נדרים דף יג. א

המתפיס בקרבנות דלהלן קודם זריקה [1] ואמר "זה כזה" האם הוי נדר?

בבכור בחטאת ואשם
לר' יעקב הוי נדר - דמתפיס בדבר הנדור [2] הוי נדר - דמתפיס בדבר הנדור
לר' יהודה/יוסי לא הוי - דמתפיס בדבר האסור [3] הוי נדר - דמתפיס בדבר הנדור

המתפיס נדרו בלשונות דלהלן מה הדין?

"שאוכל לך" "שלא אוכל לך"
אימרא, דירים, עצים, אשים, מזבח, היכל, ירושלים לר' מאיר: אסור [4]
לר' יהודה: מותר
מותר
לַאימרא [5], לַדירים, לַעצים, לַאשים, לַמזבח, לַהיכל, לַירושלים אסור מותר
כאימרא, כדירים, כעצים, כאשים, כמזבח, כהיכל, כירושלים אסור מותר
לְאימרא, לְדירים, לְעצים, לְאשים, לְמזבח, לְהיכל, לְירושלים אסור אסור [6]

המתפיס נדרו בלשונות דלהלן מה הדין?

"שאוכל לך" "שאני אוכל לך" "שלא אוכל לך"
קרבן, עולה, מנחה,
חטאת, תודה, שלמים
לר' מאיר: אסור
לר' יהודה: מותר
מותר
כקרבן, כעולה, כמנחה,
כחטאת, כתודה, כשלמים
אסור מותר
הקרבן, העולה, המנחה,
החטאת, התודה, השלמים
לר' מאיר: אסור
לר' יהודה: מותר
מותר
הא קרבן, הא עולה, הא מנחה,
הא חטאת, הא תודה, הא שלמים
מותר [7] מותר
-------------------------------------------------

[1] הגמ' פירשה דאם מתפיס בהם לאחר זריקה לכו"ע לא מהני, אכן זה תלוי באיבעיא של רמי בר חמא (בדף יא:), שהסתפק האם מתפיס במעיקרא ואסור, או מתפיס במה שהוא עכשיו ומותר.

[2] ס"ל דגם בכור מתפיסו בנדר הוא, דאמרו משום רבי מנין לנולד בכור בתוך ביתו שמצוה להקדישו וכו'.

[3] ס"ל שבכור הוי דבר האסור, דכיון שהוא קדוש גם בלא שיקדישו לא חשיב דבר הנדור.

[4] ס"ל לר"מ דלא שני אם אמר כ' הדמיון או שלא אמר בכל ענין נאמר.

[5] וכ"ש היכא שאמר בפירוש "לא אימרא" וכו'. ופירוש זה הוא כפי הפירוש שהביא בר"ן ב"איכא דגרסי".

[6] אמר ר' אבא דס"ל לר"מ דנעשה כאומר לקרבן (או לאימרא וכו') יהא - לפיכך לא אוכל לך. ולכן אסור לר"מ אפי' שבעלמא לית ליה מכלל הן אתה שומע לאו.

[7] דמשמע שנשבע בחיי קרבן, ושבועה בחיי קרבן לא אמר כלום.

-------------------------------------------------