ראש השנה דף יא. א
דברים דלהלן מתי נעשו?
אליבא דר' אליעזר | אליבא דר' יהושע | |
נברא העולם | בתשרי [1] | בניסן [2] |
נולדו אברהם ויעקב | בתשרי | בניסן |
מתו אברהם ויעקב | בתשרי | בניסן |
נולד יצחק | בפסח | |
נפקדו שרה רחל וחנה | בראש השנה | |
יצא יוסף מבית האסורים | בראש השנה | |
בטלה עבודה מאבותינו במצרים | בראש השנה | |
נגאלו אבותינו ממצרים | בניסן | |
עתידים אנחנו להגאל | בתשרי | בניסן |
מה לומדים התנאים מהפסוקים דלהלן?
תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי |
וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי |
|
לר' אליעזר |
מכאן שבתשרי נברא עולם - דהארץ מלאה דשאים והאילן מלא פירות [3] |
מורה על ברכה לדורות [4] |
לר' יהושע |
ללמדנו שכל מעשה בראשית נבראו בקומתם השלימה | מכאן שבניסן נברא עולם - דהארץ מוציאה דשאים והאילן מוציא פירות [5] |
ראש השנה דף יא: א
כיצד היה הסדר של ירידת המבול עד יבושת הארץ?
אליבא דר' אליעזר | אליבא דר' יהושע | |
התחיל המבול בחודש השני | י"ז במרחשון | י"ז באייר |
נשלמו מ' יום שירד המבול | כ"ז כסלו | כ"ז סיון |
התגברו המים 150 יום | א' סיון [6] | א' כסליו [7] |
ראש השנה דף יא:
אליבא דר' אליעזר | אליבא דר' יהושע | |
אחרי ט"ז יום נחה התיבה [8] | י"ז סיון | י"ז כסליו |
נראו ראשי ההרים | א' אב [9] | א' שבט |
אחר ארבעים יום שלח את העורב | י' אלול | י' אדר |
סיום כ"א יום בשליחויות היונה - חרבה הארץ | א' תשרי | א' ניסן |
יבשה הארץ | כ"ז מרחשון | כ"ז אייר |
מתי משמשים המזלות דלהלן לעלות במזרח?
בחודש ניסן | בחודש אייר | בחודש חשון | |
טלה - ניסן | בשעות א' ב' [10] - יום [11] | בשעות י"א י"ב - לילה [12] | בשעות י"א י"ב - יום |
שור - אייר | בשעות ג' ד' - יום | בשעות א' ב' - יום | בשעות א' ב' - לילה |
תאומים - סיון | בשעות ה' ו' - יום | בשעות ג' ד' - יום | בשעות ג' ד' - לילה |
סרטן - תמוז | בשעות ז' ח' - יום | בשעות ה' ו' - יום | בשעות ה' ו' - לילה |
אריה - אב | בשעות ט' י' - יום | בשעות ז' ח' - יום | בשעות ז' ח' - לילה |
בתולה - אלול | בשעות י"א י"ב - יום | בשעות ט' י' - יום | בשעות ט' י' - לילה |
מאזנים - תשרי | בשעות א' ב' - לילה | בשעות י"א י"ב - יום | בשעות י"א י"ב - לילה |
עקרב - מרחשון | בשעות ג' ד' - לילה | בשעות א' ב' - לילה | בשעות א' ב' - יום |
קשת - כסליו | בשעות ה' ו' - לילה | בשעות ג' ד' - לילה | בשעות ג' ד' - יום |
גדי - טבת | בשעות ז' ח' - לילה | בשעות ה' ו' - לילה | בשעות ה' ו' - יום |
דלי - שבט | בשעות ט' י' - לילה | בשעות ז' ח' - לילה | בשעות ז' ח' - יום |
דגים - אדר | בשעות י"א י"ב - לילה | בשעות ט' י' - לילה | בשעות ט' י' - יום |
[1] פי', בא' בתשרי - ר"ה - נברא אדם הראשון, ותחילת הבריאה התחילה בכ"ה באלול.
[2] פי', בא' בניסן נברא אדם הראשון, ותחילת הבריאה התחילה בכ"ה באדר.
[3] דבתשרי שהוא זמן האסיפה אז השדות והאילנות מלאים בדשאים ופירות גמורים קודם אסיפתם. וזה זמן הגשמים, וזהו שכתוב מיד בסמוך (בראשית ב:ו) "וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה".
[4] פי', בא הפסוק לתת ברכה לדורות שהעצים יוציאו פירות, אולם בשעה שנבראו נבראו בפירות גמורים בתשרי.
[5] דהיינו תחילת הוצאת הדשאים והוצאת הפירות, וזמן זה הוא ניסן. ואותו הזמן של הבריאה היה זמן שטבע הבהמות להזדווג זה לזה, וכמו שנרמז בפסוק שמתי שעמקים יעטפו בר אז לבשו כרים הצאן - דהיינו שהצאן מתעברות.
[6] פי', כשנמנה מיום כ"ז בכסליו עד א' סיון יהיה מאה חמשים יום, כיצד שלשה מכסליו (כ"ח כ"ט ל'), וטבת חסר ושבט מלא אדר חסר וניסן מלא אייר חסר הרי עוד מאה ארבעים ושבע יום - סך הכל מאה חמשים.
[7] פי', כשנמנה מיום כ"ז בסיון עד א' כסליו יהיה מאה חמשים יום, כיצד שלשה מסיון (כ"ח כ"ט ל'), ותמוז חסר אב מלא אלול חסר תשרי מלא חשון חסר הרי עוד מאה ארבעים ושבע יום - סך הכל מאה חמשים.
[8] התיבה היתה מורמת מעל המים ד' אמות, כיצד ההרים הגבוהים כוסו חמש עשרה אמה, והתיבה היתה משוקעת במים י"א אמה, הרי שהיתה מורמת מעליהם ד' אמות, וכל ד' ימים התייבשה אמה אחת, ונמצא שבשש עשרה יום נחה על הררי אררט והוא י"ז סיון או י"ז כסליו
[9] דהיינו בשני חדשים שהם ששים יום, ואמה לד' ימים הם ט"ו אמות שכוסו ההרים הגבוהים במים.
[10] פי', כשעתידים לעלות ביום מזלות טש"ת סא"ב הרי שמזלות מע"ק גד"ד עלו במשך כל הלילה ונמצא שבשעת עלית טלה מזלות מע"ק גד"ד הם הנמצאים למעלה וטש"ת סא"ב הם הנמצאים למטה.
[11] פי', כל מקום שכתוב תיבת "יום" הכוונה שבשעות הרשומות בהן מתחיל המזל לזרוח. וכל מקום שכתוב תיבת "לילה", הכוונה שבשעות אלו המזל שוקע.
[12] פי', ישנם שני סיבובים יש סיבוב היומי שבכל יום מסתובב גלגל המזלות ומשלים הקפתו בכ"ד שעות וכפי שנתבאר משמש כל מזל שתי שעות, ויש סיבוב החדשי שבשנה שלמה משלים גלגל המזלות סיבוב אחד שלם בכיוון אחר, ומחמת הסיבוב החדשי משתנה בכל חודש המזל שעולה במזרח בתחילת היום וממילא משתנים כל המזלות. והנה בחודש ניסן המזל שעולה בתחילת היום במזרח הוא טלה, ובחודש אייר מחמת הסיבוב החדשי מקדימים המזלות לעלות קודם, ומזל טלה כבר עולה בשעות אחרונות של הלילה, ומזל שור הוא שמתחיל לעלות בתחילת היום. וכיון ששינו דור המבול את מעשיהם שינה הקב"ה עליהם את סדרי בראשית והעלה את מזל כימה ביום שהוא חלק ממזל טלה - ולא העלה אותו בלילה כדרכו בימים אלו.