כתובות דף נא. א
האם מוציאים למזון האשה והבנות [1] מבנים יתומים?
מקרקעות - יש להם אחריות | מטלטלי - אין להם אחריות | |
לרבי | מוציאים | מוציאים |
לרשב"א וכפסק רבא | מוציאים | אין מוציאים |
האם מוציאים [2] נכסים מן היתומים באופנים דלהלן לר' שמעון בן אלעזר?
לירושה | לפרנסה ומזונות | |
לבנות מן הבנים | אין מוציאים | קרקעות: מוציאים מטלטלים: אין מוציאים |
לבנות מן הבנות | מוציאים | אין מוציאים |
לבנים מן הבנים | מוציאים | אין מוציאים |
לבנים מן הבנות | בנכסים מרובים: מוציאים בנכסים מועטים: אין מוציאים |
אין מוציאים |
לא כתב לה בכתובה לשונות דלהלן, או שכתבה היא לו כדלהלן, מה הדין?
לא כתב כתובה כלל או לא כתב תנאי הכתובה |
כתבה לו "התקבלתי חציה" |
לא כתב לה אחריות האם טורפת ממשועבדים |
|
לר' מאיר | חייב - דהוא תנאי ב"ד | בעילתו בעילת זנות | אינה טורפת - אין כאן ט"ס |
לר' יהודה | חייב - דהוא תנאי ב"ד | אין בעילתו בעילת זנות | טורפת - אחריות ט"ס [3] |
כתובות דף נא: א
אשת ישראל [4] שנבעלה תחת בעלה באופנים דלהלן, האם נאסרה?
תחילתה באונס וסופה ברצון |
צעקה מתחילה ועד סוף, שבויה | נבעלה ברצון לאחר ונתברר שקידושיה טעות | |
לרב ולרבא | מותרת | מותרת | מותרת |
לאבוה דשמואל | אסורה | מותרת [5] | מותרת [6] |
כתובות דף נא: א
אשת ישראל שגנבה לסטים או מלך כדלהלן, האם מותרת לחזור לבעלה?
[1] לגבי הבנות מוציאים לא רק למזונותיהם אלא גם לפרנסת נדוניא כדי להשיאם.
[2] פי', כגון שהחזיקו הגדולים בכל הירושה או שנטלו יותר מחלקם מוציאים מהם כדלהלן.
[3] סתם שטר צריך להכתב עם אחריות נכסים, ואם לא נכתב האחריות הוא מחמת שהסופר שכח לכתוב והוי טעות סופר, ולכן אנחנו מתייחסים לשטר כאילו כתוב בו אחריות.
[4] אכן אשת כהן בכל מקרה אסורה.
[5] ואע"פ שאין עדים - שאם נבעלה צוחה מתחילה ועד סוף, מ"מ בשבויה אשת ישראל הקלו, כיון שאין לנו ודאות שנבעלה.
[6] ולכך אפי' אם זינתה תחתיו, ומיאנה והלכה לה. ועתה רוצה לישא אותה שוב מותר.
[7] מתחילתו היה לסטים וכבש עיירות ומלך עליהם, ופעמים התנא קורא לו מלך לעומת סתם לסטים, ופעמים קורא לו לסטים לעומת מלך כאחשורוש.
[8] דיש לחוש שמא נתרצתה לו כדי להיות מלכה.