[1] דכיון שאי אפשר לטמאה מעת לעת - דהרי כל זמן שלא נתגיירה דין דם נכרית כדם בהמה, לכן לא גזרו בה למפרע כלל ודיה שעתה, ולא מטמאים לה אפי' משעה שנתגיירה.

[2] דחיישינן שמא נבעלה בגיותה - וצריכים להבדיל בין זרע הנזרע בקדושה וכו'. ובהו"א סברה הגמ' שה"ה גם שבויה צריכה להמתין, ולכן הקשתה על ר' יוחנן בסברת ר' יהודה שגיורת הרי היא בקדושתה, ואילו כאן אנו מצריכים אותה להבחין. ודחתה הגמ', שאה"נ שאין לדמות גיורת לשבויה - ושבויה לא צריכה להמתין לר' יהודה (אם לא שראו אותה שנבעלה).

[3] ואף שר' יוסי אמר שהיא ככל הנשם ומטמאה מעת לעת וכו', ביארו התוס' (בד"ה רבי יהודה), דלאו דוקא מעת לעת, דאי אפשר לטמא אותה קודם שנתגיירה - דהרי הדם שלה אז כדם בהמה, אלא הכוונה שהיא בתורת לטמא מעת לעת - דהיינו שהיא בתורת לטמא למפרע.

[4] גיורת שדעתה להתגייר משמרת את עצמה שלא לזנות, ועוד ס"ל שסתם אשה בביאה של זנות היא נותנת מוך או מתהפכת כדי לא להתעבר.

[5] מבואר בסוגיא שגם אליבא דר' יהודה "שבויה הרי היא בקדושתה" - ורק כשראינו שנבעלה צריכה להמתין ג' חדשים, ור' יוסי סובר שאפי' בראינו שנבעלה אינה צריכה להמתין - דמתהפכת יפה יפה, (ור' יהודה חושש שמא לא נהפכה יפה).

[6] כתבו התוס' (בד"ה אשה) שביוצאת בשן ועין מודה ר' יוסי שצריכה להמתין - דאותה למה תתהפך. אמנם רש"י סובר שכל אשה שמזנה אינה רוצה להתעבר, ולכן מתהפכת.

[7] זה הפסוק שממנו למדנו דין "קם ליה בדרבה מיניה" - והיינו שרק אם לא יהיה אסון באשה (שאין עונש מיתה) אז מחייבים אותו דמי וולדות, אבל אם יהיה אסון אין מחיבים אותו דמי וולדות אלא רק עונש אחד - של מיתה.

[8] מפסוק זה לומדים שאין מענישים אדם שתי עונשים, ודורשים: מזה שכתוב "רשעתו" בלשון יחיד, ש"משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות" (על מעשה חטא אחד). והוקשה לגמ' למה צריך שני פסוקים, ומתרצת כדלהלן.

[9] כן כתבו התוס' (בד"ה וחדא) שרבנן ס"ל ששני הלימודים הללו נפקי מ"כדי רשעתו".

[10] ר"מ ס"ל ד"לוקה ומשלם" וממילא אי אפשר לדרוש מ"כדי רשעתו" - שאינו לוקה ומשלם.

[11] הוקשה לגמ', שלכאורה בא ללמד שדוקא בדם שופכו אבל לא בממון, וקשה שזה כבר למדנו מהפסוקים הקודמים, ולכן מתרצת שהלימוד הוא כדלהלן.

[12] ולרבה דס"ל דאה"נ שבקנס חידוש הוא ומת ומשלם, אה"נ דס"ל כרבנן דר' חנניא בן עקביא, וצריך את הפסוק לענין דין ערכין.

[13] פי', אפי' אם סימא את עינו תוך כדי שהרגו, אין עושים בו שני עונשים, לשלם ממון העין וגם שיומת.