הלכה א' - ה' (כז. - כח:)
בית הסקילה לרבי בשער עיר שעבר עבירה, לרבנן בשער עיר שנידון,
בעיר נכרים - רחוק מפתח ב"ד [הוצא את המקלל אל למחוץ למחנה] כמלא עיניו [יניף סודר בלימוד זכות]
המלמד על עצמו זכות מחזירין אותו פעמים ראשונים מ"מ, ואח"כ רק ביש ממש בדבריו
ספק באמר יש לי זכות ונשתתק
מכריזין שיוצא ליסקל על עבירה פלונית ועדים פלוני והיודע ילמד זכות
שור/עבד היוצא ליסקל ונמצאו זוממין - לר' יוחנן ה"ה הפקר, לר"ל הפקר טעות
אומרים לו התודה או לומר תהא מיתתי כפרה על כל עונותי (לר"י "חוץ מעון זה" בעדים שקרנים)
עכן - יהושע פייסו שיודה שלא יוציא לעז על הגורל, מעל בד' חרמים, יש לו חלק לעוה"ב;
ר"י בן טבאי הרג עד זומם א'; ע"י עדי שקר הרגו בן שמעון בן שטח ודוד הרג חסיד שראה ב' נזקקין לכלבה
נסקל ערום ומכסים ערוה, לחכמים דר"י אשה בכסותה [ברור מיתה יפה (בזיונה עדיף)],
לר"י מתה אין חשש הרהור
לר"י מתה אין חשש הרהור
בית הסקילה ב' קומות נוסף לקומתו [נופל מדעת לא סגי בעשרה טפחים]
הפילו שור בכלח - אין ריסוק אברים
עד א' דוחהו והופכו על מתניו [ירה יירה], ואם לא מת - עד השני משליך אבן על לבו [סקל יסלק],
ואם לא מת - ויד כל העם באחרונה
ואם לא מת - ויד כל העם באחרונה
הלכה ו' - ח' (כח: - כט:)
תלייה - לר"א כל הנסקלין, לחכמים רק מגדף ועובד ע"ז [כמגדף שפשט ידו בעיקר]
לר"א אף אשה אלא פניה כלפי העץ, לחכמים לא אשה [וכי יהיה באיש] אלא להוראת שעה
אין דנין ב' ביום א' אלא להוראת שעה
ר"י בן טבאי/שמעון בן שטח היה נשיא; לא קברו חסיד לפי כבודו על שהקדים תפילין ש"ר לש"י פעם א'; שמעון בן שטח תלה פ' מכשפות ביום א'
קורה התלייה לת"ק נועצים, לר' יוסי מוטה אכותל, ותולין אותו בידיו ומתירין מיד, ואם לן עובר בלא תלין
מחלל ה' חמור ממגדף - בתלייה לזמן רב [בני רצפה ומירב נתלו מט"ז ניסן עד י"ז חשון [קידוש ה' גדול מחלול ה']]
גבעונים - ריחקם יהושע ודוד ועזרא ולעת"ל הקב"ה; גשמים נעצרין על ג' עבירות ופוסקי צדקה שלא נותנים; אשר משפטו פעלו; ג' מתנות לישראל - ביישנין ורחמנין וגומלי חסדים; מזבח קלט מפיבושת; רצפה הצדיקה הדין; קלני מראשי, מזרועי
הלכה ט' - י' (כט: - ל.)
הלנת כל מת בל"ת [יקברנו] חוץ מלכבודו
בית הקברות א' לנסקלין ונשרפין וא' לנהרגין ונחנקין, עד עיכול בשר ואז קוברן במקומן בארונות ארזים, ואין אבילות אלא אנינות [בלב]
קורע ומתאבל ביום ליקוט עצמות הוריו כל שהוא -
אבל לא בהעברת ארון (אבן לר' אחא, אף עץ לר' יוסי), ולא ביום שמועה למחר,
וכהן אינו מטמא [פ"מ - דאינו שלם; ק"ע - בארון עץ], ואין קינה ונהי, ברכת אבלים, תנחומין בשׁורה, אבל אומרים קילוסין (של הקב"ה; של מת)
וכהן אינו מטמא [פ"מ - דאינו שלם; ק"ע - בארון עץ], ואין קינה ונהי, ברכת אבלים, תנחומין בשׁורה, אבל אומרים קילוסין (של הקב"ה; של מת)
הקרובים שואלים בשלום העדים ודיינים ומקבלים עליהם דין של מטה ושל מעלה