ואגוזים כשרובה דגן
ועבה עד טפח אבל לא בגלוסקה גדולה [לחם עוני]
נא שלא נמשך חוטין,
במצויירין בדיעבד [שהוי], ולר' יוסה בדקין אף לכתחלה
ר' יוסה - אף לב"ה מצה ישנה (ל' יום) פסול [כיון שאינה לשם פסח לא דקדק שלא תחמיץ]
הלכה ה' (יח. - יח:)
יוצאין בחזרת [תחלתה מתוק וסופה מר - כמצריים], עולשין, תמכה, חרחבינה, מרור (פניו מכסיפין ויש שרף)
יוצא בקלח כמוש ולא עלין כמושין, ולא בכבוש, שלוק ,מבושל [בטל מרירותן]
ירק שדרכו לאכול חי ושולקו - מברך שהכל נהיה בדברו,
דרכו בשלוק (תורמוס) או כבוש (זית) - לא נשתנה ברכתו
דרכו בשלוק (תורמוס) או כבוש (זית) - לא נשתנה ברכתו
הלכה ו' - ז' (יח: - יט.)
מורסן לתוך חמין (חלוט) או להיפך (מעיסה) מותר בשיש בהן שמנונית
מלוגמה שנתחמצה ואח"כ נסרחה יבער משא"כ להיפך
מותר לשוף מורסן יבש בבשר לפני רחיצה
לעיסת לחם מחמיץ
קמח שנתן לחרוסת או חרדל יאכל מיד, ור"מ אוסר [משהא]
אסור לבשל פסח במי פירות [ובשל מבושל מ"מ; מפיגין טעם הפסח]
ילוש בצונן ולא ברותחין [אינו מחמיץ] ולא בפושרין [מחמיצין] אפי' כהנים זריזין [לא פלוג]
מי נחתום ישפוך במקום אשבורן (בקעים) גבוה או קטפרס (שיפוע) גדול [שיבלעו]
שורה קמח במים - אם נתחמצו או נתבקעו אסורות
שורה בחומץ מותר, ביין לר' שימי יבער, בדבש או בשמן יבער
כדי להשתמש בכדים דכותח - ממלאן מים ג' ימים מעת לעת