עשו קישות מרות כספק אוכל - יחזור ויתרום (לר' יוסי רק כנגד חלק הפנימי), וספק אם יש טומאת אוכלין לחייב שריפת תרומה, חומש, שֵם מע"ש, עירוב, וספק מגעו טהור ברה"י (לרח"ק - שאח"כ נגע ברה"ר) [ב' ספיקות]

תרם מאוכל נקור (חשש ארס נחש) אינו תרומה אף בשוגג [כעפר] משא"כ מטמא

הלכה כר"י > ר"ש > ר"מ (לבבלי ספק ר"מ או ר"ש)

יכול לבטל נתינת רשות לתרום לפני שתרם השליח -
לר"ל רק כשתרם השליח (ר"ש ורא"פ) \ הבעה"ב (גר"א) ממקום אחר

יש לפועלים הדורכים יין רשות לתרום משהלכו שתי וערב [טרם יטמא היין] (לר"ש שֵם תרומה רק בגמר מלאכת יין, לר"ם מיד)

לר"ש "מע"ש שבו מחולל" נחשב קריאת שם

ר' יוחנן - תרומות כרי הזה בצפונו (או נפל בטבל) ושל זה בזה - השני מסוים אצל הראשון

"בצפונו" - לרבי חציו מדמע, לחכמים רביע, לרשב"ג שמינית

ר' הושעיא ב"ר שמאי תרומה חלה גם בספק איזה התרומה\השיריים

לא תאחר: ביכורים [ביכורים לכל] - תרומה [ראשית] - מע"ר [יש בו ראשית] - מע"ש
ובדיעבד חל [ר' יוסי בר"ח - שעובר בל"ת] ומח' אם לוקה או לא [לא תאחר לבער]
ועובר כשהפריש המאוחר לר' חייא בר בא, המוקדם אח"כ לר' שמואל ב"ר יצחק
לאבא פנימון מותר בב"א, לרא"פ מותר להקדים תרומה לביכורים

ספק אם עובר בהקדים מע"ר בשיבלין

גומר בלב הוי נדר [כל נדיב לב] - לשמואל לקרבן שבועה רק בפה, וברייתא חולק [לבטא] (לבבלי הלב יכול לפרש פיו)

הקדש ותרו"מ של גוי מהני, ולר"ש אינו מדמעת (דלא כבבלי) ואין חומש [יש קנין בא"י, במירוח גוי]
לר' אבהו בשם ר' יוחנן אף בלקח פירות מישראל [בני ישראל] (ור' זעירא בשמו חולק)

לר"י אין רבעי לגוי [לריבמ"ץ - יש קנין בא"י, לר"ש - בסוריא], לחכמים יש