[1] ערים אלו נזכרו בפסוק (יהושע יט:לה) "וְעָרֵי מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת".

[2] על שם חמי טבריא.

[3] ר' יוחנן שסבר שזו ציפורי פירש משום שגבוהה כשפת הנהר. ורבא שסבר שזו טבריא פירש משום שאפי' ריקנים שבטבריא מלאין מצות כרימון.

[4] מתוקים פירותיה כמתיקות קול הכנור.

[5] בגמ' איתא דיש אמוראים דס"ל להיפך שעיקר שם העיר הוא "רקת" ומה שנקראת טבריא פירש ר' ירמיה משום שיושבת בטיבורה - באמצע - א"י. רבה אמר אמר שנקראת טבריה משום שטובה ראייתה, דהיינו שהעין מתענגת על ראייתה - דיש בה גנות ופרדסים, כדפירשו התוס' (בד"ה שטובה).

[6] ואפי' שקראו אותה באדר הראשון חוזר וקורא אותה באדר השני "שכל מצות שנוהגות בשני נוהגות בראשון חוץ ממקרא מגילה", פי', דאף שכל שאר המצות שצריך לעשות אותן בשני אם עשאן בראשון יצא ידי חובה (וכגון שלא ידעו שתתעבר השנה ונתעברה השנה), מ"מ לענין מקרא מגילה לא יצא ידי חובה וחוזר וקורא אותה בשני.

[7] וה"ק ר' אליעזר בר' יוסי לת"ק: "שכל מצות (שאמרת) שנוהגות בשני - נוהגות בראשון" ואפי' מקרא מגילה, כי עיקר המצוה היא בראשון.

[8] "שכל מצות הנוהגות בשני אין נוהגות בראשון".