מועד קטן דף טו. א
מה דין אבל מנודה ומצורע בדברים דלהלן?
אבל | מנודה | מצורע | |
בתספורת | אסור | אסור | אסור |
בעטיפת הראש | חייב | לרב יוסף: חייב לאביי: ספק |
לרבנן: חייב לר"ע: ראשו מגולה [1] |
להניח תפילין | אסור [2] | תיקו | אין הוכחה |
שאילת שלום | אסור | לרב יוסף: אסור לאביי: ספק |
אסור |
ללמוד תורה | אסור | מותר [3] | מותר |
לכבס בגדיו | אסור | אסור | אסור |
לקרוע בגדיו | חייב | תיקו | חייב |
מועד קטן דף טו: א
מה דין אבל מנודה ומצורע בדברים דלהלן?
אבל | מנודה | מצורע | |
בכפיית המטה | חייב | תיקו | תיקו |
בעשיית מלאכה | אסור | מותר | תיקו |
ברחיצה | אסור | לרב יוסף אסור ונדחתה הוכחתו | תיקו |
בנעילת הסנדל | אסור | לרב יוסף אסור ונדחתה הוכחתו | תיקו |
בתשמיש המטה | אסור | לרב יוסף: אסור לאביי: ספק |
אסור [4] |
לשלח קרבנותיו | אינו משלח | לרב יוסף: משלח לאביי: ספק |
אינו משלח |
[1] כן העמיד רב פפא את דברי ר' עקיבא בברייתא לקמן שאמר "וראשו יהיה פרוע" ר"ע אומר נאמרה הוייה בראש ונאמרה הוייה בבגד מה הוייה האמורה בבגד דבר שחוץ מגופו אף הוייה בראש דבר שחוץ מגופו, והיינו כומתא וסודרא שיהיה ראשו מגולה מהם.
[2] כתבו התוס' לקמן (בעמוד ב' בד"ה וישב), שהכוונה רק ליום הראשון אבל ביום השני מניח תפילין.
[3] אכן מי שכבר הגיע למצב שהוא מוחרם, כמבואר בסוגיא דלהלן שאם נידו אותו ל' יום ושוב נידו אותו ל' יום ולא שמע מחרימים אותו, לא שונה לאחרים ולא אחרים שונים לו אבל הוא שונה בפני עצמו שלא יפסיק את לימודו.
[4] וכתבו התוס' (בד"ה וישב) דהכוונה על ימי סופרו, אבל בימי חלוטו פליגי תנאי לעיל (דף ז:).