[1] וה"ק רשב"ג לר"מ: אין לך תנאי בכתובים שאינו כתוב, ומזה שהוצרך הכתוב כל פעם לכתוב את הדין הזה - והי כשנים ושלש (ויותר) כתובים הביאם כאחד ושאינם מלמדים, דאם היו מלמדים היה סגי לתורה לכתוב במקום א' וממילא נלמד לכל מקום, אלא ש"מ שאל תלמד מכאן שצריך תנאי כפול דוקא.

[2] וה"ק: "אין לך תנאי בכתובים שאינו כפול" - ויש לנו ללמוד שצריך תנאי כפול דוקא. ויש צריכותא בין הפסוקים, למה הוצרכה התורה לאשמועינן בכל מקום דבעינן תנאי כפול כדאיתא בקידושין (דף סא:).

[3] מפירש"י מבואר שאם הבעל לא יערער לומר שהוא גט ישן, אין אנו חוששין שמא פייס ובא עלי - והוי גט ישן, אלא רק החשש הוא שמא אחרי שתתגרש יבוא הבעל ויערער ויאמר שפייס ונתייחד עמה - והיה גט ישן ואינה מגורשת. ולכן אם אמר הבעל "נאמנת עלי לומר שלא באתי" - א"כ לא יוכל הבעל אח"כ לערער ולפסול את הגט.

[4] דהרי היה הולך ובא אצלה ויש לחוש שנתייחד עמה.

[5] דכיון שכפי הידוע לנו הוא לא בא כלל, אין לנו לחוש שמא פייס ונתייחד - ונעשה גט ישן.

[6] בגמ' לקמן (דף עז.) יבואר טעמו, דהרי לכאורה עברו על תנאו והיה צריך להיות הדין שלא יהיה גט.