TOSFOS DH B'YISHUV LO AVDINAN
תוס' ד"ה ביישוב לא עבדינן
(SUMMARY: Tosfos explains why work has no Heter under any circumstances.)
אפילו בצינעא ואפילו דעתו לחזור ...
Clarification: Even discreetly, and even if he intended to return home ...
דלא אפשר למלאכה בצינעא כמו שאר דברים.
Reason: Since it is impossible to do work discreetly like other things.
TOSFOS DH MI'MAKOM SHEKALU L'MAKOM SHE'LO KALU
תוס' ד"ה ממקום שכלו למקום שלא כלו חייב לבער
(SUMMARY: Tosfos explains it is not prohibited to do this on account of Machlokes.)
תימה לר"י, והלא אסור לשנות מפני המחלוקת אפילו לקולא, כדאמר לעיל 'אין בזה מפני שינוי המחלוקת, דמימר אמרי כמה בטלני איכא בשוקא' - הא אי לאו האי טעמא, הוה אסור לשנות מפני המחלוקת?
Question: The Ri asks that it is forbidden to deviate from local custom, on account of Machlokes, even le'Kula (i.e. by doing nothing), as we learned earlier - 'There is no Isur of changing from the Minhag here, since people will say that "there are many idle people in the streets" '. But if not for that reason, it would have been forbidden to deviate, due to Machlokes?
ומיהו יש לומר, אי מדאורייתא חייב, לבער, משום מחלוקת לא יעבור על דברי תורה.
Answer #1: One can answer however, that if one is Chayav to destroy the fruit mi'd'Oraysa, then one would not be permitted to transgress the words of the Torah because of Machlokes.
ועוד אור"י, דלא שייך מחלוקת אלא בדבר שתלוי בגוף האדם, אבל בפירות לא שייך מחלוקת, דאמרינן ממקום שכלו באו.
Answer #2: Furthermore, the Ri explained, Machlokes is only applicable regarding something that is connected with a person's body, but not with regard to fruit, as people will say that it came from a place where the fruit was finished.
TOSFOS DH ABAYE AMAR L'OLAM KI'D'KATANI
תוס' ד"ה אביי אמר לעולם כדקתני
(SUMMARY: Tosfos clarifies Abaye's statement.)
לדבריו אין חסר כלום מן המשנה, דרבי יהודה א'דיוקא דמתניתין קאי.
Clarification: According to Abaye, there is nothing missing in the Mishnah, seeing as Rebbi Yehudah is referring to the inference of the Mishnah.).
TOSFOS DH HA'KOVESH SHELOSHAH KEVASHIM
תוס' ד"ה הכובש שלשה כבשים
(SUMMARY: Tosfos offers various interpretations to explain the three Tana's opinions cited in the Gemara.)
כגון לפת ובצל וקפלוט - שאין ביעורן שוה.
Clarification: Such as turnip, onion and leek, whose period of Biy'ur differ.
רבי אליעזר אומר, אוכלין על הראשון שטעמו אוסר כולם, ולא חשיב כמבוער.
Clarification (cont.): Rebbi Eliezer permits eating all three on account of the first one, whose taste renders them all forbidden (once its time of Biy'ur arrives), and which is not considered 'destroyed'.
אך לרבי יהושע תימה לר"י, איך מותר גוף אותם שכלו?
Question: The Ri however, asks how Rebbi Yehoshua can permit eating those whose time of Biy'ur has arrived?
ואומר רבינו תם דבתורת כהנים בפרשת בהר סיני פליגי בקראי, דתניא "מן השדה תאכלו את תבואתה" - 'כל זמן שאתה אוכל מן השדה אתה אוכל מן הבית ... '.
Explanation #1: Rabeinu Tam cites the Toras Kohanim in Parshas B'har, which explains that the Machlokes is based on Pesukim, as we learned there "Min ha'Sadeh Toshlu es Tevu'asah", 'As long as you can eat from the field, you may eat from the house ...
מכאן אמרו חכמים, 'הכובש שלשה כבשים בחבית, רבי אליעזר אומר "כיון שכלה אחד מן השדה יבער הכל מן הבית", והיינו "אוכלין על הראשון" דבשמעתין.
Explanation #1 (cont.): state From here the Chachamim extrapolate 'Someone who pickles three kinds of vegetables in a barrel, Rebbi Eliezer says "As soon as one of them is finished in the field, clear out everything from the house!"
ואם תאמר, לר' אליעזר לישתוק קרא מיניה, דנפקא לן מ"ולבהמתך"?
Question: According to Rebbi Eliezer, let the Torah not mention that, since we already know it from "ve'li'Vehemt'cha"?
וי"ל, דסבר ר' אליעזר דאי לאו האי קרא, ה"א דאותו המין דוקא יבער ולא יותר. אע"פ שטעם האיסור מעורב בהן ...
Answer: Rebbi Eliezer holds that, if not for this Pasuk, we would have thought that, in spite of the fact that the taste of the forbidden species is mixed together with them, it is only the species which has finished that must be cleared out, but not the others.
דלא דמי איסור דביעור לשאר איסורים, דהא שרי לעניים.
Reason: Because the Isur of Biy'ur is not comparable with other Isurim, seeing as it is permitted to the poor.
וה"א דניחשביה כמבוער, כיון שאין כאן אלא הטעם.
Reason (cont.): Consequently, since only the taste remains, we would havethought that it is considered as if it was destroyed.
ור' יהושע סבר דודאי הטעם חשיב כמבוער, והאי קרא אתי להתיר אף גוף אותו שכלה, הואיל ומעורב בהן הטעם המותרין.
Answer (cont.): And Rebbi Yehoshua holds that the taste is indeed considered destroyed, and the Pasuk therefore comes to permit even the species that is finished in the field, seeing as the taste of those species that are still permitted is mixed together with them.
ו"מן השדה" משמע ליה מן דבר שמקצת הטעם ממנו בשדה, תאכלו אף האיסור שעמו.
Answer (cont.): And from "min ha'Sadeh", he understands to mean that 'from something which a part of the taste is still in the field, you may eat even if what is Asur is together with it.
ורבן גמליאל סבר ממשות של כל אחד שכלה מן השדה אסור, אבל הטעם הוא כמבוער.
Answer (cont.): Whereas according to Raban Gamliel, species body of each becomes forbidden once it is forbidden in the field, and it is only the taste that is considered destroyed.
ובמגילת סתרים דרבינו נסים פירש ד'ראשון' היינו שניתן ראשון בכבוש, 'ואחרון' שניתן אחרון בכבוש.
Explanation #2: And in the Megilas S'tarim (the hidden notes) of Rabeinu Nisim, it explains that "Rishon" refers to the first species that is pickled (and not that was the first to become forbidden).
והכי אמרינן בירושלמי 'מה טעם דרבי אליעזר? הראשון נותן טעם באחרון. הלכך, אם כלה מן השדה אותו שכבש ראשון, אוסר הכל.
Yerushalmi: And this is how the Yerushalmi explains 'What is Rebbi Eliezer's reason? Because it is the first one that gives taste to the later ones. Consequently, the moment that the first is finished from the field, it forbids all the others.
אבל האחרון אינו נותן טעם בראשון, ואם כלה מין האחרון מן השדה, אינו אוסר אותם שנכבשו קודם.
Yerushalmi (cont.): But the last one does lend taste to the first ones, in which case, when it is finished from the field, it does not render the other species forbidden.
וטעם דרבי יהושע - אחרון נותן טעם בראשון' פי' אף האחרון כדאמר הכא 'אף' על האחרון.
Yerushalmi (cont.): Whereas Rebbi Yehoshua's reason is - because the last one gives taste to the first one (i.e. even the last one gives taste ... , as the Gemara says here 'also' on account of the last one').
וקסבר ר' יהושע דמיד כשכלה אחד מהמינים האחרון או הראשון או האמצעי, כולן אסורין, דנותן טעם זה בזה. ורבי יהודה דמתניתין לחומרא כוותיה
Explanation #2 (cont.): And Rebbi Yehoshua holds that as soon as any of the species (the firs, the last, the first or the middle one) all of them become Asur, since they give each other taste. And Rebbi Yehudah in our Mishnah goes le'Chumra like him.
ורבן גמליאל סבר כדפרישית, דהגוף שכלה אסור, והטעם הוי כמבוער.
Explanation #2 (cont.): And Raban Gamliel holds as we explained, that the actual vegetable of whichever one is finished in the field, is forbidden, whereas the taste is as if it has been destroyed).
52b----------------------------------------52b
TOSFOS DH AD SHE'YECHALEH ACHARON SHE'BAH
תוס' ד"ה עד שיכלה אחרון שבה
(SUMMARY: Tosfos disagrees with Rashi's explanation that the three lands into which Yehudah, Eiver ha'Yarden and the Galil are divided are all equal, and elaborates.)
פ"ה, עד שתכלה האחרונה שבארצותיה, והשלש ארצות שבכל אחת שוות הן.
Explanation #1: Rashi explains 'Until the last one of the lands is finished, and the three lands in each one are all the same.
ואין נראה, דאם אינם חלוקות, למה שונה שלש ארצות בכל אחת?
Question #1: But this does not seem correct, because if there is no difference between them, why does the Tana list three lands in each one?
ועוד קשה לר"י, דתנן בפ"ט דשביעית (מ"ב) 'שלש ארצות לביעור, ושלש ארצות בכל אחת; עד שיכלה האחרונה שבה'.
Question #2: Moreover, asks the Ri, we learned in the Mishnah in the ninth Perek of Shevi'is (Mishnah 2) that 'There are three lands for Biy'ur', and that 'each one comprises three lands; until the last one inside it.
ר"ש אומר, 'לא אמרו שלש ארצות אלא ביהודה'.
Question #2 (cont.): Rebbi Shimon says that 'They only said three lands regarding Yehudah'.
מכלל, דלתנא קמא, שלש ארצות חלוקות שכל אחת חלוקה לביעור?
Question #2 (cont.): From which we can extrapolate that according to the Tana Kama, the three are three individual lands regarding Biy'ur ...
ור"ש נמי מודה להו ביהודה?
Question #2 (cont.): And Rebbi agrees with that as far a Yehudah is concerned.
לכך י"ל, ד''אחרון שבה', היינו 'פירות שבהר' - עד שיכלה אחרון שבהר; ו'פירות שבעמקים - עד שיכלה אחרון שבעמקים. וכן 'שבשפילה' - עד שיכלה אחרון שבשפילה.
Explanation 2: It therefore seems that 'ha'Acharon she'bah' refers to the fruit that grows in the mountain - until the last fruit in the mountains are finished; 'the fruit in the valley' - until the last fruit in the valley is finished, and 'the fruit in the lowlands' - until the last fruit in the lowlands is finished.
ובירושלמי יש - 'אמר ר' חייא בר' עקיבא בשם ר' יוסי בר חנינא 'שיערו לומר אין חיה שבהר גדילה בעמק, וחיה שבעמק אין גדילה בהר'.
Yerushalmi: And the Yerushalmi, citing Rebi Chiya b'Rebbi Akiva in the name of Rebbi Yossi be'Rebbi Chanina, who says that the Chachamim assessed that the wild animals of the mountain do not feed on the fruit of the valley, and those of the valley do not feed on the fruit of the mountain.
ולפי זה משמע דהוי מדאורייתא.
Inference: This implies that the current Halachah is d'Oraysa (See Maharsha).
ולא תיקשי הא דאמרינן בשמעתין ד'אין חיה שביהודה גדילה על של גליל'...
Implied Question: One cannot query this from the Gemara in our Sugya that 'A Chayah in Yehudah does not feed on the produce in Galil'?
דמיירי אפי' מהר להר.
Answer: Since that is speaking even from one mountain to another.
והיינו דמסקינן בשילהי שמעתין דתניא 'אמר רשב"ג, סימן להרים מילין ... ', דנפקא מינה נמי לג' ארצות שביהודה.
Answer (cont.): Consequently, when we conclude in this Sugya (on the following Amud) in a Beraisa, quoting Raban Shimon ben Gamliel that 'Siman le'Harim Milin' (Gallnuts grow well in the mountains [but that other fruit does not]), this has ramifications regarding 'Shalosh Artzos she'bi'Yehudah' (See Rashi there).
והא דלא קאמר לקמן 'נפקא מינה, לביעור'?
Implied Question: And the reason that the Gemara did not specifically say so ('Nafka Minah le'Biy'ur')?
משום דחילוק הר ושפלה ועמק לא שייך אלא ביהודה גרידא, כדקתני במסכת שביעית בהדיא.
Answer: Is because the difference between a mountain, lowlands and a valley only applies to Yehudah, as we specifically learned in Maseches Shevi'is.
אבל ביכורים ונחל איתן שייכים בכל א"י.
Answer: (concl.): Whereas 'Bikurim' and 'Nachal Eisan' (which the Gemara there does specifically mention) apply throughout Eretz Yisrael.
ובגמ' דירושלמי במסכת שביעית עלה דההיא 'סימן להרים מילין', קאמר 'אית דבעי למימר למידק - "הדא איתמר", פירוש לענין שלש ארצות נאמר אותו סימן.
Proof: The Yerushalmi in Maseches Shevi'is (in connection with the statement 'Siman le'Harim Milin') does in fact state that 'There are some who extrapolate that that Siman refers to the three lands'.
TOSFOS DH MISBA'ARIN B'CHOL MAKOM
תוס' ד"ה מתבערין בכל מקום
(SUMMARY: Tosfos disagrees with Rashi, who forbids eating Sh'mitah produce after the time of Biy'ur, and proves conclusively that it is permitted.)
פ"ה, שנותנין אותן למרמס חיה ובהמה.
Explanation #1: Rashi explains that one throws them out for the Chayos and the Beheimos to trample underfoot.
ולא נראה, דהא מותרין אחר ביעור לעניים לכ"ע ...
Refutation: But this is not correct, since everyone agrees that, even after the time of Biy'ur, the poor are permitted to eat them ...
דתנן התם (משנה ח) 'מי שהיו לו פירות שביעית והגיע שעת הביעור, מחלקן מזון שלש סעודות לכל אחד; עניים אוכלים אחר הביעור ולא עשירים, דברי ר' יהודה. ר' יוסי אומר, אחד עניים וא' עשירים אוכלים אחר הביעור?
Source #1: As we learned there (in Mishnah 8), according to Rebbi Yehudah 'If somebody has fruit of Shevi'is and the time of Biy'ur arrives, he may distribute food for three meals to everyone; the poor are permitted to continue eating after the time of Biy'ur, but not the rich. Whereas, Rebbi Yossi holds that both the poor and the rich may continue to eat after the time of Biy'ur.
ובתוספתא קתני 'מי שיש לו פירות שביעית והגיע שעת הביעור, מחלק מהן לשכיניו ולקרוביו וליודעיו, ומוציא ומניח על פתח ביתו, ואומר "אחינו בית ישראל, מי שצריך ליטול, יטול!
Source #2: And in the Tosefta too, we learned that 'If somebody has fruit of Shevi'is and the time of Biy'ur arrives, he distributes it to all his neighbors, relatives and acquaintances. Then he takes it outside and places it at the entrance of his house, and announces "My brothers, Beis Yisrael, whoever needs to take, come and take!"
וחוזר ומכניס לתוך ביתו והולך ואוכל עד שיכלו" '.
Source #2 (cont.): Following which he may take it back into his house and continue eating it until it is finished.
ואומר ר"י, הא דמשמע בכל מקום לאסור לאכול אחר הביעור, היינו כשמשהה בביתו בחזקת שלו.
Explanation #2: The Ri therefore explains that the implication in many places that one is forbidden to eat Shevi'is after the time of Biy'ur is confined to someone who retains it in one's house as if he was the owner.
אבל אם מפקירו ומוציאו מרשותו שיאכל כל מי שירצה הן אדם והן חיה, מותר להכניסו ולאכלו אחר הביעור.
Conclusion: But as long as one declares it Hefker and takes it outside for whoever wishes to help himself, whether it is a human or a wild beast, one is permitted to take it back into the house and eat it, eve after the time of Biy'ur.
TOSFOS DH RAV SAFRA APIC GARBA D'CHAMRA ME'ERETZ YISRAEL L'CHUTZ LA'ARETZ
תוס' ד"ה רב ספרא אפיק גרבא דחמרא מא"י לח"ל
(SUMMARY: Tosfos reconciles Rav Safra with the Mishnah which forbids taking Sh'mitah-fruit out of Eretz Yisrael.)
הקשה ריב"א, דתנן בפ"ו דשביעית (משנה ה) 'אין מוציאין שמן שריפה ופירות שביעית מן הארץ לח"ל?
Question: The Riva asks from the Mishnah in the sixth Perek of Shevi'is (Mishnah 5) 'One may not take oil that has to be burned or fruits of Shevei'is from Eretz Yisrael to Chutz la'Aretz'?
ותירץ, דהתם מיירי לאכילה, ורב ספרא אפיק לסחורה; דיש סחורה שמותרת.
Answer #1: It speaks there about taking it out to eat it, whereas Rav Safra took it out to sell, which is permitted under certain circumstances.
אי נמי, בשוגג הוציאו.
Answer #2: Alternatively, Rav Safra took it out be'Shogeg (thinking that it was permitted).