[1] הגמ' הקשתה, הרי אמר רב אשי "כל קלא דבתר נישואין לא חיישינן ליה" - וא"כ איך יתכן שנוציא אותה מתחת בעלה. ותירצה הגמ', מאי תצא - תצא משני, וה"פ: אם מת לבסוף הכהן הנ"ל ונשאת לכהן אחר, מוציאין אותה ע"פ הקול הנ"ל מבעלה הכהן השני, כיון שהקול הזה יצא קודם הנישואין שלהם.

[2] דכיון שקוראים לנתינה כתיבה - יש לחוש שיאמרו שבעלה נתן לה גט, ואח"כ החזירה ונמצא כהן מחזיר גרושתו. והגם שלכתיבה עצמה גם קוראים כתיבה, אין לנו ללכת לקולא ולומר שאנשים יאמרו שרק כתב לה ולא נתן לה, אלא אנחנו מחמירים וחוששים שכיון שגם לנתינה קוראים בשם כתיבה, שיאמרו שבעלה נתן לה גט וכו'.

[3] דאין מה לחשוש - דהרי הקול יצא רק שנכתב לה גט והלכה כב"ה שמותרת לעמוד תחתיו, וכיון שלא קוראים לנתינה בשם כתיבה אין חשש שיאמרו שגירשה והיא יושבת תחתיו.

[4] כיון שאין לבו גס בה, ואין לחוש אם רק נתייחדה עמו שמא גם נבעלה.

[5] ובודאי בעל לשם קידושין ולכן צריכה גט שני.

[6] פי', שהיו בו שבעה קשרים וחמשה עדים, אכן בפחות משלשה לא וכדלקמן.

[7] פי', שכל הפסול שלהם לחתום בגט - הוא משום שהם קרובים, אבל הם כשרים להעיד על עדות אחרת.

[8] עבד אסור לו להשלים - שמא יעלו אותו ליוחסין, וגנב וגזלן - שיסברו שעשה תשובה ויכשירו אותו, והוא לא עשה עדיין.