גיטין דף סה. א
האומר לשליח הולכה או אשה שאמרה לשליח קבלה לשונות דלהלן, ונתן או קיבל במקום אחר?
בשליח הולכה | בשליח קבלה | |
תן או קבל במקום פלוני | פסול | לתנא קמא: פסול לר' אליעזר: כשר [1] |
הרי היא או הוא במקום פלוני | כשר - דמראה מקום הוא לו |
אשת כהן שאמרה לשלוחה "התקבל לי גיטי" כדלהלן, האם נאסרת לאכול בתרומה מיד?
באמרה בסתם | באמרה במקום פלוני | |
לתנא קמא | אסורה מיד | אוכלת עד שיגיע לאותו מקום [2] |
לר' אליעזר | אסורה מיד | אסורה מיד |
גיטין דף סה: א
כמאן אזלינן הברייתות דלהלן בענין אמר לשלוחו ערב לי בתמרים ועירב לו בתאנים?
לרבה | לרב יוסף לפירש"י | לרב יוסף לתוס' | |
תני חדא עירובו עירוב | כר"א - דאין קפידא | כרבנן [3] - בשל עצמו | כרבנן - בשל השליח |
תניא אידך אין עירוב עירוב | כרבנן - דהוי קפידא | כרבנן - בשל אחרים [4] | כרבנן - בשל עצמו [5] |
האומר לשלוחו או לב"ד "פטרוה" או "פיטרוה", האם יכתבו ויתנו גט לאשתו או לא?
"פטרוה" | "פיטרוה" | |
לתנא דמתניתין | לא אמר כלום - דפטרו אותה מהחובות שהיא חייבת | |
לר' נתן | דבריו קיימים [6] | לא אמר כלום - כנ"ל |
גיטין דף סה: א
האומר כתבו גט לאשתי ולא אמר תנו, האם נותנים?
היוצא בקולר ליהרג | המפרש בספינה בים, היוצא בשיירא למדבר |
המסוכן - שכיב מרע | |
בראשונה | כותבים ונותנים | אין כותבים ונותנים | אין כותבים ונותנים |
חזרו לומר | כותבים ונותנים | כותבים ונותנים | אין כותבים ונותנים |
לר' שמעון שזורי | כותבים ונותנים | כותבים ונותנים | כותבים ונותנים |
[1] דבאשה תמיד אומרים דמראה מקום הוא לו, משום דמגרש יכול להקפיד שיהיה דוקא במקום פלוני, אבל המתגרשת כיון שהיא מתגרשת בעל כרחה אינה יכולה להקפיד על מקום גירושיה.
[2] ואפי' שקיבל לה במקום אחר אינה מגורשת עד שיגיע עם הגט למקום פלוני - דאז מתקיימת שליחותו. ומקשה הגמ' "וגיטא מיהא הוי" - הרי עבר על שליחותו. ומתרצת שמיירי כגון שאמרה לו: "התקבל לי גיטא במתא מחסיא וזימנין דמשכחת ליה בבל", וכיון שאמרה בלשון זה משמע שיוכל לקבל את הגט איפה שימצא אותו, אלא שיש תנאי שלא יחול שליחותו לקלבה אלא על שיבוא למתא מחסיא, ובאופן זה דיברה משנתנו שהוי גט רק שאינה מגורשת עד שיגיע למקום פלוני.
[3] ס"ל לרב יוסף שאין זה קשור למחלוקת רבנן ור' אליעזר לעיל אם מראה מקום היא לו או הוי קפידא, דכאן מודים רבנן דלא איכפת לו במה יערב - ולכן הוי עירובו עירוב.
[4] פי' מיירי שנתן לו חברו רשות לערב בשלו בתמרים, וכך אמר באמת לשלוחו שיקח מתמרים של חברו, וכששינה השליח ודאי הוי קפידא ולכן אין עירובו עירוב.
[5] דרבנן ס"ל שכמו שיש קפידא באשה יש קפידא גבי עירוב, ודוקא אם מערב בשל השליח לא איכפת לו במה יערב.
[6] דזו מילה בארמית, ופירושה גירושין. אכן תנא דמתניתין שהוא מא"י אינו מדקדק בחילוק לשון זה.