כריתות דף כה. א
בזמנים דלהלן האם נאסרת בהם כבר עגלה ערופה או לא?
קודם ירידתה לנחל איתן | משירידה לנחל איתן | אחר שנערפה | |
לרב המנונא ור' ינאי, ור' ישמעאל | אינה נאסרת | נאסרת | נאסרת |
לרבא / לרבה, ותנא דמשנתנו [1] | אינה נאסרת | אינה נאסרת | נאסרת |
האם עגלה ערופה כשרה בשחיטה?
אליבא דרבנן | אליבא דר' שמעון | |
לרב המנונא | אינה כשרה אלא בעריפה בלבד | |
לרבא | אינה כשרה אלא בעריפה בלבד | בהו"א: כשרה למסקנא דתנאי: אין הכרח שכשרה |
האם אשם תלוי בא כדלהלן?
בנדבה | על ספק לאו שאין בו כרת | על ספק לאו שיש בו כרת | |
לר' אליעזר | בא | בא | בא |
לאמרו לו דבבא בן בוטא | אינו בא | בא | בא |
לחכמים | אינו בא | אינו בא | בא |
כריתות דף כו: א
האם אשם תלוי בא על האוכל את הנבלה, בספק או בודאי? [תוד"ה אשם].
בודאי נבלה - שנודע לו | בספק נבלה | |
לחכמים | אינו בא | אינו בא |
לאמרו לו | לרש"י: אינו בא לתוס': כ"ש שבא |
בא |
לר' אליעזר | בא | בא |
-------------------------------------------------
[1] במשנתנו אמרינן שאם נודע מי ההורג עד שלא נערפה תצא ותרעה בעדר, ולמ"ד שנאסרת מחיים א"א לומר כן שתצא לרעות דכבר נאסרה מירידתה לנחל איתן. [ויוצא לפ"ז שכל דין משנתנו הוא רק למ"ד שנאסרת לאחר עריפה]. והגם שמצינו באשם ודאי דנאסר מחיים - ובכל אופן אם נודע שלא חטא יצא וירעה בעדר, מ"מ יש לנו לדמות עגלה ערופה לאשם תלוי, ובאשם תלוי אמרינן שאם נאסר מחיים ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה, ואם עגלה נאסרת מחיים - לא יפקע איסורה.