TOSFOS DH U'MAR LO T'LAS AMAR V'LO SHEVA AMAR
תוס' ד"ה ומר לא תלת אמר ולא שבע אמר
(SUMMARY: Tosfos clarifies the question and cites a precedent.)
ומסתמא או ג' או ז' תיקנו כנגד שום דבר שלא לפחות או להוסיף .
Clarification: Most likely the Chachamim instituted either three or seven corresponding to something specific, in which case, one should neither detract or add.
כדאמר בהתכלת (מנחות דף לט.) 'לא יפחות מז' כנגד ז' רקיעים והמוסיף לא יוסיף על י"ג כנגד ז' רקיעים וששה אוירים'..
Precedent: Like the Gemara says in 'ha'Techeiles (Menachos, Daf 39. [with regard to Tzitzis]) 'Not less than seven corresponding to the seven Heavens, and not more that thirteen corresponding to the seven Heavens and the six spaces in between'.
TOSFOS DH MAI BEINAIHU
תוס' ד"ה מאי בינייהו
(SUMMARY: Tosfos clarifies the question.)
דרוב הברכות הפתיחה והחתימה מענין אחד.
Clarification: Because by the majority of B'rachos the beginning and the conclusion are of one and the same topic.
TOSFOS DH BAI L'MEIMAR BEIN KEDUSHAS SHABBOS LI'KEDUSHAS YOM-TOV HIVDALTA
תוס' ד"ה בעי למימר בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת
(SUMMARY: Tosfos cites Rabeinu Efrayim's query regarding our seemingly inappropriate addition to the Havdalah between Shabbos and Yom-Tov, and Rabeinu Tam's reply.)
שאל ר' אפרים את ר"ת למה נהגו העולם להוסיף ולומר 'ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת, הבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדושתך' ...
Question: . Efrayim asked Rabeinu Tam about the Minhag to add 've'es Yom ha'Shevi'i mi''Sheishes Y'mei ha'Ma'aseh Kidashta, Hivdalta ve'Kidashta es Amcha Yisrael bi'Kedushasecha' ...
דאין זה לא מעין פתיחה ולא מעין חתימה?
Question (cont.): Which is neither like the beginning nor like the conclusion.
והשיב לו ר"ת משום חיבת היום האריכו כדי לומר פעם אחת מעין ז' הבדלות:
Answer: Rabeinu Tam answered - because, due to their fondness of the day they lengthened the text in order once at least, to say seven Havdalos ...
'בין קודש לחול' אחד, בין אור לחשך' ב', 'בין ישראל לעמים' ג', 'בין יום השביעי לששת ימי המעשה' ד', 'בין קדושת שבת לקדושת י"ט הבדלת' - פירוש שבי"ט שרי מידי דאוכל נפש. 'ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת' - היינו חולו של מועד דשרי דבר האבוד ובשבת אסור. זה חלוק שבת מי"ט והיא הבדלה אחת הרי ה', 'הבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדושתך' - שתי הבדלות, בין כהנים לוים וישראלים ז'.
Answer (cont.): 'bein Kodesh le'Chol' (1). 'bein Or le'Choshech' (2). 'bein Yisrael la'Amim' (3). 'bein Yom Yom ha'Shevi'i le'Sheishes Y'mei ha'Ma'aseh' (4). 'bein Kedushas Shabbos li'Kedushas Yom-Tov Hivdalta' (since on Yom-Tov Ochel Nefesh is permitted), ve'es Yom ha'Shevi'i mi'Sheishes Y'mei ha'Ma'aseh Kidashta' (this refers to Chol ha'Mo'ed, on which things that entail a loss are permitted, but forbidden on Shabbos), incorporating the two differences between Shabbos and Yom-Tov (which are counted as one [5)]. 'Hivdalta ve'Kidashta es Amcha Yisrael bi'Kerushasecha' (two Havdalos - between Kohanim, Levi'im and Yisr'eilim [6/7]) ...
והוי מעין חתימה ד'בין קדש לקדש'.
Conclusion: Which is similar to the conclusion of 'bein Kodesh le'Kodesh'.
TOSFOS DH MEISEIVEIH OMRIM HAVDALOS ETC.
תוס' ד"ה מיתיבי אומרים הבדלות כו'
(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara does not ask from Rebbi Yehudah ha'Nasi earlier.)
הוה מצי לאתויי מרבי יהודה הנשיא דלעיל.
Implied Question: The Gemara could have asked from Rebbi Yehudah ha'Nasi, cited earlier
אלא דניחא ליה למיפרך מברייתא.
Answer: Only the Gemara prefers to ask from a Beraisa.
TOSFOS DH D'LO MISTAKEIL B'TZURSA DE'ZUZA
תוס' ד"ה דלא מסתכל בצורתא דזוזא
(SUMMARY: Tosfos (who has a different text than ours) explains to whom this refers.)
א'רבי מנחם קאי, דאמר במועד קטן בפרק בתרא (דף כה:) 'כי קא ניחא נפשיה דר' מנחם בר רבי סימאי, אישתנו כל צילמניא והוו למיחצלייא' ...
Clarification: This refers to Rebbi Menachem, (See Hagahos ve'Tziyunim 2) about whom the Gemara said in the last Perek of Mo'd Katan (Daf 25:) that 'When Rebbi Menachem bar Rebbi Sima'i died, all the images changed their form and became smooth.
פירוש חלקים בלא צורה; ותולה קדושתו באביו, שגם אביו היה קדוש.
Conclusion: Meaning 'smooth without any image; and he attributed his sanctity to his father, who was a holy man, too.
TOSFOS DH BEIN YOM HA'SHEVI'I L'SHEISHES Y'MEI HA'MA'ASEH ME'EIN CHASIMAH HI
תוס' ד"ה בין יום השביעי לששת ימי המעשה מעין חתימה היא
(SUMMARY: Tosfos points out that the Gemara could have queried this insertion, and then asks why this section is not mentioned last.)
ה"נ הוה מצי למיפרך 'הא לא כתיבא?'
Implied Question #1: The Gemara could have asked that this is not written.
והא דלא קתני לה לבסוף -
Implied Question #2: And the reason why this is not inserted at the end, says the Rashbam, is ...
פירש רשב"ם דשנאה אחר ג' הבדלות, דכשאינו אומר רק ג' הבדלות הויא סמוך לחתימה.
Answer: Because it specifically mentioned it after three Havdalos, and when there are only three Havdalos (on a regular Motza'ei Shabbos) it is indeed similar to the conclusion.
ואם תאמר, לר' יוסי ברבי יהודה ולרב דחתמי 'מקדש ישראל'. היכי הויא מעין חתימה, אדרבה, כהנים ולוים וישראלים הוי טפי מעין חתימה?
Question: According to Rebbi Yossi b'Rebbi Yehudah and Rav, who conclude 'Mekasesh ha'Shabbos', how is this similar to the conclusion? On the contrary, Kohanim, Levi'im ad Yisre'eilim is more similar to the conclusion?
ויש לומר, ד'בין יום השביעי לששת ימי המעשה' הוי שפיר מעין חתימה, שקדשנו הקב"ה במצותיו ונתן לנו את השבת.
Answer: 'bein Yom Yom ha'Shevi'i le'Sheishes Y'mei ha'Ma'aseh' is indeed similar to the conclusion, because Hakadosh-Baruch-Hu sanctified us with His Mitzvos and gave us the Shabbos ...
אבל 'כהנים לוים וישראלים' לא הזכיר ישראל אלא להקל שקלים בקדושתן מכהנים ולוים, ולא הוי מעין חתימה.
Conclusion: Whereas in 'Kohanim, Levi'im ad Yisre'eilim' it only 'mentions' Yisra'elim to be lenient, since their Kedushah is lighter than that of Kohanim and Levi'im, and it is not similar to the conclusion.
104b----------------------------------------104b
TOSFOS DH V'LEIS HILCH'SA K'VASEIH
תוס' ד"ה ולית הלכתא כוותיה
(SUMMARY: Tosfos first explains why this is and then why we Pasken like Shmuel.)
וטעמא לפי שאין חותמין בשתים, וברייתא סברה (כר') [כמאן] דאמר בפ' ג' שאכלו (ברכות ד' מט.) חותמין בשתים.
Clarification: The reason for this is because one does not concclude with two different points.
ופי' רשב"ם דהלכה כשמואל דחתים 'בין קודש לחול'.
The Text of Havdalah: The Rashbam explains that the Halachah is like Shmuel, that one concludes 'bein Kodesh le'Chol'.
מדחתמינן במוצאי שבת לי"ט 'בין קודש לקודש', ספ"ק דחולין (דף כו:), ש"מ במוצאי שבת דחול חותמין בין קודש לחול.
Source: Because, since one says on Motza'ei Shabbos that leads to Yom-To 'ha'Mavdil bein Kodesh le'Kodesh', as we learned at the end of the first Perek of Chulin (Daf 26:), so too, do we say on Motza'ei Shabbos that leads to a weekday 'ha'Mavdil bein Kodesh le'Chol'.
TOSFOS DH KOL HA'BERACHOS POSE'ACH B'BARUCH V'CHOSEM B'BARUCH
תוס' ד"ה כל הברכות פותח בברוך וחותם בברוך
(SUMMARY: Tosfos first discusses various B'rachos which end with a B'rachah even though they do not begin with one, then the Megilah and 'Borei Nefashos', which initially do not seem to end with one.)
ותימה, ברכה ד'אלהי, נשמה' אמאי לא פותחת ב'ברוך', דהא מעיקרא לא הוות סמוכה לחבירתה, כדאמרינן בברכות (דף ס:) 'כי מתער, אומר "אלהי נשמה" '?
Question #1: Why does the B'rachah of 'Elokai, Neshamah' not begin with 'Baruch', seeing as initially, it was not instituted next to another B'rachah, as the Gemara says in B'rachos (Daf 60:) 'Upon awakening, one recites 'Elokai, Neshamah'?
וכן קשה מ'אתה הוא עד שלא נברא העולם' ותפלת הדרך, שחותם ואינו פותח ב'ברוך'?
Question #2: And the same question pertains to 'Atah Hu ad she'Lo Nivra ha'Olam' and to Tefilas ha'Derech, which ends with 'Baruch' but does not begin with 'Baruch'.
וי"ל, לפי שאינן ברכות אלא שבח ותפלה בעלמא.
Answer: Because they are not B'rachos, but merely praise and Tefilah.
וברכה שאחר מגילה נראה דחתמינן 'בא"י. האל הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם, האל המושיע' שהיא ארוכה ...
The B'rachah after the Megilah: Regarding the B'rachah after the Megilah, it would seem that one concludes 'Baruch Atah Hash-m, ha'Keil ha'Nifra le'Amo Yisrael mi'Kol Tzareihem'.
ולא דמיא לברכת פירות ומצות שהן קצרות.
Reason: Since it is not comparable to Birchas ha'Peiros and Birchos ha'Mitzvos, which are short.
וכן יש בירושלמי דמגילה ובגמרא דידן (דף כא:) בספרים ישנים, דחותם בה ב'ברוך ... האל הנפרע ... '.
Support: And so it says in the Yerushalmi and in our Gemara (according to old texts), that one concludes 'Baruch ... ha'Keil ha'Nifra ... '.
וברכה ד'בורא נפשות רבות', חותם בירושלמי 'בא"י, חי העולמים'.
'Borei Nefashos': And as for the B'rachah of 'Borei Nefashos Rabos', the Yerushalmi cites the conclusion as 'Baruch Atah Hash-m, Chei ha'Olamim'.
TOSFOS DH CHUTZ MI'BERACHAH HA'SEMUCHAH L'CHAVERTAH
תוס' ד"ה חוץ מברכה הסמוכה לחבירתה
(SUMMARY: Tosfos explains why some sets of consecutive B'rachos do not fall under this category and why others do, concluding with a series of questions and answers from the Yeruhshalmi.)
פירוש - לפי שחת' בראשונה, אין צריך לפתוח השניה ב'ברוך'.
Clarification: This means that since one concluded the first B'rachah with 'Baruch ... ', it is not necessary to begin the next B'rachah with 'Baruch ... '?
וברכה שלאחר הפטרה ד'צור כל העולמים' עד 'שכל דבריו אמת וצדק', ויש הפסק במחזורים, ומתחיל 'נאמן אתה הוא', ואין שם ברכה לא בחתימת הראשונה ולא בפתיחת השניה?
Implied Question: As for the B'rachah after the Haftarah of 'Tzur Kol ha'Olamim' till 'she'Kol Devarav Emes va'Tzedeck', where there is a break in the Machzorim, and which one then resumes with 'Ne'eman Atah Hu', and where neither the former ends with 'Baruch', nor does the latter begin with 'Baruch/'?
ונראה דכולה ברכה אחת היא, דכולה משתעיא בנאמנות ובאמיתות המקום.
Answer: That is because it is all one B'rachah, as it all deals with the faithfulness and the integrity of Hash-m.
ומה שיש הפסק במחזורים.
Implied Question: And the reason that there is a break in the Machzorim is ...
לפי שהיו רגילים כל הציבור להפסיק שם ולומר שבח, כדאמר במסכת סופרים (פרק יג הלכה י').
Answer: Because the entire congregation used to stop there and to say words of praise, as is mentioned in Maseches Sofrim (13:10).
וכן משמע התם דברכה אחת היא, דקאמר דמפטיר מברך ז' ברכות כנגד ז' קרואים - פי' בקריאת התורה בתחלה וסוף, ואחת לפני הפטרה וד' אחריה, הרי ז'.
Support: Indeed, it is implied there that they are one B'rachah, when it says that Maftir recites seven B'rachos corresponding to the seven people who are called up - Two during K'ri'as ha'Torah, one at the beginning and one at the end, one before the Haftarah and four after it; that makes seven.
ושבע ברכות של נישואין 'שהכל ברא לכבודו' ו'יוצר האדם' ו'אשר יצר את האדם ... ' שפותחין ב'ברוך' ... ?
Implied Question: By the Sheva B'rachos at a wedding 'she'Hakol Bara li'Chevodo', 'Yotzer ha'Adam' and 'asher Yatzar es ha'Adam ... ' all begin with 'Baruch' (See Maharsha)?
פירש רש"י בכתובות (דף ח.) ד'שהכל ברא לכבודו' נתקנה לאסיפת העם, והיה ראוי לאומרה משעת אסיפה, והיא ברכה בפני עצמה.
Answer #1: Rashi explains in Kesuvos (Daf 8.) that 'she'Hakol Bara li'Chevodo' was instituted for the gathering of the people; in fact it really ought to have been said when they all arrived; and it is therefore an independent B'rachah.
וכן 'יוצר האדם' לא היתה צריכה, שהרי יאמר 'אשר יצר' אחריה ...
Answer #1 (cont.): Similarly, 'Yotzer ha'Adam' did not really need to be instituted, seeing as we say 'asher Yatzar' immediately after it.
אלא להזכיר שתי יצירות תיקנוה, והקדימוה ל'אשר יצר', והרי היא כמו לעצמה.
Answer #1 (cont.): And we only mention it in order to mention the two creations (of man and woman). They placed it before 'asher Yatzar', and it too, is really an individual B'rachah.
ו'אשר ברא' שפותחת ב'ברוך'?
Implied Question: Whereas 'asher Bara' begins with 'Baruch?
לפי שאומר אותה לבדה, כשאין פנים חדשות.
Answer: Because one recites it on its own when there are no 'new faces'.
ור"ת אומר ד'שהכל ברא לכבודו' ו'יוצר האדם' לכך פותח בברוך בלא חתימה, שהם קצרות כמו ברכת פירות ומצות. ופתיחתן זו היא חתימתן'
Answer #2: Rabeinu Tam explains that 'she'Hakol Bara li'Chevodo' and 'Yotzer ha'Adam' begin with 'Baruch' but do not end with 'Baruch', due to the fact that they are short, much like Birchas ha'Peiros and Birchas ha'Mitzvos, since the beginning is in fact, the end too.
וב'אשר יצר את האדם' צריך לפתוח בברוך שאם לא היה פותח היה נראה הכל ברכה אחת,
Answer to Previous Question (cont.): Whereas 'asher Yatzar es ha'Adam' needs to begin with 'Baruch', because if it didn't, it would all look like one B'rachah.
וברכת 'לעסוק בדברי תורה והערב נא' אומר שהיא ברכה אחת, כיון שאין פותח 'הערב נא' ב'ברוך'.
Clarification #1: And the B'rachah of 'La'asok be'Divrei Sorah and 've'Ha'arev Na' says Rabeinu Tam is in fact one B'rachah, since it does not begin 'Ha'arev Na' and with 'Baruch'.
והבדלה נמי שפותחת ב'ברוך' אע"פ שסמוכה לברכת מאור?
Question: Whereas Havdalah begins with 'Baruch, even though it is next to the B'rachah over light?
משום שלא תראה ברכה אחת.
Answer #1: So that it should not appear to be one B'rachah.
ומיהו בירושלמי פריך 'והרי הבדלה?' ומשני - 'רבי הוה מפזרן'.
Answer #2: The Yerushalmi however, asks 'How about Havdalah (i.e. Why does it begin with 'Baruch')? and answers that 'Rebbi used to scatter them (i.e. did not recite them together)'.
וא"ת, 'יהללוך' שאחר הלל ו'יראו עינינו' ו'ישתבח', למה אין פותח בהן בברוך?
Question: why do 'Yehal'lucha' after Hallel, 'Yir'u Eineinu' (before the Amidah at Ma'ariv [which many communities recite in Chutz la'Aretz) and 'Yishtabach' not begin with 'Baruch'?
וי"ל, ד'יהללוך' הויא סמוכה לברכה ד'לקרוא את ההלל', ו'יראו עינינו' ל'השכיבנו', ו'ישתבח' ל'ברוך שאמר' ...
Explanation #1: Because 'Yehal'lucha' is close to 'Li'kero es ha'Hallel', 'Yir'u Eineinu', to 'Hashkiveinu' and 'Yishtabach', to 'Baruch she'Amar'.
ולא הוו הפסוקים הפסק, כמו ברכה אחרונה שבקריאת שמע דלא הוי קריאת שמע הפסק.
Explanation #1 (cont.): And the Pesukim are not a Hefsek just as the Pesukim after Keri'as Sh'ma are not a Hefsek before the B'rachah after it ('Ga'al Yisrael').
ואם כן, נראה שאין להפסיק בין 'ברוך שאמר' ל'ישתבח'.
Consequently: One should not interrupt between 'Baruch she'Amar' and 'Yishtabach'.
ומיהו קשה מ'יהללוך' דלילי פסח, דאין מברכין 'לקרוא את ההלל'?
Question: There is a problem however, with 'Yehal'lucha' of the Seider, where we do not recite 'Likero es ha'Hallel'?
לכך נראה, דברכה שאחר פסוקים אין צריך פתיחה ...
Explanation #2: It would therefore seem that any B'rachah that follows Pesukim does not need to open with 'Baruch' ...
שבלא פתיחה ניכרת התחלה.
Reason: Seeing as even without an opening its beginning is recognizable.
ובירושלמי (דברכות פ"א) פריך 'והרי גאולה?' פי' 'אשר גאלנו', דסמוכה לברכה דקריאת הלל?
Yerushalmi Question: The Yerushalmi (in the first Perek of B'rachos) asks 'How about Ge'ulah' ('asher Ge'alanu') which is close to the B'rachah of 'Lik'ro es ha'Hallel', yet it begins with 'Baruch'?
ומשני, 'שנייא היא הלל, אם שמע בבהכ"נ, יצא' - פירוש שהיו קורין הלל בלילי פסח בבית הכנסת, כדאיתא במס' סופרים (פ"כ הלכה ט').
Answer: And it answers that 'Hallel is different in that if one hears it in Shul, one is Yotzei' (since they used to recite Hallel on Pesach night in Shul, as it says one should in Maseches Sofrim (Perek 20, Halachah 9).
התיב ר' אלעזר בר ר' יוסי 'והרי סופה' - פירש רבינו שמואל בר ר' שמעי' 'סופה' - סוף ברכה ד'אשר גאלנו', שחותם ב'ברוך', והיא כולה הודאה?
Question: Rebbi Elazar bar Rebbi Yossi asked from the end - which Rabeinu Shmuel bar R' Sh'mayah explained with reference of the end of the B'rachah of 'asher Ge'alanu' - which ends with 'Baruch', even though it is all thanks (to Hash-m)?
ומשני 'שתים הן, אחת להבא ואחת לשעבר' ...
Answer: And it answers that 'There are two (parts to the B'rachah) one which refers to the future and one, to the past ...
פירוש שתי גאולות 'אשר גאלנו' גאולה דלשעבר; וגאולה להבא 'שמחים בבנין עירך'; ולכך חותם ב'ברוך, דאין כולה הודאה דיש בה הפסק ותפלה שיגאל אותנו.
Answer (cont.): 'asher Ge'alanu' refers to the past; and 'Semeichim be'Vinyan Irecha ... ', to the future. And it ends with Baruch, because it is not all one set of thanks,, since there is a break and a Tefilah in the middle,that Hash-m should redeem us.
ופריך מהבדלה כדפרישית לעיל, ופריך 'והרי נברך' פי' - 'ברוך הוא שאכלנו משלו ... ' דהויא ברכה בפני עצמה, כדאמרינן בפ' ג' שאכלו (ברכות ד' מו.), ומתחיל ברכת 'הזן' ב'ברוך', אע"פ שסמוכה ל'נברך?'
Question: The Gemara then asks first from Havdalah - as Tosfos explained earlier, and then from 'Nevarech' (i.e. 'Baruch hu she'Achalnu mi'Shelo ... ', which is in itself an independent B'rachah as the Gemara explains in 'Sheloshah she'Achlu' (B'rachos, Daf 46.), and then we begin the B'rachah of 'ha'Zan' with 'Baruch' even though it is close to 'Nevarech'?
ומשני 'שנייא היא, שאם היו שנים אוכלים אין אומר 'נברך'.
Answer: And it answers that 'That is different, seeing as there were only two people eating, they would not say 'Nevarech'.
ופריך 'והרי "הזן" - פי' שאומר אחריו 'נודך', ואין פותח ב'ברוך', אע"פ שפעמים אינה סמוכה לברכת הזן - כשרצו השנים לזמן, והשלישי מפסיק לרב ששת, עד הזן צריך לשמוע.
Question: Then it asks from 'ha'Zan' - which is followed by 'Nod'cha' which does not begin with 'Baruch', even though there are times when it is not close to Birchas ha'Zan - when two people want to Bench Mezuman, and the third person stops eating, where, according to Rav Sheishes, he is obligated to listen till the end of 'ha'Zan'.
והלכה כרב ששת באיסורי?
Question (Cont.): And the Halachah is like Rav Sheishes in matters concerning Isur.
וכשיגמור סעודתו קאמר התם בסוף שמעתא - דרבנן אמרי 'יחזור למקום שפסק'.
Question (Concl.): And, as the Gemara says there at the end of the Sugya, when he finishes his meal, the Rabbanan say 'that he continues from where he left off (i.e. from 'Nod'cha')?
קשיא?
Stymied: The Yerushalmi has no answer to this Kashya,
ועוד פריך 'והרי הטוב והמטיב' - פי' בברכת המזון דסמוכה לחברתה, ופותחת בברוך?
Question: Next the Yerushalmi asks from 'ha'Tov ve'ha'Meitiv' in Birchas ha'Mazon, which closely follows the B'rachah of 'Boneh Yerushalayim', yet it begins with 'Baruch'?
'שנייא, ביבנה תיקנוה'?
Answer: And it answers that that too is different, inasmuch as it was instituted in Yavneh (and is not an intrinsic part of Benching).
ופריך 'והרי קידוש' - פירוש דסמוכה ל'בורא פרי הגפן', ופותחין ב'ברוך'?
Question: It then asks from Kidush - which closely follows 'Borei P'ri ha'Gafen', yet it begins with 'Baruch'?
'שנייא היא, שאם היה אוכל מבעוד יום עד שיקדש היום, אינו מברך "בורא פרי הגפן" '.
Answer: That is different too, since, if one eats while it is still day (before Shabbos comes in), one does not recite 'Borei P'ri ha'Gafen'.
ופריך 'והרי סופה של קידוש שחותמת ב'ברוך ...
Question: Finally, the Yerushalmi asks from the end of Kidush, which concludes with 'Baruch' ...
וסלקא דעתך דכולה הודאה היא, והויא כברכת פירות ומצות?
Question (cont.): Thinking that it is all one B'rachah of thanks, much like the B'rachah over fruit and the B'rachah over Mitzvos?
א"ר יונה 'טופס ברכה כך היא' ...
Answer: Rebbi Yonah answers that 'Such is the formula of B'rachos ...
דאמר ר' יודן 'מטבע קצר פותח ב"ברוך", ואינו חותם ב"ברוך"; מטבע ארוך פותח ב"ברוך" וחותם ב"ברוך." '.
Answer (cont.): As Rebbi Yudan says - 'A short text begins with 'Baruch' but does not end with 'Baruch'; whereas a long text both begins and ends with 'Baruch' ...
פי' וקידוש הוא מטבע ארוך, ויש הפסק שאומר 'כי הוא יום תחלה למקראי קודש', ולכך חותם ב'ברוך'.
Answer (Concl.): And Kidush comprises a long text, with a break in the middle, when one says 'ki Hu Yom Techilah le'Mikra'ei Kodesh'. And that is why it ends with 'Baruch'.
TOSFOS DH HA'TOV V'HA'MEITIV POSE'ACH V'EINO CHOSEM B'BARUCH
תוס' ד"ה הטוב והמטיב פותח ואינו חותם בברוך
(SUMMARY: Tosfos explains why 'ha'Tov ve'ha'Meitiv' is not a B'rachah Aruchah.)
וא"ת, והלא ארוכה היא?
Question #1: But it is a B'rachah Aruchah?
ועוד, דר"ת פי' שצריך לומר ג' גמולות ג' הטבות כמו ג' מלכיות, דאמר בברכות (ד' מט.) 'צריכה ב' מלכיות לבד מדידיה'?
Question #2: Moreover, Rabeinu explains that one is obligated to say three 'Gemulos' and three 'Hatavos', just 'as one says three 'Malchuyos', as the Gemara says in B'rachos (Daf 49.) 'One needs to say two "Malchuyos", besides its own'.
וי"ל, שאין זה אריכות, אלא שמזכיר שם שמים בהרבה לשונות 'מלכנו, יוצרנו, קדושנו, קדוש יעקב, רוענו ...', ואין ראוי לחתום בברוך.
Answer: This Is not considered 'long', since one merely mentions the Name of Hash-m using various expressions 'Our King, the One Who formed us, our Holy One, the Holy One of Ya'akov Our Shepherd'. Consequently, it would not be fitting to end with a 'Baruch'.