[1] הגמ' פירשה דאם מתפיס בהם לאחר זריקה לכו"ע לא מהני, אכן זה תלוי באיבעיא של רמי בר חמא (בדף יא:), שהסתפק האם מתפיס במעיקרא ואסור, או מתפיס במה שהוא עכשיו ומותר.

[2] ס"ל דגם בכור מתפיסו בנדר הוא, דאמרו משום רבי מנין לנולד בכור בתוך ביתו שמצוה להקדישו וכו'.

[3] ס"ל שבכור הוי דבר האסור, דכיון שהוא קדוש גם בלא שיקדישו לא חשיב דבר הנדור.

[4] ס"ל לר"מ דלא שני אם אמר כ' הדמיון או שלא אמר בכל ענין נאמר.

[5] וכ"ש היכא שאמר בפירוש "לא אימרא" וכו'. ופירוש זה הוא כפי הפירוש שהביא בר"ן ב"איכא דגרסי".

[6] אמר ר' אבא דס"ל לר"מ דנעשה כאומר לקרבן (או לאימרא וכו') יהא - לפיכך לא אוכל לך. ולכן אסור לר"מ אפי' שבעלמא לית ליה מכלל הן אתה שומע לאו.

[7] דמשמע שנשבע בחיי קרבן, ושבועה בחיי קרבן לא אמר כלום.