קידושין דף עו. א

האם אפשר לסמוך על כותים בדברים דלהלן?

במצוה שהיא מה"ת ולא החזיקו בה במצוה דרבנן אבל החזיקו בה כותים
לתנא קמא אפשר לסמוך [1] אי אפשר
לר' אלעזר אי אפשר אי אפשר
לרשב"ג אפשר לסמוך אפשר לסמוך

כהן הבא לישא אשה דלהלן, כמה צריך לבדוק באמותיה [2]?

בבא לישא כהנת בבא לישא לויה וישראלית
לתנא דמתניתין ארבע אמהות שהן שמונה [3] ארבע אמהות שהן שתים עשרה [4]
לתנא דברייתא ארבע אמהות שהן שמונה ארבע אמהות שהן שש עשרה [5]

קידושין דף עו: א

כמאן אזלה משנתנו שאמרה שצריך לבדוק באמהות הנ"ל?

לרב יהודה אמר רב לרב חמא בר גוריא אמר רב
ללשינא קמא אליבא דר"מ אבל לחכמים לא צריך [6] גם אליבא דרבנן ומיירי בקרא ערער
לאיכא דאמרי אליבא דר"מ אבל לחכמים לא צריך לא מיירי אמתניתין [7]
-------------------------------------------------

[1] ופירשו התוס' (בד"ה מצת), שמיירי שהעיסה של ישראל רק שהכותי אפאה, דאם מיירי בפת כותי הרי גזרו על פתם. ועוד כתבו התוס', דמיירי שאין לכותי מצה אחרת אלא שגם הוא אוכל מהמצה הזו, דאל"כ חשידי הכותים על "לפני עור".

[2] אכן צריך לבדוק רק את האמהות ולא את האבות, כיון שאצל האבות אם היה פסול יוחסין כבר היה מתפרסם, כי גברי כי מנצו אהדדי מחרפים אחד לשני בפסול יוחסין - ואם יחוסם ידוע, וצריך לבדוק רק באמהות.

[3] ואלו הן: אמה ואם אמה, ואם אבי אמה ואמה, ואם אביה ואמה, ואם אבי אביה ואמה.

[4] כי מוסיפים על כל אחד מארבע הנ"ל עוד דור.

[5] ס"ל לתנא דברייתא שבכהנת ובלויה מוסיפים שתי דורות של אמהות.

[6] דכל משפחות בחזקת כשרות ויחוס הם עומדות, ולכן לא צריך לבדוק.

[7] אלא שבא רב חמא בר גוריא בשם רב להוסיף עוד דין ולומר, שאם יצא ערער על אשה, אפי' חכמים דפליגי על ר"מ וס"ל שא"צ לבדוק, אם יצא ערער צריך.

-------------------------------------------------