אינו נשבע ונוטל:
1) משעבר זמן בל תלין אא"כ: תבעו בזמנו לר' חייה (ולר' יוסי חולק)
או חזר ותבעו ביום אחר לר' מנא יש לו עוד יום
2) לר' יוסי בר חנינה כשאמר אתן לך (ור"ל חולק)
3) עבד או חשוד על שבועה (בעה"ב נשבע ונפטור),
שניהם חשודין לר' יוסי (לר"מ יחלוקו)
4) לר' אלעזר בשכרו בלא עדים [מיגו לא שכרתיך] (ור' יוחנן חולק)
5) בטוען לא שכרתיך או פסקתי לך לפחות
6) לר"י כשהבעה"ב אינו מודה במקצת [אפכוהו שבועה דאורייתא]

חוץ: 1) לר"י כשהגזלן אינו מודה במקצת
2) נכנס רק לחצירו
3) לא למשכנו

כשיורשי האדון הקטנים גדלו אין להם חלק עם הגדולים [כמציאה בידם],
למהרא"פ לר' יצחק חולקים ביניהם [פסק ר' ישמעאל ליתן לכולן]

שניהם חשודים - לר' יוסי חזרה שבועה למקומה (לר' אמי בשם רבנן המע"ה,
לר' יוחנן בשם ר' ינאי ישלם הנתבע), לר"מ יחלוקו

2) מלוה ולוה ברבית (עד שיקרע שטרותיו וחוזר)

3) מפריחי יונים (עד שישבר דפים שמזרזן וחוזר)

4) סוחרי שביעית (עד שחוזר שמיטה א'/לר' יוסי ב' שמיטות, ר' נחמי' - ויחזור רווחיו לעניים)

5) רועי בהמה דקה וחשודים על הממון

6) נשבע לשקר (עד שיודה בב"ד אחר שחשוד אני או בב"ד שמכירו ואומר חשוד אני ואשלם ומחל שבועת הכנגדו)

לפ"מ עדות החודש כנפשות, לק"ע לר' יוסי כממון ולר' הונא כנפשות

לק"ע ולרידב"ז לר' הונא אשה וגזלן דרבנן כשרין לעדות דאו' דממונות לרבנן דר"א

לת"ק שניהם נשבעים (רבי - זה בפני זה [שיתביישו]) ונוטלין מבעה"ב אא"כ המחה אותן ביד חנוני לשלם

לבן ננס נוטלין שלא בשבועה [שלא תהא שבועת שוא]

יש פירות מונחין ברה"ר (כפי' הרי"ף) - לת"ק הנוטל הפירות ישבע, לר"י הקונה נשבע (לרידב"ז כשמודה במקצת) ולא החנוני

וכשהפירות ביד אחד מהם המע"ה

רידב"ז - לעיל ה"א כפי' רש"י דלת"ק נשבע שבועת היסת ונפטר, ולר"י החנוני ישבע ולא הקונה

לר"י שולחני נשבע ולא הבעה"ב [דרך השולחני לקחת דינר קודם]
חוץ מבן עירו שמכירו (לפ"מ מ"מ פליגי)

ברח לפני שעמד בדין (לגי' ק"ע - אין) מכריזין על נכסיו