TOSFOS DH 'AFILU AL-T'NAI TZARICH HAFARAH, MINALAN, MI'YEHUDAH?'
תוס' ד"ה 'אפילו על תנאי צריך הפרה, מנלן מיהודה?'
(SUMMARY: Tosfos draws a distinction regarding a Niduy between a condition that lie within one's ability to fulfill, and one that does not).
יש מדקדקין מכאן דנידויים שלנו אפי' אותם שיש להם זמן אין לנדות עצמן מספק.
Inferred Halachah: Some commentaries extrapolate from here a prohibition on the self-imposed Niduyim that people tend to take upon themselves nowadays, even if they are time-bound.
ולאו מילתא היא, שהרי הכא התנה בדבר שלא היה בידו לקיים, דשמא היה מעכבו יוסף או יקראנו אסון בדרך, ולכך חל מעיקרו גם הנידוי על התנאי. אבל שאר תנאים דבידו לקיים כגון שמנדין את האדם שלא יעשה הדבר ודאי לא חל הנידוי כלל מעיקרו, דכיון דבידו הוא, משעת הנידוי אנו יודעים בודאי שלא בדעתו לעשות הדבר, ודאי לא חל הנידוי כלל מעיקרו.
Refutation: This is not correct however. The condition that Yehudah made was not in his power to fulfill (seeing as there was nothing he could have done had Yosef held him back or had some other accident occurred on the journey). But Niduyim which people place on a person not to do this or that, which basically lie in his power to fulfill, the Niduy is ineffective to begin with (seeing as we know in advance that he has no intention of carrying out the condition).
TOSFOS DH 'MI GARAM LI'REUVEN SHE'HODEH, YEHUDAH' (1).
תוס' ד"ה 'מי גרם לראובן שהודה יהודה.'
(SUMMARY: Tosfos reconciles our Gemara with the Midrash, according to which Reuven did Teshuvah at the time of the sale of Yosef).
תימה, דהא אמרינן במדרש "וישב ראובן אל הבור".ק מהיכן שב, מבית אביו, שישב בתענית על מעשה בלהה; וזה היה קודם מעשה דיהודה?
Question: The Midrash explains that when Reuven returned to the pit (to retrieve Yosef from it and bring him back to his father), he had come from his father's house, where he spent the day fasting to atone for the episode with Bilhah; and this took place many years before the incident discussed in our Sugya?
וי"ל, דמ"מ, לא הודה ברבים עד מעשה דיהודה.
Answer: True, Reuven had done Teshuvah already then, but he did not admit his sin publicly until the incident with Yehudah.
TOSFOS DH 'MI GARAM LI'REUVEN SHE'HODEH ... ' (2)
תוס' ד"ה 'מי גרם לראובן שהודה ... '.
(SUMMARY: Tosfos supports the Gemara's statement by citing Targum Unklus).
יש לנו סמך מן המקרא "יהודה אתה יודוך אחיך", ומתרגמינן 'את הודית; כך יודיך אחיך!': פירוש, 'הודית ולא בוש, כך יודוך אחיך'. שבשביל שהתחלת להודות בא ראובן והודה.
Proof: We have a proof for this from Unklus, who translates the Pasuk in Vay'chi "Yehudah, your brothers will thank you" as 'You confessed and were not ashamed, so your brothers will thank you'. Because, due to the fact that you began to confess, Reuven too, came and confessed' (see Mesores ha'Shas).
TOSFOS DH 'AMAR ABAYE, KAL-VA'CHOMER, U'MAH MI SHE'GALAH ... !'
תוס' ד"ה 'אמר אביי ק"ו ומה מי שגלה ... .'
(SUMMARY: Tosfos discusses why, from the same Kal-va'Chomer, the Gemara cannot learn that if the Din of Rotzei'ach is concluded without a Kohen Gadol, he should not go into Galus; At the same time, they explain why it is not comparable to the 'Kal-va'Chomer' which prohibits a twelve-year old girl from being sold).
תימה, מהאי דינא נילף נמי לנגמר דינו בלא כ"ג, שלא יגלה כלל? ומה מי שגלה כבר לפני מיתת כ"ג יוצא במיתתו של כ"ג, מי שלא גלה לפני מותו אינו דין שלא יגלה אחר מותו!?
Question: Using the same 'Kal-va'Chomer', why can we not learn that a murderer whose Din is completed without a Kohen Gadol, is Patur from Galus, on the grounds that, if someone who has already been exiled before the Kohen Gadol's death, goes out when he dies, someone who has not yet gone into Galus when he dies, should certainly not go into exile!?
דהכי אמרינן בערכין (דף כט: ושם) 'מכורה כבר יוצאה, שאינה מכורה אינו דין שלא תמכר?' ונפקא לן מהאי דינא דאינה נמכרת כלל אחר הבאת סימנין עד עולם.
Proof: And we have a precedent for this in Arachin (Daf 20b & 30a) where the Gemara prohibits selling a twelve-year old girl with a 'Kal-va'Chomer', on the grounds that if she is already working she goes free when she turns twelve, how much more so does she not go in!
ונראה דלא קשיא מידי, דהא מיתת הכהן כפרה הוא כדאמר בסמוך, וכפרה לא שייכא אלא למי שמחויב כפרה. והלכך דוקא לפי שנגמר ונתחייב גלות ואח"כ מת כ"ג מכפרת מיתת כ"ג, שלא יגלה כלל מק"ו כדקאמר הש"ס; אבל נגמר דינו בלא כ"ג שכבר מת כ"ג קודם גמר דין של זה ודאי ליכא למילף מק"ו; דהיאך תכפר מיתת כ"ג?
Answer (and Refutation): It seems that there is no comparison between our case and the case in Arachin. In our case, the death of the Kohen itself serves as a Kaparah (as we will see shortly) in which case it will atone for someone who requires a Kaparah. Consequently, someone whom Beis-Din declared Chayav to go into Galus, who requires a Kaparah, is Patur from Galus from a 'Kal-va'Chomer', should the Kohen Gadol die before he has a chance to go into Galus. Whereas in our case, where the Kohen Gadol died before his Din was concluded, in which case he was not yet Chayav to go into Galus, one cannot learn a Kal va'Chomer - because how can the death of the Kohen Gadol atone?
וליכא למימר דתתכפר לו מיתת כ"ג השתא כשנגמר דינו?
Suggested Answer: Why can we not answer that when the Din is concluded, the death of the Kohen Gadol should atone retroactively?
דהא לא מיכפרא אלא בשעת מיתה ולא לאחר כך, ובשעת מיתה לא היה זה חייב.
Refutation: That answer is unacceptable, since the Kohan Gadol's death only atones at the time of death (but not afterwards), and at the time of death, he was not yet Chayav.
ולא דמי לההיא דערכין 'דמכורה כבר יוצאה ... ', דהתם משעת הבאת סימנין, מתחלת גדלותה ושוב לא יפסיד ממנה הגדלות לעולם; ולכך שייך למילף שפיר דלא תמכר כלל אחר התחלת סימנין עד עולם (כן נראה למשי"ח).
A Different Criterion: The case in Arachin of 'Mechurah K'var Yotz'ah ... ' is quite different, inasmuch as there the moment she produces signs of puberty, her adulthood begins and is not subject to change. Consequently, we can learn via a 'Kal-va'Chomer' that she can never be sold, once those signs have appeared (so it appears to Mashi'ach).
TOSFOS DH 'MIDI GALUS KA MECHAPRA?'
תוס' ד"ה 'מידי גלות קא מכפרא?'
(SUMMARY: Tosfos draws a distinction between 'Kaparah' here, which refers to permitting the murderer to go free, and 'Kaparah' elsewhere, which means an atonement for one's sins).
תימה, אין ה"נ, מדאמר בריש מכילתין (דף ב:) 'הם שלא עשו מעשה, לגלות כי היכי דתהוי להו כפרה', אלמא גלות מכפרת?
Question: Indeed Galus atones, as we said at the beginning of the Masechta 'They, who did not perform an act, should go into Galus, in order that they should have a Kaparah'?
וי"ל, דהכא כפרה לפטרו מגלות קאמר, דהא בעי למילף דמי שלא גלה עדיין דמיתת כ"ג תועיל לפטרו מגלות מק"ו.
Answer: The Kaparah here (unlike the Kaparah mentioned on Daf 2) refers to exempting the murderer from Galus, as is evident from the fact that we try to learn that the death of the Kohen Gadol will exempt someone who has not yet gone into Galus from the need to go.
הלכך שפיר משני 'מידי גלות מכפרת, מיתת כ"ג מכפרת?' פירוש, מיפטרא מגלות. שהרי אפילו לא גלה אלא יום אחד ומת הכ"ג, הוא חוזר; ואילו לא מת הכהן אפילו שהה שם זמן מרובה אינו יוצא. על כרחך, כפרה זו במיתת כהן תלויה כדפירשתי (כן נראה למשי"ח).
Conclusion: That is why the Gemara correctly answers 'Is Galus Mechaper? The death of the Kohen Gadol is Mechaper!' After all, even if the Kohen Gadol dies after he has spent only one day in exile, he goes free; whereas if the Kohen Gadol would not die for a long time, he would not go free. Clearly then, this Kaparah is dependent upon the Kohen Gadol's death (so it appears to Mashi'ach).