הלכה א' (יד. - טו.)
הלכה ב' - ג' (טו. - טו:)
הלכה ד' - ה' (טו: - טז:)
הלכה ו' - ח' (טז: - יט:)
הלכה א' (יד. - טו.)

חזור לראש הדף
לב"ש י' אילנות לבית סאה חוצצות בין ערוגות תבואה [לא כדרך, רא"פ - כזרע אחר],

לב"ה רק בצפופות וספק אם ב' גדרות קטנות מפסיק

מודים ב"ש כשראשי הערוגות מעורבין - וספק אם אפי' מצד אחד, אפי' ברוחב כל שהוא

לר"ע קרקע שנקצרה חוצץ בין ערוגות לחים [ב' מינין] (אבל לא בין חצי לח וחצי יבש),
וחכמים חולקין [כקצירה אחת] וספק אם אפי' קצר באמצע השדה

ומודים חכמים בשֶבת או חרדל [לשמואל דרך ליקצר בנפרד ומפריש מכל קלח; לר' יוחנן דרך ליזרע ערוגות נפרדות ומפריש מכל ערוגה]

לר"מ קוצר לשחת באמצע מפסיק [כשני מינין כר"ע]

הלכה ב' - ג' (טו. - טו:)

חזור לראש הדף
מלקט רק בצלים\אפונה\ענבים לחין לשוק ומקיים יבשין לאוצר - פאה מכל אחד

לר' יוסי בצל לח דק שאין מכניסו לקיום פטור לרא"פ ורח"ק, ור' ירמיה חולק [מינו מכניסו לקיום], לרש"ס איפוך

הקוטף ביד פטור מלקט

המלקט לעיסתו (לרש"ס - מעט, רא"פ ורח"ק - ולא לאוצר) פטור מפאה,
ובנתבשלו לר' יודן\בגמר מלאכתן (בוצר ליין וקוצר לעיסה) לר' יוסי רק בשייר בשדה

המדלל גידולים פטור [אינו קצירה; אינם נשמרים] אא"כ ע"מ להכניסם לבית, ע"מ שלא להדל

אמהות של בצלים (לרב משהין לזרע, לשמואל הצומח משרשים) לר' יוסי פטור וחכמים חולקין
[לר' חנינא - כשחוזר ולוקט מח' אם עדיין כהפקר; לברייתא - ממועט מקיימם ומח' אם נחשב מכניסו לקיום]

ירק מפסיק בין בצלים - לר' יוסי פאה מכל אחד, לחכמים אחד על הכל

לקח זה צפונו וזה דרומו - פאה לכל אחד

הלכה ד' - ה' (טו: - טז:)

חזור לראש הדף
חָלקו לפני הקציר - פאה לכל אחד, נשתתפו - פאה אחת, לקח זה צפונו וזה דרומו - פאה לכל אחד

חלקו אחר קצירת חציה (ואפי חזרו ונשתתפו) - פאה רק על הסוף (לגר"א פאה לכל שותף אא"כ היו שותפין כשקצרו והפרישו)

מפריש רק ממה שדעתו וביכלתו לקצור ביחד

מכר שתילי אילנות פאה מכל אחד, אא"כ לר"י שייר לעצמו [כמוכר חוץ מחובתו],
וה"ה במכר גז צאנו

הלכה ו' - ח' (טז: - יט:)

חזור לראש הדף
שיעור שדה לפאה: לר"א בית רובע (10x10.5) [שדך שדך - כהפסק בכלאים]

לר' יהושע עושה בית סאתים [ג"ש לשכחת עומר]

לר"ט ו' על ו' טפחים [ערוגה]

לר"י בן בתירא כדי לקצור פעמיים (ב' מלא כפו) [כדרך הקוצרים]

לר"ע קמה (לרשב"ם ב"ב קנ. קרקע) כל שהוא

קרקע כל שהוא לביכורים, פרוזבול, קנין אגב (וא"צ ציבורין), לשיור במתנת שכיב מרע, כתב\הסכמת אשה לחלוק עם בנים (לרב במזכה על ידה, לשמואל לפניה, לר' יוסי ב"ח שותקת), ראייה [ולא יחמוד וכו' ארצך], וידוי מעשר [ואת האדמה] (לר"ש מח')

שמירת נכסי עולי רגל

שכיב מרע אינו חוזר - שייר קרקע (עבדים ספק) (אא"כ קפץ עליו החולי),
בכתב קנין, בכתב מהיום (גר"א - או מחיים), לר' יוסי בלא הבריא

ביקור חולים לרחוקים לאחר ג' ימים אא"כ קפץ עליו החולי

אין מתנת שכיב מרע כשלא סיים איזה שדה, וספק כשאמר חצי שדה פלונית לפלוני וחציה לפלוני

שכ"מ שכתב הכל לזה וחזר וכתב לזה - לרב ולר' יוסי אינו חוזר, לר' אבא בר חונה ור' יוחנן חוזר

עבד במתנת שכיב מרע - אינו אוכל בתרומה עם רבו ראשון [שמא יבריא] או אחרון [חל משעת אמירה] ישראל

כתב נכסיו לעבדו ושייר קרקע או מטלטלין - לת"ק אינו שחרור [מדשייר בהא שייר בהא; אולי כוונתו לעבד] , לר"ש רק בלא סיים כלל מה ששייר