קידושין דף ח. א
האם עבד עברי נקנה בתבואה וכלים, ומדוע?
האם נקנה | מדוע | |
לרב יוסף | אינו נקנה | אף דשוה כסף ככסף - הוא אינו קצוץ |
לרבה | בתבואה וכלים עצמם - נקנה | דשוה כסף ככסף ולא צריך קציצה |
בתורת תבואה וכלים (חליפין) - אינו נקנה | דלא נתחדש בו קנין זה [1] | |
לרב נחמן | נקנה אם שוים פרוטה, ולמעט כשאינם שוים [2] | דשוה כסף ככסף ולא צריך קציצה |
הנותן לכהן חפץ שאינו שוה חמש סלעים, האם בנו פדוי?
כשקיבל הכהן בשתיקה | כשאמר שבשילו שוה ה' סלעים | |
באדם שידוע שצריך לזה החפץ | אינו פדוי | פדוי |
בסתם אדם | אינו פדוי | אינו פדוי |
אמרה לה לאשה "התקדשתי לי" כדלהלן, ונתן לה דינר אחד, האם יכול הוא או היא לחזור?
במנה (סתם) ונתן לה דינר | במנה זו, אפי' היה הולך ומונה | |
לר' אלעזר | מקודשת וישלים [3] | יכולים לחזור |
למקשן | יכולים לחזור | יכולים לחזור |
לרב אשי | במונה והולך: יכולים לחזור בלא מונה והולך: מקודשת וישלים [4] |
יכולים לחזור |
[1] דבעבד עברי נאמר "מכסף מקנתו", שנקנה בכסף. ודוקא עבד כנעני מצינו שנקנה וקונה את עצמו בחליפין.
[2] והחידוש הוא, דלא תימא שאפי' אינו שוה פרוטה קונה משום ד"מקרבא הנאתייהו" - דהיינו שמיד אפשר להנות מהם ולאוכלם או להשתמש בכלים ולא כמו כסף שצריך לקנות בו איזה דבר, דס"ד שאפי' בפחות משו"פ מהני, קמ"ל דבעינן שו"פ דוקא.
[3] פי', מקודשת כבר בדינר הראשון, כי מפרשים שנתן את הדינר על מנת שישלים את תנאו, וכל האומר "על מנת" כאומר "מעכשיו" דמי, והיא מקודשת ואי אפשר להם לחזור.
[4] והטעם, דאם מונה ומולך אפי' במנה סתם דעתה על כל המנה, אבל אם לא נתן לה רק דינר וקיבלה, ודאי לשם קידושין קבלה על מנת שישלים, ולכן מקודשת כבר עתה.