הלכה א' - ג' (נא. - נא:)
ר' יונה - כלל במשנה ("אלו וכו'") לאו דוקא
כהנת מותרת בגר וחלל, ונעשית חללה בביאת חלל
אבל פסולות מוזהרות על כהנים [לא יקחו לא יקחו]
אבל פסולות מוזהרות על כהנים [לא יקחו לא יקחו]
סוטה וצרתה אסורות ליבם [טומאה כתיב כעריות]
הלכה ד' (נא: - נב.)
שניות אין לה כתובה [דברי סופרים צריכין חיזוק; הוצרכו לקנוס במקום שלא נפסלה היא וולדה (ואף במחזיר גרושתו)], ולא פירות מלוג שאכל בעלה, מזונות, בלאות
ויש לבעל מציאותה, מעשה ידיה, הפרת נדריה, לר' אילה יורשה ומטמא לה (ואולי הברייתא חולק), ואוכלת בתרומה
ספק אם יש כתובה אצל יבם לשנייה לבעל ולא ליבם או להיפך
שמואל - כופין להוציא מי שיש עבירה בנישואיה, וגט מעושה ע"י גוי פסול ופוסל לכהונה
אלמנה לכה"ג יש לה כתובה [דברי תורה א"צ חיזוק; א"צ לקנוס במקום שנתחללה]
לר' יוחנן יש מזונות ולר' אלעזר אין - מח' אי חולקין במזונותיה אבל יש לתנאי כתובה אחר מיתתו, או לכו"ע אין לה ומח' לתנאי כתובה
הלכה ה' (נב. - נב:)
כהן אינו מאכיל וישראל פוסל: ארוס ויבם [בביתך יאכלנו, מעוברת [יליד ביתו הם יאכלו (יאכילו)]
כהן ולוי אינו מאכיל תרומה ומעשר, וישראל פוסל:
ארוס [בביתך יאכלנו, אתם וביתכם] [כי תהיה לאיש זר]
יבם [בביתך יאכלנו, אתם וביתכם] [אין ושבה אל בית אביה]
עובר [יליד ביתו הם יאכלו (יאכילו)] [כנעוריה]
משנתנו כמ"ד אין נותנין מעשר ראשון לכהן ולכן כהן פוסל ואינו מאכיל, ור' יוחנן כמ"ד נותנין
הלכה ו' - ח' (נב: - נג.)
ישראלית אינה אוכלת בשביל בנה כהן אם ניסת לזר [ובת (המתלמדת אצל) כהן כי תהיה לאיש זר; ובת כהן ובת כהן]
כהנת אינה חוזרת לתרומה (ולויה למעשר) כשיש לה בן מישראל,
וכשאין לה חוזרת לתרומה אבל לא לחזה ושוק לרב [מלחם - ולא כל],
ור' יוחנן חולק [מלחם - חלות תודה וה"ה חזה ושוק]
ור' יוחנן חולק [מלחם - חלות תודה וה"ה חזה ושוק]