ראש השנה דף ה. א

לאיזה קרבן הכוונה כשאומר בסוגיות דלהלן "שלמי פסח"? [תוד"ה שלמי].

לשיטת רש"י בזבחים [1] לשיטת תוס'
בסוגיא דידן חגיגת י"ד [2] מותר הפסח
בזבחים דף ט.
ובמנחות דף פג:
חגיגת י"ד לתירוץ הראשון: חגיגת י"ד
למיהו נראה: מותר הפסח [3]
בזבחים דף לו. חגיגת י"ד מותר הפסח
בפסחים דף צו: חגיגת י"ד מותר הפסח

ראש השנה דף ה: א

חילופי קרבנות דלהלן [4], האם הם קרבים והאם יש בהם בל תאחר?

האם הם קרבים? האם איתנהו בבל תאחר?
חילופי עולה ושלמים קרבים איתנהו בבל תאחר [5]
חילופי חטאת אינה קרבה - ואזלא למיתה ליתנהו בבל תאחר
חילופי
אשם [6]
לתוס' אינה קרבה - ואזלא לרעייה ליתנהו בבל תאחר
לרבינו תם קרבה עולה איתנהו בבל תאחר
חילופי תודה [7] אינה קרבה ליתנהו בבל תאחר
-------------------------------------------------

[1] לאפוקי מדברי רש"י כאן (בד"ה שלמי פסח) שפירש כדברי התוס'. וכן לאפוקי מדברי רש"י בפסחים (סוף דף צו: ד"ה ושלמים וד"ה לכל מצות) ששם הביא ב' לשונות בזה, יעו"ש.

[2] פי', לפי השיטה המובאת ברש"י בזבחים כך יפרש הוא בסוגיא דידן, אכן בסוגיא דידן לא פירש רש"י כשיטה זו.

[3] בסוגיין הביאו התוס' זאת כשני תירוצים, ואילו בתוס' בזבחים (דף ט. ד"ה ושלמים) כתבו רק כתירוץ השני. ואילו התוס' במנחות (דף פג: ד"ה ושלמים) ובפסחים (דף צו: ד"ה ושלמים), פירשו רק כתירוץ הראשון.

[4] פי', מי שהפריש קרבן ואבד והפריש אחר תחתיו, ושוב מצא את הראשון והקריבו, השני הנשאר נקרא "חילופין".

[5] כיון שהקדיש את הבהמה לשם עולה או לשם שלמים קרבן גמור הוא וקרב, ואי אפשר למעוטי מדרשת "הוא" ולא חילופיו לומר שלא יהיה בזה איסור בל תאחר.

[6] כן כתבו התוס' (בד"ה אי) דחילופי אשם - דלרעיא אזלא. עוד הביאו את שיטת ר"ת דס"ל שמן הדין תמורת אשם קרבה עולה, א"כ יש בה דין "בל תאחר" כמו בחילופי עולה ושלמים.

[7] פי', כגון שהפריש קרבן תודה ואבד הקרבן שהפריש, והפריש קרבן אחר תחתיו, ושוב מצא את הראשון והתערבו שתיהן זו בזו ואח"כ מתה אחת מהן, שהדין הוא שאין השניה ראויה להקרב מספק כיון שאין ידוע אם יכול להקריב עמה לחם או לא.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף