הלכה א'- ב' (יג: - טו.)
כהן נותן מנחתה בכלי שרת [ולקח הכהן מיד האשה] ונותן לה ומניח ידו תחת ידיה (ע"י זקן; אין יצה"ר לשעה מועטת) ומניפה, ובגידמת ע"י ב' כהנים
ספק אם הגשה בסולת או בכלי
תנופה קודם הגשה [כסוטה; והבאתם את המנחה (עומר) והקריבה (סוטה) וכו' והגישה אל המזבח והרים (קמיצה) - וכבר קדמה תנופה]
מנחת עומר וסוטה נאכלין [וכל המנחה בלולה בשמן וחריבה לכל בני אהרן תהיה - אם אינו ענין לחיטים תנהו לשעורים בלול וחרב; והבאתם וכו' והקריבה וכו' והנותרת וכו'; ג"ש אזכרה אזכרה ממרחשת, ועומר כסוטה [מנחת מנחת]]
לרבנן לכתחלה משקה ואח"כ מקריב [ובאו בה המים וכו' ולקח הכהן]
והמנחה בודקתה [מזכרת עון]
והמנחה בודקתה [מזכרת עון]
לר"ש לכתחלה מקריב ואח"כ משקה [והקריב וכו' ואחר ישקה את האשה]
והמים בודקין [ובאו בה המים המאררים - הם למרים]
והמים בודקין [ובאו בה המים המאררים - הם למרים]
לכו"ע מחיקה סמוכה להשקאה
לר"ש צריכה לשתות כל המים [ובאו בה וכו'] וכל עונותיה נזכרין [מזכרת עון],
לרבנן משקה בעל כרחה משנמחקה [ואחר ישקה] והמים מתחלחלין בכל אבריה [ובאו בה וכו' למרים (מרירות הרבה)]
הלכה ג' - ה' (יד: - יז.)
איני שותה - מגילתה נגנזת תחת ציר ההיכל [לשחקה] ומנחתה לבית הדשן
משנמחק (אות א' לב"ש, ב' לב"ה [כמחיקת י-ה]) משקין בעל כרחה [לרבנן דר"ש - ואחר ישקה; שגרמה למחוק השם], ור"ע חולק [כאומרת טמאה אני] ורק כשהתחילה לשתות כופין לגמור
ואם אומרת טמאה אני - המים נשפכין בלול בין כבש למזבח ומח' ברייתות אם יש בהן קדושה, ומנחתה לבית הדשן
מנחתה קדושה משעת הפרשתה
הוציאוה שלא תטמא הר הבית שלא תפרוס נדה
לק"ע ופ"מ נבדקת תיכף אחר שתיית הכל, לרידב"ז באמצע
יש זכות תולה א', ב', ג' שנים; מנחת זכרון יש לה זכות, מזכרת עון אין לה זכות; לר"ט זכרון זו לפורענות; לר' לעזר בן מתיה טהורה נפקדת/יולדת בריוח, ילדים נאים וכו' [וטהורה היא], לר"ל רק זרע כשר, לר"ש בן אלעזר סופה למות בחלאים רעים [הכניסה עצמה לספק]; לבן עזאי חייב ללמד בתו תורה, ור"א ור' יהושע וראב"ע חולקין; ר' לעזר - ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים; טף בהקהל ליתן שכר למביאיהן
עובדי עגל: לר"א - בעדים והתראה בסייף, עדים ולא התראה נבדק כסוטה, בלי עדים ובלי התראה במגפה,
לרב ולוי בר סיסי - העובדים בסייף, השמחים במעשה כסוטה, שמח בליבו במגפה
בת קול יצאת מיבנה - אלו ואלו דברי אלקים חיים אבל הלכה כב"ה;
מכלי עולם: חסיד שוטה (במקום פיקוח נפש), רשע ערום (מחמיר רק לאחרים), אשה פרושה (מלעבת בדברי תורה של ותאמר אלי תבא), מכת פרושים (עיצה להפסיד חבירו על פי דין), יושבת בתענית לאבד בתוליה וזינתה, אלמנה שמבקרת שכיניה תמיד, תינוק שגדל לפני זמנו (מבזה גדולים, בן ט' הבא על עריות)
לת"ק יש זכות תולה לגמרי עד ג' שנים (אבל לא מולידה) ומותרת ואין בעלה נענש [ונקה האיש מעון],
לר"ש אין הזכות תולה [מוציא לעז על מי סוטה ועל הטהורות], לרבי מתנוונה והולכת
רב המנונה - המתנוונה מותרת לבעלה [אולי טהורה ומשום שהכניסה עצמה לספק; וטהורה היא],
לל"ב בק"ע הגמ' חולק
לל"ב בק"ע הגמ' חולק
אן המים בודקים כשיש עידי טומאה במקום אחר [ר' יצחק - וטהורה היא]
הלכה ו' (יז. - יח.)
נפסלה המנחה לפני קידוש כלי - נפדה [כאשם תלוי שנודע שלא חטא - גמר והפריש]
מנחתה נשרפת אבית הדשן: ניטמאת המנחה אחרי קידוש כלי,
עדים או הודאה שטמאה היא [כאשם תלוי שנשחט ואח"כ נודע],
איני שותה או אינו רוצה להשקותה, מת הוא או היא, בעל אותה בדרך,
שיריים של מנחת אשת כהן לרבי (ולר' חייה קרבין בפנ"ע על המזבח כר"ש)
משקרב הקומץ - מת הוא או היא או לר' אילא באו עדים שהיא טמאה - השיריים נאכלין [כיפרה ספיקה]
מנחת חוטא של כהן - לחכמים כולה כליל [והיתה לכהן כמנחה - כמנחת נדבתו]
לר"ש נקמצת [כמנחת ישראל] והשיריים קרבין לעצמן על המזבח [וכל מנחת כהן וכו' לא תאכל]
לר' אלעזר בר"ש השיריים מתפזרין על בית הדשן למטה [אינה הוקש לענין כליל תקטר] -
ואף בלילה, לאחר מיתתו, ואין מחשבת פיגול פוסלת ולר' יוסי ב"ר בון פוסלת [לא הוכשר לאדם או מזבח - והן כקרבן]
(לפ"מ איפוך ודינים אלו בשיטת ר"ש [שיריים לאו כקומץ])
ואף בלילה, לאחר מיתתו, ואין מחשבת פיגול פוסלת ולר' יוסי ב"ר בון פוסלת [לא הוכשר לאדם או מזבח - והן כקרבן]
(לפ"מ איפוך ודינים אלו בשיטת ר"ש [שיריים לאו כקומץ])
הלכה ז' - ח' (יח. - יח:)
בת כהן: מנחתה נאכלת [תחתיו מבניו - רק שבנו עומד תחתיו בכהונה],
מתחללת בביאת פסולי כהונה [ק"ו מזרעה שלא עבר עבירה; לא יחלל - לה ולזרעה] (משא"כ כהן), מטמאת למתים ומותרת לצאת לחו"ל [אמור אל הכהנים בני אהרן], ואינה אוכלת קדשי קדשים [כל זכר]
מתחללת בביאת פסולי כהונה [ק"ו מזרעה שלא עבר עבירה; לא יחלל - לה ולזרעה] (משא"כ כהן), מטמאת למתים ומותרת לצאת לחו"ל [אמור אל הכהנים בני אהרן], ואינה אוכלת קדשי קדשים [כל זכר]
אשה: אינה פורעת ופורמת [איש צרוע], אינה מדרת בנה בנזיר (לב"ש אף איש), אינה מגלחת על נזירת אביה, אינה מקדשה או מוכרת בתה [גזה"כ באביה], אינה נסקלת ערומה [ניוולה מרובה] ואינה נתלת [ותלית אותו], אינה נמכרת בגניבתה
האיש נמכר רק בגניבו - ולא בכפלו, זממו, פעם שנייה (אלא בב' גניבות וידעו הבעלים בינתיים
וספק בגנב משותפין)
וספק בגנב משותפין)