1)

TOSFOS DH LA'V MISHUM D'SAVAR D'TZITZ MERATZEH

תוס' ד"ה לאו משום דסבר דציץ מרצה

(SUMMARY: Tosfos explains Rebbi Yossi's reason cannot be because he holds 'Nashim ba'Sheini R'shus'.)

תימה לרשב"א, מנ"ל?

(a)

Question: The Rashba wonders from where we know this?

דילמא הא דפטורין, היינו משום דסבר ד'נשים בשני רשות'?

1.

Question (cont.): Perhaps the reason that they are Patur is because Rebbi Yossi holds 'Nashim ba'Sheini R'shus!'?

ואור"י, דבהדיא מוכח לקמן סוף פרק האשה (דף צא:) דרבי יוסי סבר 'נשים בשני חובה'.

(b)

Answer: The Ri answers that it is evident later at the end of Perek ha'Ishah (Daf 91:) that he he holds 'Nashim ba'Sheini Chovah'.

2)

TOSFOS DH KASAVAR REBBI YOSSI MI'KA'N U'L'HABA HI METAM'AH

תוס' ד"ה קסבר רבי יוסי מכאן ולהבא היא מטמאה

(SUMMARY: Tosfos explains whywe could not give the identical answer when we thought that Rebbi Yossi's reason was because of 'Tzitz Meratzeh'.)

פי' - ואנן סבירא לן כרבנן, דלמפרע מטמאה?

(a)

Clarification: But we hold like the Rabbanan, who hold that she is Tamei retroactively.

וא"ת, כי ס"ד נמי דטעמא דרבי יוסי משום דסבר 'ציץ מרצה', מאי פריך, לימא דס"ל כרבנן?

(b)

Question: Even when we attributed Rebbi Yossi's reason to 'Tzitz Meratzeh', what is the Kashya, why can we not say that we hold like the Rabbanan?

וי"ל, שלא רצה לעשות מחלוקת חדשה, שלא מצינו תנאים חלוקים בכך ...

(c)

Answer: The Gemara does not want to create a new Machlokes, since we do not find Tana'im arguing over this point ...

אבל ב'למפרע הוא מטמא', מצינו תנאים בשילהי נדה (דף עב.) א'מתני' ד'טבלה יום שלאחריו ושימשה'.

1.

Answer (cont.): Whereas with regard to 'Lemafre'a Hu Metamei' we do find a Machlokes Tana'im in Nidah (Daf 72.), regarding the Mishnah 'Tavlah Yom she'le'Acharav ve'Shimshah'.

3)

TOSFOS DH I NAMI K'GON RA'ASAH SH'NEI YAMIM BIN HA'SHEMASHOS

תוס' ד"ה אי נמי כגון ראתה שני ימים בין השמשות

(SUMMARY: After refuting Rashi's proof from here that counting at night is valid by a Zavah, Tosfos, in order to resolve our Gemara with the Gemara in Nidah, differentiates between the end of the day at the end of the Cheshbon and the end of the day at the beginning of the Cheshbon.)

מדלא משני ברואה בלילות, משמע דספירת לילה הויא ספירה. וכן פי' בקונטרס.

(a)

Explanation #1: Since the Gemara does not answer that it speaks where she saw at night, it implies that counting at night is valid. And this is also how Rashi explains it.

וקשה לריב"א, דתנן פ' שני דמגילה (דף כ.) 'וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד הנץ החמה' ... ומסיק בגמ' 'קמ"ל כיון דבעי שימור, שימור ביממא הוא'?

(b)

Question #1: The Riva queries that however, from the Mishnah in the second Perek of Megilah (Daf 20.) 'And similarly a Shomeres Yom Keneged Yom may not Tovel until sunrise'. And the Gemara finally explains there that this is because she requires Shimur, which can only take place in the day?

וכן בשילהי נדה (דף עב.) אמר 'ושוין ברואה תוך י"א יום וטבלה לערב ושמשה, שמטמאים משכב ומושב וחייבין בקרבן' ...

(c)

Question #2: Similarly, the Gemara in Nidah (Daf 72.) states 'They agree that if she sees on the eleventh day, Tovels and is intimate with her husband that they are Metamei Mishkav and Moshav and are Chayav a Korban' ...

משמע אפילו לא ראתה אח"כ, ומשום דבלילה לא חשיב שימור?

1.

Question #2 (concl.): Implying even if she did not have another sighting, because Shimur at night is not considered Shimur?

וי"ל, דודאי ספירת לילה לא הויא ספירה, ומ"מ לא מצי לאוקמא ברואה בלילות ...

(d)

Explanation #2: Even though counting at night is indeed not valid.

משום דכיון דסבר רבי יוסי מקצת היום שספרה בשביעי הוי ככולו, ה"ה אם פסקה בחצי היום שיעלה לה שימור סוף הנשאר.

1.

Explanation #2 (cont.): Because, since Rebbi Yossi holds that part of the day that she counted on the seventh is like the whole day, the same will apply if she stopped seeing in the middle of the day, the Shimur of the remainder of the day also counts for a whole day.

לכך מוקי בשופעת, שלא היה סוף היום בטהרה.

2.

Explanation #2 (cont.): That is why the Gemara establishes the case either where the blood flowed for three days, where the day did not end be'Taharah.

א"נ ברואה שני בין השמשות, וליכא למימר שיעלה לה אמצע היום שימור, דלא אמר 'מקצת היום ככולו' אלא או תחלתו או סופו, אבל אמצע לא

3.

Explanation #2 (cont.): Or where she saw throughout the two bein-ha'Shemashos periods, in which case one cannot say that the middle of the day counts as a Shimur, because we only say 'Miktzas ha'Yom ke'Kulo' either at the beginning of the day or at the end, but not in the middle.

וכן איתא בהדיא בנזיר בפ"ב (דף טו.), דקאמר 'ורבי יוסי זבה גמורה היכי משכחת לה - כיון דחזאי פלגא דיומא, אידך פלגא סליק לה שימור?'

(e)

Proof: And so the Gemara states explicitly in the second Perek of Nazir (Daf 15.) where in answer to the question how, according to Rebbi Yossi, there is ever a case of a proper Zavah, seeing as when she sees during the first half of the day, the second half serves as a Shimur ...

ומשני, 'כגון דחזאי תלתא יומי סמוך לשקיעת החמה, דלא הוה שהות ביום דסליק לה ממנינא'.

1.

Proof (cont.): The Gemara answers 'Where she sees on three consecutive day close to Bein ha'Shemashos, where there is no time in the day leave the counting.

ו'תלתא יומי' לאו דווקא, דראיה שלישית לא חיישינן שתהא סמוך לשקיעת החמה, מאחר שכבר ראתה שני ימים סמוך לשקיעת החמה, ובשלישי תראה באיזו שעה שתהיה בלילה, ובלבד שתראה קודם היום, שלא יעלה לה שימור תחלת יום ג'.

2.

Conclusion: 'Three days' is actually La'v Davka, since the third sighting does not need to be close to sunset, seeing as she already saw twice close to sunset, on the day it does not matter when she sees during the night, as long as she sees before day-break, so that the Shimur of the beginning of the third day should not count for her.

וא"ת, והא אמרינן בפרק בנות כותים (נדה דף לג.) ד'כותית יום שפוסקת, סופרתו למנין שבעה'.

(f)

Question: We say in Perek B'nos Kutim (Nidah, Daf 33.) that the day that a Kutis stops, she counts in the seven (clean days).

הא רבי יוסי נמי סבר הכא 'סוף היום ככולו'?

1.

Question (cont.): But Rebbi Yossi too, holds here that the end of the day is like the whole day?

וי"ל, דלא אמר 'סוף היום ככולו' בתחלת חשבון אלא דוקא בסוף חשבון כי הכא ...

(g)

Answer: He does not say that the end of the day is like the whole day at the beginning of the Cheshbon. Only at the end (as is the case here) ...

כגון זב בשביעי או שומרת יום כנגד יום, שאין לה למנות יותר, וסוף חשבון מסוף חשבון אית לן למילף, ולא מתחלת חשבון.

1.

Answer (cont.): Such as a Zav on his seventh day or a Shomeres Yom Keneged Yom, who has no more days to count, since we can learn the end of the Cheshbon from the end, but not from the beginning of the Cheshbon.

ואשכחן חילוק בין תחלת חשבון לסוף חשבון בפ"ק דר"ה (דף י.) ד'נדה עולה לה סוף היום בתחלתה, ואין תחלת היום עולה לה בסופה'.

(h)

Precedent: Indeed, we find a difference between the beginning of the Cheshbon and the end, in the first Perek of Rosh ha'Shanah (Daf 10.) with regard to Nidah, where the end of the day counts at the beginning of her Cheshbon, but the beginning of the day does not count at the end (of her Cheshbon).

אע"ג דהתם הוי איפכא מסברתנו.

(i)

Conclusion: Even though the S'vara there is the opposite of what it is here.

4)

TOSFOS DH AMAR RAVA KAL V'CHOMER ETC. MAKOM SHE'HUTRAH LO TUM'AH YEDU'AH EINO DIN SHE'HUTRAH LO TUM'AS HA'TEHOM

תוס' ד"ה אמר רבא ק"ו כו' מקום שהותרה לו טומאה ידועה אינו דין שהותרה לו טומאת התהום

(SUMMARY: Tosfos explains why we do not apply 'Dayo' here.)

וא"ת, ונימא 'דיו' - מה טומאה ידועה לא הותרה אלא היכא דלא אפשר, ה"נ טומאת התהום?

(a)

Question: Why do we not apply here 'Dayo' - that just as known Tum'ah is only permitted where there is no other possibility, so too, with regard to Tum'as ha'Tehom?

וי"ל, דעדיפא פריך - אפילו לר' טרפון דלית ליה דיו' היכא דמיפרך ק"ו (בב"ק ד' כה.).

(b)

Answer: The Gemara gives a better answer, which goes even according to Rebbi Tarfon, who holds that 'Dayo' does not apply there where the Kal va'Chomer will be rendered ineffective.

81b----------------------------------------81b

5)

TOSFOS DH L'RESH LAKISH D'AMAR K'DERECH AD D'YOD'IBAH KULAH ALMA

תוס' ד"ה לריש לקיש דאמר כדרך עד דידעי בה כ"ע

(SUMMARY: Tosfos refers to the Gemara in Nazir which cites this Sugya differently.)

קשה לריב"א, דבנזיר בסופו (דף סג.) איתא הך מסקנא, ולא מייתי התם מילתיה דר' יוחנן.

(a)

Question #1: The Riva asks from the end of Nazir (Daf 63.) where the Gemara cites this conclusion, but does cite there the words of Rebbi Yochanan ...

ולא פריך נמי אלא לר"א.

1.

Question #2: Moreover, it only asks on Rebbi Elazar ...

וקאמר 'בשלמא למ"ד כדרך, שפיר!'

2.

Question #3: Furthermore it says there 'All very well according to the opinion that holds 'ke'Derech ... '.

והיא מסוגיות החלוקות.

(b)

Conclusion: This is one of the Sugyos that is cited differently in different places.

6)

TOSFOS DH V'TAMEI V'TAHOR L'CHATCHILAH HU

תוס' ד"ה וטמא וטהור לכתחלה הוא

(SUMMARY: Tosfos clarifies the case.)

ודוקא לפני זריקה, אבל לפני שחיטה לא ...

(a)

Clarification: Davka before the Zerikah, but not before the Shechitah ...

כמו שהביא בקונטרס במתני' מתוספתא.

1.

Support: As Rashi brings in the Mishnah from the Tosefta.

7)

TOSFOS DH ELA LIF'NEI ZERIKAH NAMI MERATZEH

תוס' ד"ה אלא לפני זריקה נמי מרצה

(SUMMARY: Tosfos proves that it is speaking before the blood of any of the Korbanos has been sprinkled, and reconciles this Sugya with the Sugya in Nazir.)

ע"כ לפני זריקת שום דם ...

(a)

Clarification: This can only be speaking before the blood of any of the Korbanos has been sprinkled ...

דאם נזרק אפילו אחד מן הדמים ונטמא, תנן בפרק ג' מינים (נזיר, דף מז.) 'יביא שאר קרבנות ויטהר' - אפילו בטומאה ידועה, אינו סותר נזירותו

1.

Proof: Because if he becomes Tamei even after one of the bloods have been sprinkled, we learned in Perek Sheloshah Minim (Nazir, Daf 47.) that he should bring the remaining Korbanos after he becomes Tahor' - even if it is a known Tum'ah, and not demolish his Nezirus.

וריצוי דטומאת התהום דכולה שמעתין היינו שאינו סותר נזירותו, כדפי' לעיל 'אי בנזיר, "כי ימות מת עליו" ... '.

2.

Conclusion: And the 'Ritzuy' of Tum'as ha'Tehom throughout the Sugya means that one does not need to demolish one's Nezirus.

וקשה לר"י, דבפר' בתרא דנזיר (דף סג.) תנן 'אם עד שלא גילח נודע לו, אפילו טומאת התהום סותר'; ומוקי ליה ר' יוחנן בגמ' כר"א דאמר תגלחת מעכבת.

(b)

Question: The Ri asks from the Mishnah in the last Perek of Nazir (Daf 63.) which states that if one becomes aware of the Tum'ah before one has shaved, even Tum'as ha'Tehom demolishes', And Rebbi Yochanan there establishes it like Rebbi Eliezer who holds that shaving iscrucial.

וא"כ, נודע לו לפני זריקה נמי כיון דמעכבת, אמאי אינו סותר?

1.

Question (cont.): In that case, if he became aware of it before the Zerikah, which is also crucial, why does it not also demolish the Nezirus?

ותירץ ר"י, דהכא כיון שנשחט, יש לו להשלים, ומרצה ציץ על טומאת התהום, ואינו סותר כאילו לאחר זריקה נטמא.

(c)

Answer: The Ri answers that here, since the Korban has been Shechted, one needs to complete bringing the Korban, and the Tzitz therefore atones for Tum'as ha'Tehom, so that it does not demolish as if it became Tamei after the Zerikah.

ולא דמי לקודם גילוח ...

1.

Answer (cont.): And it is not comparable to before the shaving ...

ואע"ג דגילוח הוה אחר זריקה ...

(d)

Implied Question: Even though the shaving takes place after the Zeerikah ...

כדתנן בג' מינים (שם דף מו.) 'גילח על זבח ונמצא פסול, תגלחתו פסולה'.

1.

Source: As we learned in 'Sheloshah Minim' (Ibid.46.) 'If he shaved on a Korban which is found to Pasul, his shaving is Pasul'.

ואי גילוח הוא לפני זריקה - יביא זבח אחר לרבנן אית להו דתגלחת לא מעכבא.

2.

Proof: Now if the shaving precedes the Zerikah - why can he not bring another Korban, according to the Rabbanan, who hold that the shaving is not crucial.

ולכך מרצה הכא לפני זריקה.

3.

Conclusion: And that explains why it atones here before the Zerikah.

8)

TOSFOS DH HA'MOTZEI MEIS MUSHKAV ETC.

תוס' ד"ה המוצא מת מושכב כו'

(SUMMARY: Tosfos reconciles our Sugya with the Sugya in Nazir.)

בפ' בתרא דנזיר (דף סה.) דייק על ההיא משנה דהתם: 'המוצא' - פרט למצוי; 'מת' - פרט להרוג; 'מושכב' - פרט ליושב.

(a)

Sugya in Nazir: In the last Perek of Nazir (Daf 65.), regarding the Mishnah there, the Gemara extrapolates ''ha'Motzi' - to preclude a corpse that has already been found; 'Meis' - to preclude one that was killed; 'Mushkav' - to preclude one that is sitting.

וקשה לריב"א, דהכא ביושב אתי שפיר טפי מבמושכב, דבמושכב לא הוי כולי האי טומאת התהום אם קברוהו שם?

(b)

Question: The Riva asks that here, 'sitting' is more appropriate than lying, since if the corpse is lying, it does not fit so well into the category of Tum'as ha'Tehom, if they buried him there.

וי"ל, ד'מושכב' נקט בשביל תרומה, שהוא תופס כל רוחב הדרך, ואי אפשר שלא יאהיל או יסיט ...

(c)

Answer: The Tana mentions 'lying' because of T'rumah, since it takes up the entire width of the street, making it impossible not to be make an Ohel over it or to move it (as one walks past) ...

אבל יושב לא, דאיכא למימר שמא לא האהיל כנגדו.

1.

Answer (concl.): But not if is sitting, where it is possible that one did not make an Ohel over it.

9)

TOSFOS DH U'V'KEVER AFILU ETC.

תוס' ד"ה ובקבר אפי' כו'

(SUMMARY: Tosfos first explains how a grave can be subject to Tum'as ha'Tehom, and then disagrees with Rashi's explanation as to the source of the Din that 'the grave combines it'.)

וא"ת, היכי שייכא טומאת התהום בקבר, והלא נודע כשקברוהו שם?

(a)

Question: How is Tum'as ha'Tehom applicable to a grave, which must have been known to have been buried there.

ואיכא למימר כגון שנפל בקבר, ומת.

(b)

Answer: One can answer that the corpse fell into the grave and died.

והא דפי' בקונטרס 'שהקבר מצרפו' משום דכתיב "או בקבר".

(c)

Explanation #1: Rashi explains that the Din that 'the grave combines the corpse', we learn from the Pasuk "O ba'Kaver" ...

אין נראה לר"י. דשמא קרא מיירי בקבר מכוסה.

(d)

Refutation: The Ri disagrees with that, because perhaps the Pasuk is speaking about a covered grave?

ומשום הכי נמי הקבר מצרפו משום אהל, שהכיסוי מביא את הטומאה עליו.

(e)

Explanation #2: And the reason that 'the grave combines it' is, in fact, due to Ohel, since the cover transmits the Tum'ah onto it.

10)

TOSFOS DH MATZ'O TAMUN B'TEVEN ETC.

תוס' ד"ה מצאו טמון בתבן כו'

(SUMMARY: Tosfos explains the difference between this case and where they find the corpse in water.)

משום דלפי מה שמצאנוהו עכשיו, לא היה ראוי להכיר לאחד בסוף העולם ...

(a)

Clarification: Because the way we discovered it now, it is not fit for anybody in the world to have known of its existence.

אבל במים ראוי להכיר.

1.

Clarification (cont.): Whereas in water it is.

11)

TOSFOS DH NITMA RUBO SORFIN OSO LIF'NEI HA'BIRAH ME'ATZEI ETC.

תוס' ד"ה נטמא רובו שורפין אותו לפני הבירה מעצי כו'

(SUMMARY: Tosfos presents the reason for this and elaborates.)

נראה הטעם משום ד'לב בית דין מתנה עליהם'.

(a)

Reason: The reason seems to be because of the principle 'Lev Beis-Din Masneh aleihem' (Beis-Din stipulate that it is in order to do so).

לפי שהזקיקוהו לשורפו לפני הבירה כדי לביישו, לא הטריחוהו להביא עצים משלו, ויכול להנות משל הקדש.

1.

Reason (cont.): Because since they forced him to burn it in front of the Beis-ha'Mikdash in order to embarrass him, they did not trouble him to bring his own wood, and permitted him to use that of Hekdesh.

וכן בציקנין התנו כמו כן, ולא לכל, דמתוך ציקנותן היו נמנעין מלשורפו, ואתי לידי עבירה.

(b)

Extension: Likewise, they made a similar condition, permitting misers to do so (and not everybody) because on account of their miserliness, they will refrain from burning it, and will come to sin.

ודוקא בציקנין או באכסנאי, כדאמרי' בגמרא דעשאוהו כציקנין; אבל אדם אחר, לא.

1.

Extension (cont.): And Davka misers and guests (whom they gave the Din of misers), as the Gemara explains, but nobody else.

ואפילו למאן דלית ליה בפ"ק דשבועות (יא.) 'לב ב"ד מתנה עליהן'?

(c)

Implied Question: And although there is an opinion in the first Perek of Shevu'os (11.) that does not hold of 'Leiv Beis-Din Masneh aleihen' ...

ה"מ בקרבנות דקדישי קדושת הגוף, אבל בקדושת דמים כולי עלמא מודו.

(d)

Answer: That pertains exclusively to Korbanos that are Kadosh Kedushas ha'Guf, but when it comes to Kedushas Damim, they too, agree.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF