הלכה א' (יח. - יט:)
מאכל אדם או בהמה או מין הצובעין [לבי' - צורך חשוב] המתקייים בארץ - אין ביעור [לא כלה לחיה בשדה]
לר"מ גזרו על דמיהן ביעור בר"ה [מצינו שדמיהן חמור שאסור בהדלקה [ר"ש - יטעו שאין בו קדושת שביעית]]
יש קדושת שביעית לקליפי רימון ואגוז [צובעין] וגרעינים [מאכל בהמה]
מותר לצבוע לאדם ולהדליק במאכל (ספק אי מאכל אדם או בהמה) [לכם, תהיה]
ולא למלוגמא ואלונתין [לכם - השוה לכל נפש] וממילא אין קדושת שביעית למיני מלוגמא
ולא למלוגמא ואלונתין [לכם - השוה לכל נפש] וממילא אין קדושת שביעית למיני מלוגמא
יש קדושת שביעית במיני כביסה ועצים העומדים להאיר, ולא במיני צובעין שהם לצורך בהמה
אין קדושת שביעית לבשמים מנסורת של עץ, ולר"ש אף מהקטף [בטל לעץ]
וורד - לעלין יש שביעית וביעור, לפיקה (חיבור העלין) יש שביעית ולא ביעור [מתקיים בארץ], לעיקר אין שביעית [צבע לבהמה]
מח' אם מותר לכבוש בשמן לריח [מח' אם עומד לכך או למאכל]
מותר להצניע פירות במאכל בהמה אא"כ חישב עליהן למאכל אדם
מאכל בהמה אסור ללתות במים, לפ"מ אסור לשלם חובו בו,
לפ"מ מותר לסוחטן ולעשות סממנין (ובי' חולק [לאו שמוש חשוב])
לפ"מ מותר לסוחטן ולעשות סממנין (ובי' חולק [לאו שמוש חשוב])
תורמסין חיין מקבלים טומאה ויש קדושת שביעית [עיקרו מאכל אדם],
לולבי זרדין משימתיקו [מחשבתו משוי אוכל] (והגמ' מקשה איך חלה קדו' שביעית בתלוש),
איזוב שלקטן לעצים משחישב לאוכלין [ראוי ללקט בתחלה לאוכלין]
החליף שמן שביעית בשמן/יין שביעית - אין מדליקין/סכין בהן [כדמי שביעית] עד שמחליפן בחולין [אחרון אחרון נתפס]
החליף עלין (יש ביעור) בלולבין (אין ביעור) - חייבין הלולבין בביעור
החליף קניבת הירק של מאכל אדם שייבשה במאכל בהמה - אין עושין מלוגמא (לרידב"ז בלא החליף)
אסור לקנות מאכל בהמה במאכל בהמה (חזו"א - אחר) או במאכל אדם [הפסד] (לרידב"ז לא חל)
זמן ביעור יין בפסח, שמן בעצרת, גרוגרות בפורים, תמרים בחנוכה
אין ביעור לפירות שאינן נושרין אלא מתקיימין
לא יצבע בשכר [לאכלה ולא לסחורה] או בטובת הנאה
אין עושין סחורה בבכור תמיד (פ"מ) (אא"כ קנה וא"צ לו (ומח' בתוספתא אם מותר להרויח)) ותרומה [תקלה], נבלות וטריפות שקצים ורמשים [וטמאים יהיו לכם] אא"כ נתמנה כדרכו (לת"ק לצייד [ר"ש - התירו שהמלכות נוטלת מסים מהן], לר"י לכל אדם)
עושין סחורה בחמור וגמל [מגדלין למלאכה ולא לאכילה] ובאיסורי דרבנן
היתר סחורה: ע"י בנו [הוא לא לקטן] (פ"מ - כשלקט לצורך עצמו), לקט לעצמו והותיר,
של חבירו ושלו בהבלעה או של אחין שלקטו לעצמן (לפ"מ על יד על יד)
(משא"כ אחד מחמשה שלקטו בשותפות)
של חבירו ושלו בהבלעה או של אחין שלקטו לעצמן (לפ"מ על יד על יד)
(משא"כ אחד מחמשה שלקטו בשותפות)
כשמותר למכור - רק שלא באותו מקום כל שנה/כשאינו מוכר כל שעה
המבשל לא יטול דמי ירק שביעית אלא שכר הבטלה וטירחתו
לר"י סוחר שביעית פסול לעדות - לברייתא א' ולהל' רק כשבטל שאר השנים וגם אין לו מלאכה אחרת בשביעית, לברייתא ב' פסול אא"כ יש לו מלאכה אחרת בשאר שנים וגם בשביעית
הלכה ב' (יט: - כא.)
יש ביעור ללולבי זרדין [סופן שנושרים]
ולא ללובי האלה והבוטנים [סופן להקשות כהעץ ומתקיים] אלא לעלין [נושרין]
קדושת שביעית בעץ מחנטה, בירק מלקיטה, בלולבי גפנים שרוב גידולן בשביעית משחישב עליהן לאוכל, בסיאה ואיזוב שרוב גידולן בששית - מחנטה אפי' חישב לאכילה בשביעית (משא"כ בחישב בשלישית הוי כשלישית [מספק אמרו לעשר רק כשלישת [שמא לא יפרישו כלל] דמעשר ירק דרבנן])
כבש עלין עם לולבין - מח' תנאים אם הכל חייב בביעור [כר"א דטעם חייב לבער] או פטור
[כר' יהושע - עלין נאכלין על הלולבין] או עלין חייב ולולב לא [כר"ג - וטעם כמבוער]
[כר' יהושע - עלין נאכלין על הלולבין] או עלין חייב ולולב לא [כר"ג - וטעם כמבוער]
יש שביעית לבשמים
לר"ש אין לצרי (שרף) שביעית [אינו פרי], ות"ק חולק [הנאתו וביעורו שוה ואינו בטל לאילן]
לר' יהושע אן ערלה לשרף מעלין או משרשים [אינו פרי ובטל לאילן], ור"א חולק [כפרי]
ויש ערלה לשרף של פגין [השרף כפרי; נהנה מפגין (נ"מ בתרומה דמותר בהנאתו)]
כבש ורד שביעית בשמן שישית - מבער הורד ולא השמן [טעם א"צ ביעור] (לר' אבהו מח' תנאים)
בשמן שמינית והגיע זמן ביעור הכל חייב בביעור [נותן טעם איסור]
חיוב ביעור שלא במינו בנותן טעם,
במינו בכל שהוא - לבי' (כר"ן נדרים נח.) לאכול לפני הביעור [יש לו מתירין קודם ביעור] (אבל נתערב לאחר ביעור בנ"ט), לר"ש לאחר הביעור (ולפני ביעור יש קדושת שביעית בנ"ט)