הלכה א' (לח: - לט:)
איסור אכילה ושתייה [תענו וכו' כל מלאכה וכו' - שיש כרת במקום אחר - פיגול ונותר וכן שאר אכילות [תענו מ"מ]; תענו את נפשותיכם - עינוי איבוד נפש; ויענך וירעיבך]
ורחיצה, וסיכה, ונעילת הסנדל, ותשמיש [ו' פעמים עינוי בפרשה]
היתר רחיצה: בתענית פניו ידיו ורגליו, בט' באב ידיו ומעבירן על פניו,
ביו"כ ידיו ומעביר מפה לחה על פניו
ביו"כ ידיו ומעביר מפה לחה על פניו
הליכה בנהר, העברת טינוף, רחיצת רגלים עייפות, טבילת עזרא בצנעא,
לר"א מלך [מלך ביפיו וכו'] וכלה [איבה]
לר"א מלך [מלך ביפיו וכו'] וכלה [איבה]
סיכה אסור אפי' שאינה של תענוג משא"כ בט' באב
זר שסך תרומה אינו לוקה וכן ביו"כ [איסור עשה [ולא נתתי ממנו למת - אבל לחי סיכה כשתייה]]
וברייתא משמע דהוי לאו [ולא יחללו]
נעילת הסנדל מותר בדרך חוץ לעיר, באנפיליא של בגד, לאיסתניס סוליתה של עור בלי עקב,
לר"א חיה
לר' יהושע בן לוי טבילת עזרא רק מתשמיש, ורב הונא חולק
הלכה ב' - ג' (לט: - מא.)
שיעור אכילה ככותבת הגסה וגרעינתה בלי החלל
שתייה לב"ה כמלוא לוגמיו כדי שיסלקנו לצד אחד, לב"ש רביעית
אכל ושתה אין מצטרפין, וחייב אחת [שתייה בכלל אכילה [ונתת הכסף וכו' ביין ובשכר ואכלת; לא אכלתי באוני; לא תוכל לאכל בשעריך וכו' תירושך (יין)]]
דם שקרש אין לו טומאת אוכלין או משקין, ואסור באכילה [לא תאכל דם]
אין לוקין על סיכת שמן מעשר שני חוץ לחומה
אזהרה ועונש למלאכה ועינוי דליל יוה"כ [יתור עונש במלאכה ליתן אזהרה לפניו וג"ש\היקש לעינוי]
ר' יוחנן - לוקין על אכילת כלאי כרם, ועל כוסס חיטי או מגמע חומץ תרומה [כרבי דהוי דרך אכילה וחייב חומש]
ומודים חכמים לרבי במגמע אחר טיבול פתו בחומץ
לר' חונה מחנכין להתענות שעות שנה או שנתיים לפני גדלות
לר' יוחנן מחנכין בן ט' לנקיבה ובן י' לזכר לשעות, י' וי"א להשלים
הלכה ד' - ה' (מא. - מא:)
עובר שמתאוה לאכול - אומרים לו יוה"כ הוא, מאכילין רוטב, ובדיעבד גוף האיסור
שומעין לרופא\לחולה להאכילו ואפי' אמר הרופא איני יודע [ספק נפשות]
אחזו בולמוס - מאכילו הקל קל תחלה - דבילה וצימוקין של תרומה בזמן הזה לפני נבילה,
שביעית לאחר הביעור לפני טבל, וספק בחלה \ ערלה
שביעית לאחר הביעור לפני טבל, וספק בחלה \ ערלה
נשכו כלב שוטה (מרוח רעה\כשפים) מח' אם מאכילו מחצר הכבד שלו
ספק נפשות דוחה שבת [אך (מיעוט) את שבתותי תשמרו; שישמור שבתות הרבה]
הזריז משובח והנשאל מגונה והשואל שופך מדמים ויעשה בגדולים בישראל
בודקים אם הוא חי - מראשו עד חוטמו, מרגליו עד טיבורו
יכול להניח גוים לכבות דליקה, ויוסי בן סמאי ור' יונה החמירו ולא הפסידו
הלכה ו' - ז' (מא: - מב:)
קרבן\מיתה\יוה"כ מכפרין עם תשובה
עבר יו"כ - חייב בחטאת ואשם ודאי ופטור מאשם תלוי (אף בלא נודע) חוץ מהמורד ביו"כ
למשנתינו תשובה מכפרת על עשה ול"ת, וצריך אף יו"כ לכריתות ומיתות ב"ד
יו"כ לבד מכפר על עשה; וצריך תשובה לל"ת ולרבי פורק עול ומפיר ברית ומגלה פנים בתורה
לראב"ע ור' ישמעאל ור"ע תשובה לעשה [שובו בנים], אף יו"כ לל"ת [כי ביום הזה יכפר],
אף יסורים לכריתות ומיתת ב"ד [ופקדתי בשבט פשעם],
אף מיתה ביסורין [אם יכפר עון הזה לכם עד תמתון]
אף יסורים לכריתות ומיתת ב"ד [ופקדתי בשבט פשעם],
אף מיתה ביסורין [אם יכפר עון הזה לכם עד תמתון]
לחכמים שעיר המשתלח ובזה"ז עצם היום (לר' זעירא כניסתו, לר' חנניה סופו) מכפרין על הכל
אחטא ואשוב - אין מספיקין לשוב
יו"כ אינו מכפר: אחטא ויו"כ מכפר, בין אדם לחבירו בלי ריצוי,
על כרחו (וכן עולה) (ור' חנניה בד"ר הלל חולק)
על כרחו (וכן עולה) (ור' חנניה בד"ר הלל חולק)
עולה מכפרת על הרהור הלב [העולה על רוחכם; עולות של איוב על בניו]
לר' אשיין וכו' בשם ר' יוחנן לרבי יו"כ בעי תשובה, מיתה א"צ תשובה חוץ מפורק עול וכו'
חטא על חבירו - "חטאתי נגדך" ואם אינו סולח יביא אחרים לפייסו ודי [פדה נפשו וכו'],
מת - "חטאתי נגדך" על קברו
מת - "חטאתי נגדך" על קברו
המתודה אף ביו"כ שני - לרבנן כשב על קיאו, לר"א זריז ונשכר [וחטאתי נגדי תמיד]
וידוי ערב יו"כ עם חשיכה קודם שיאכל, ובה' תפילות - חטאתי וכו' ואיני עושה שוב ויה"ר שתכפר
לר"י בן בתירה צריך לפרוט [אנא חטא וכו' אלהי זהב], ור"ע חולק
הקב"ה מטהר את ישראל
הדרן עלך מסכת יומא