[1] הטעם שמתעכב קרבן פסח אחר תמיד, משום שנאמר בו (שמות יב:ו) "בין הערבים", ונאמר בו (דברים טז:ו) "בערב", וזה לעומת התמיד שכתוב בו (במדבר כח:ח) רק "בין הערבים". וסוברת ברייתא זו שאף שגבי קטורת ונרות ג"כ נזכר בהם (שמות ל:ח) רק "בין הערבים", מ"מ תירצה הגמ' דמשום דכתיב גבי נרות (שמות כז:כא) "יערוך אותו אהרן ובניו מערב עד בקר", ודרשינן: "אותו" מערב עד בוקר - ואין דבר אחר מערב עד בוקר, והוקשה קטורת לנרות, יש לנו לאחרם אחר הפסח. אכן יש ברייתא אחרת שסוברת כקושיא זו, שפסח מאוחר לקטורת ונרות וכנ"ל.

[2] אם לא יביא את כפרתו לא יוכל לאכול את בשר השלמים שהקריב, וימנע מעשה של אכילת שלמים, ויש מצוה לבעלים עצמם לאכול מהקרבן של עצמם. [וע' בעה"מ וראב"ד בנידון השאלה דהרי שלמים נאכלים לשני ימים ולילה אחד. והנה לפי השיטות שמחוסר כפורים אינו יכול לאכול עד הערב אחר שיביא כפרתו, א"כ יגמר זמן אכילת שלמים מחר קודם שיהיה מותר לאכול, ולק"מ, וע' בדברי המפרש בנזיר (דף סד: ד"ה אמר רב כהנא)].

[3] והקשו תוס' (בד"ה אתי), דבזמן שנדחה עשה דהשלמה הרי לא מקיים עשה דאכילת הפסח ואיך דוחה. ותירץ ריב"א, שמקדימים לשחוט עליו את הפסח, ועתה אם לא יקריבו את כפרתו יפסל הפסח, ולכן דוחה עשה דהשלמה. ור"י תירץ, דדוקא גבי עשה הבא לדחות לא תעשה שהוא חמור, בעינן דבעידנא דמיעקר הלאו יקיים עשה, אולם כשעשה חמור דוחה עשה קל, בזה לא בעינן דבעידנא דמעיקר העשה הקל יקיים העשה החמור.

[4] אלא מעלה ומלינה בראשו של המזבח, ולמחרת אחר הקרבת תמיד של שחר יקטירו את האימורים.

[5] וכן אם הם אבדו, או שלא יכול להקטירם מחמת שהקריב כבר את התמיד, ואיכא עשה דהשלמה.

[6] והוכיחו התוס' (בד"ה יכול), דאפי' היכא דטמא רק מדרבנן ומדאורייתא ראוי לאכילה, ג"כ בעלים מתכפרים אף שלא אוכלים הכהנים את הבשר.