[1] אכן הגמ' תמהה על פירוש זה, דהרי אם נשאת לאחר - היא עבר על התנאי ובטל הגט, והיא אשת איש מה"ת, ומשום גזירה שלא להחזיק את תנאו של הבעל - יתירו אשת איש בלא גט לעלמא.

[2] רבא מקשה על רב נחמן, דמתוך הסברו שמדובר בברייתא רק על אותו פלוני, א"כ יש לדייק שרק לו היא לא תינשא - הא לאחר כן יכולה להינשא, וזה לא נכון, דהרי אינה יכולה להינשא לאחר דהרי היא צריכה לקיים את התנאי להינשא דוקא לפלוני. ולא יועיל שתינשא עכשיו לאחר, ואח"כ תתגרש ותקיים את תנאה, דכיון שאין בידה להתגרש לכו"ע חיישינן שמא לא תוכל לקיים את התנאי. ולכן מפרש רבא את הברייתא שלא תינשא לו לא ולא לאחר.

[3] ומנתה הברייתא כמה דברים: א) ע"מ שתעלי לרקיע, ב) ע"מ שתרדי לתהום, ג) ע"מ שתבלעי קנה של ד' אמות, ד) ע"מ שתביאי לי קנה בן ק' אמה, ה) ע"מ שתעברי את הים הגדול ברגליך.

[4] דלא חשיב תנאי שאינה יכולה לעשות, דהרי יכולה לשחדו בממון שישאנה בהיתר.

[5] ס"ל לרבא שיכולה היא לקיים את התנאי לאוכל בשר חזיר כי היא יכולה לאכול וללקות.

[6] פי', שלא סגי שיחזור בו מתנאו ויאמר לה "הרי את מותרת לכל אדם", אלא צריך שיקח ממנה את הגט ויתן לה אותו עוד הפעם.

[7] ר' שמעון בן אלעזר ורבי פליגי לעיל (דף עח.) גבי האומר לאשתו כינסי שטר חוב ואח"כ היא מגלה שהוא גט, או שנתן לה אותו כשהיא ישנה והתעוררה וראתה שזה גיטה. דרבי ס"ל דסגי רק שיאמר לה עתה "הא גיטך", ואילו רשב"א פליג וס"ל שצריך לקחתו חזרה ממנה ולתת לה אותו מחדש - ואז יאמר לה "הא גיטך".

[8] ופירש רב כהנא, דשאני הכא כשאומר לה הרי זה גיטך חוץ מפלוני, דגם אליבא דרבנן דפוסלים את הגט הם מודים שנפסלה מכהונה (כמבואר לעיל דף פב:), וכיון שהועילה הנתינה לפסול מכהונה, א"כ ודאי שלא תועיל עכשיו האמירה על נתינה שכבר החלה לפעול קודם. משא"כ במקרה שדיבר רבי, שלא הועילה הנתינה כלום, בזה שפיר י"ל שאמירה של עכשיו תועיל על נתינה של קודם, כיון שהנתינה לא חלה עד עתה לשום ענין.

[9] וכתבו התוס' (בד"ה מהו) דאף שהמשנה מדברת בכתב בתוכו את השיור קודם התורף, מ"מ ה"ה דפסול גם אם כתבו אחרי התורף. ובתוס' לקמן (דף פה. ד"ה דברי) ביארו יותר שלפני התורף פסול מה"ת ואחר התורף פסול מדרבנן.

[10] פירש"י דכל דין תנאים שהגט גט כשמקיים את התנאי, מיירי כשעשה את התנאי בעל פה בפני עדים, אכן נחלקו התנאים דלהלן היכא שגם כתב את התנאי תוך הגט, דרבי פוסל אפי' אם נתקיים התנאי (כגון שהתנה ע"מ שתחזיר לו חפץ פלוני והחזירה) מדרבנן שמא יבואו לאיחלפי ולהתיר גם אם כתב בגט "חוץ מפלוני" דהוי שיור בגט שפסול. והתוס' (בד"ה כל) חולקים, וס"ל שלא מסתבר לגזור כן, אלא מיירי שכתב את התנאי בגט ואח"כ מחקו (ולא נתקיים התנאי), דלרבי לא מועילה המחיקה דגזרינן מחיקה ד"על מנת" (דהיינו תנאי כשר) אטו מחיקה ד"חוץ" (דהיינו תנאי הפוסל). ורבנן לא גוזרים.