[1] ורב מעמיד את הסיפא של המשנה שלא צריך לתת כתובה בכה"ג שקידשה על תנאי וכנסה סתם - שאז צריכה הימנו גט לפי שאין עושה בעילתו בעילת זנות, אולם גבי כתובה לא מחל על תנאו.

[2] לשמואל המשנה מדברת בכה"ג שקידשה סתם וכנסה סתם, ולכך קשה למה צריכה גט, דאם אינה צריכה כתובה ש"מ שלא תפסו הקידושין, וגם לשיטתו אדם בועל בעילתו בעילת זנות - וכוונת בעילתו היא משום הקידושין הראשונים ואנו עומדים את דעתו שאין אדם מוחל בנדרים ולכן לא מקבלת כתובה, ומ"מ צריכה גט מדבריהם.

[3] דמספקא ליה לתנא האם חשיב כאילו התנה או לא, ולכך לענין ממונא אי אפשר להוציא ממנו דהוא המוחזק - והיא המוציאה ועליה להביא ראיה. אולם לגבי איסורא אזלינן לחומרא ומצריכינן גט.

[4] היינו המקרה הפשוט שקידשה על תנאי שאין עליה נדרים וכנסה סתם ונמצאו עליה נדרים - שאותה אשה שהתנה עמה היא הטעתה אותו באותם קידושין ונישואין עצמן.

[5] פי', שקידש אשה אחת על תנאי שאין עליה נדרים (ובאמת לא היו עליה נדרים), ושוב קידש אשה אחרת וכנסה סתם בלא שום תנאי, ונמצאו על השניה נדרים, ופה יש לחקור האם מזה שהקפיד בראשונה ש"מ שגברא קפדנא הוא גבי נדרים - וגם לגבי השניה יש לו הקפדה, או שכיון שלא התנה עם השניה יש לומר שהיא חביבה עליו, ומוכן לישאנה בכל ענין גם אם יש עליה נדרים.

[6] פי', כגון שקידש אשה אחת על תנאי, ולפני שכנסה גירשה. ואח"כ שוב קידשה וכנסה בסתם, בזה יש לדון דכיון שהתנה עמה בעצמה, בודאי כוונתו לקדשה ולכונסה על התנאי שאין עליה נדרים, או י"ל דכיון שלא התנה בפעם השניה לא.

[7] ואמרינן גם לרב שבעילתו על דעת הקידושין הראשונים שעשה בתנאי שאין עליה נדרים, וזו שנמצאו עליה נדרים אין קידושיה קידושין ואינה צריכה הימנו גט. אלא שהקשה עליו אביי מהסוגיא דלעיל, שהרי משנתנו מיירי בטעות אשה אחת, ובכל אופן הקשתה הגמ' ממנה על שמואל שסובר שבקידשה על תנאי וכנסה סתם צריכה הימנו גט, ואיך אתה אומר שלכו"ע לא צריכה גט. ומכח זה חזר בו רבה