[1] כגון במעשה בסוגיין שעשה ר' טרפון מעשה, דהיינו שליקט קציעות בזמן שהוקפלו רוב המקוצעות, ומתוך כך חשד בו אותו אדם שהוא זה שהיה גונב לו מהם כל הקיץ, והגם שבהיתר ליקט בזמן זה, מ"מ היה כאן איזה מעשה שגרם לחשד.

[2] כגון לומר שהוא צורבא מדרבנן, ועי"ז יפטרו אותו מן המס, כי צורבא מרבנן אינם חייבים במיסים.

[3] וכל שלא ירדה אפי' שהגיע זמנה - לא נפטר מהנדר.

[4] ביאר הר"ן דכיון שגשמים שאין לירידתן זמן ידוע, לכך מדינא כי אמר עד הגשם עד שיגיע זמן קאמר, דכיון שהוא לא דבר שיש לו זמן קבוע אין דרך בני אדם להכניס עצמם לספק, אלא כוונתם לזמן הקבוע - ולכן גם כאן הכוונה לזמן הקבוע שצריך לירד בו רביעה שניה בין תרד ובין לא, ובזה אפילו רבנן מודים. אולם ב"עד הגשמים" פליגי, דכיון דסגי ליה למימר עד הגשם ואמר "עד הגשמים" ש"מ שלהוסיף בתנאו בא, דהיינו עד שירדו גשמים ממש. ורשב"ג סבירא ליה - דגם כאן משאירים את הדין העיקרי שעד זמן קאמר כיון שלא דייקי אינשי בין גשם לגשמים.