FROM PREVIOUS CYCLE



 
ROSH HASHANAH 21-25 - Dedicated in memory of Max (Meir Menachem ben Shlomo ha'Levi) Turkel, by his children Eddie and Lawrence and his wife Jean Turkel/Rafalowicz. Max was a warm and loving husband and father and is missed dearly by his family and friends. His Yahrzeit is 5 Teves.

1)

TOSFOS DH LEVI

תוספות ד"ה לוי

(SUMMARY: Tosfos explains what happened, and when we allow a mistake to stand when it is established as the date.)

אחד עשר היה לבני בבל ועשירי לבני ארץ ישראל דעברוה לאלול

(a)

Implied Question: It was the eleventh of Tishrei for the people of Babylon, and it was the tenth of Tishrei for the people of Eretz Yisrael since they had extended Elul by a day. (If so, how was it permitted for Levi to travel between cities on Yom Kippur?)

ומתוך התחום בא דהא יוה"כ הוה

(b)

Answer #1: He must have arrived from inside the Techum, as it was Yom Kippur.

א"נ ביוה"כ של בני בבל בא סמוך לחשכה והוא היה ערב יוה"כ לבני א"י

(c)

Answer #2: Alternatively, he arrived on Yom Kippur in Babylon close to nightfall, which was Erev Yom Kippur for the people of Eretz Yisrael.

ואמרו לו אסהיד לן כלומר ונאסור לאכול גם עתה דיוה"כ הוא אמר להם לא שמעתי מפי ב"ד מקודש שיצא ביום ל' של אלול סמוך לחשכה שלא היה שהות ביום לבא ולקבל עדותן וידע שלא יקדשוהו עד למחר ביום ל"א

(d)

Explanation: They asked him, "Can you testify for us?" This means that they wanted to forbid eating on the following day as well since it will be the real Yom Kippur (according to the second answer above). He told them, "I did not hear from the mouth of Beis Din that they said "Mekudash." In other words, Levi had left on the thirtieth day close enough to nightfall to know that the Beis Din in Eretz Yisrael did not have time to accept anymore testimony that day. He knew that they would only be Mekadesh the new year on the next day which would be the thirty first day (i.e. the first of Tishrei).

אבל לא המתין עד למחר שישמע שיקדשוהו ואין מעידין עד שישמע מב"ד מקודש כדלקמן (ע"ב) אף על פי שידוע שלמחר יקדשוהו

1.

Explanation (cont.): However, he did not wait to travel the next day in order to hear that they were Mekadesh the next day. One cannot testify with certainty until they hear from Beis Din that the month is Mekudash, as stated later (21b), even though he knew with certainty that they would be Mekadesh the month the next day.

וא"ת והיאך יניחם לאכול ויש כאן ודאי איסור כרת דאורייתא

(e)

Question: How did he let them eat? It is certain that they would all be transgressing a prohibition for which one is liable to receive Kares!

וי"ל התנן לקמן בפרק שני (דף כה. ושם) אשר תקראו אתם מקראי קדש בין בזמנן בין שלא בזמנן ואמרינן בגמ' אתם אפי' שוגגים אתם אפי' מזידים ואפי' מוטעין

(f)

Answer: The Mishnah says later (25a) that we see from the Pasuk, "That you will call them Mikrai Kodesh," that this is whether this is during the proper time or not. The Gemara says, "You" means whether Beis Din accidentally, on purpose, or mistakenly is Mekadesh the wrong day.

והא דאמרינן בפרק גיד הנשה (חולין דף קא: ושם) גבי שגג ביוה"כ פטור דגזירה הוה ויוה"כ דההיא שתא שבתא הוה ולא אמרינן אתם אפילו מזידין

(g)

Implied Question: The Gemara in Chulin (101b) says regarding someone who mistakenly did not eat on Yom Kippur that he is exempt, as this is a decree. [It was a decree that year, as] Yom Kippur on that year was instituted to be on Shabbos (despite the fact that it really wasn't, see Gemara there at length). We see that we do not say it is treated like Yom Kippur, despite the derivation of "You" even on purpose. (Why doesn't it have the status of a regular Yom Kippur?)

התם הוקבע להם החדש בזמנו ומפני הגזרה לא עשו יוה"כ בעשירי ועשאוהו ביום השבת שלא ישתכח ואין יוה"כ אלא בעשרה בתשרי אבל הכא להם היה עשירי

(h)

Answer: The case in Chulin (ibid.) was when the month was instituted at the appropriate time, but because of the decree they were not able to make Yom Kippur on the tenth of Tishrei. They made it on Shabbos in order that they should not forget about Yom Kippur, and that it is supposed to be on the tenth of Tishrei. However, in our Gemara it was the tenth of Tishrei.

ולא דמי נמי לההוא דפ"ק דסנהדרין (דף יב: ושם) שבקש חזקיה רחמים על עצמו דכתיב כי אכלו הפסח בלא ככתוב וגו' ומפרש שעיברו השנה ביום ל' של אדר ואסור הואיל וראוי לקובעו ניסן ולא אמרינן אתם אפי' שוגגים כו'

(i)

Implied Question: This is unlike the Gemara in Sanhedrin (12b) where Chizkiyah prayed that Hash-m should be merciful with him since the Pasuk states, "For they ate the Pesach when it was not stated etc." The Gemara explains that he only established a leap year on the thirtieth of Adar. This is forbidden, since the thirtieth could technically be Rosh Chodesh Nisan. We see that we do not say in this case, "You" even if you are accidental.

משום דלא שייך אלא כגון יום ל' או יום ל"א כשקובעין באחד מהן ר"ח לחסרו או לעברו שלא כדין או על פי עדות שקר

(j)

Answer: This is because it only applies to the thirtieth or thirty-first day when they establish one of them as Rosh Chodesh to make it less or to make it extended improperly, or if it is based on false testimony.

2)

TOSFOS DH KI CHAZIS

תוספות ד"ה כי חזית

(SUMMARY: Tosfos explains when Tekufas Nisan is deemed late enough to warrant establishing a leap year.)

שתקופת ניסן נופלת ביום ט"ז וקיימא לן (סנהדרין דף יג.) יום תקופה מתחיל נמצאת תקופת טבת מושכת עד שיתסר ולא שיתסר בכלל

(a)

Explanation #1: [You should establish a leap year if] The Tekufah of Nisan falls on the sixteenth. We hold (Sanhedrin 13a) that the day the Tekufah starts is included in its amount of days. This means that the Tekufah of Teves, in this case, is until the sixteenth of Nisan but does not include it.

עברה לההיא שתא משום דכתיב שמור את חדש האביב אביב של תקופה שיהא בחדש ניסן ומיום י"ד ואילך ישנה היא

1.

Explanation #1 (cont.): In such a case you should establish a leap year, since the Pasuk states, "Guard the summer month" which refers to the Tekufah of the summer. It is supposed to mainly be in Nisan, and if it starts after the fourteenth of Nisan it is considered "old" (not mainly in Nisan).

ואילו היתה תקופת ניסן נופלת ביום ט"ו לא היינו צריכין לעבר השנה אלא נעבר אדר ונדחה ניסן יום אחד ותפול התקופה בי"ד כך פי' בקונטרס (והתם בסנהדרין (דף יג:) בתקופת תשרי איירי דפליגי התם אי בעינן כולה אסיף בתקופה חדשה או מקצתו) ושמעתין דהכא אתיא כאחרים דאמרינן התם אחרים בתקופת ניסן (הוו) קיימי ומייתי דרשה דהכא

2.

Explanation #1 (cont.): If they would see that the Tekufah of Nisan falls on the fifteenth we would not need to extend the year. Rather, we would extend Adar which would push aside the start of Nisan one day, causing the Tekufah to fall on the fourteenth. This is the explanation of Rashi. Our Gemara is according to Acheirim, as we say there that Acheirim are referring to the Tekufah of Nisan, and it quotes the derivation mentioned in our Gemara.

וקשיא לפירוש הקונט' דבפ' היו בודקין (שם דף מא:) משמע דיום ט"ו של חדש הוי מן החדש דקאמר עד מתי מברכין על החדש נהרדעי אמרי עד י"ו

(b)

Question: There is a difficulty with the explanation of Rashi. In Sanhedrin (41b), the Gemara implies that the fifteenth of the month is still a main part of the month. This is as the Gemara there says, "Until when can one say the blessing over the new moon? Nehardei says until the fifteenth of the month."

לכך צריך לפרש דהכא קאמר עד דמשכה שיתסר אפילו ע"י עיבור אדר

(c)

Explanation #2: Therefore, one must explain that when the Gemara here says, "until the sixteenth" it means even if we would extend Adar.

א"נ דמשכה עד שיתסר ושיתסר בכלל היינו כגון דנפלה תקופת ניסן בשבסר דכי מעברת נמי לאדר הרי היא נופלת בשיתסר ואין כאן אביב כלל בחדש ניסן

(d)

Explanation #3: Alternatively, it means Tekufas Teves is until the sixteenth, including the sixteenth (unlike Rashi's understanding in a). Accordingly, if a year is going to have Tekufas Nisan fall on the seventeenth, even if one would extend Adar it would fall on the sixteenth, it would not be deemed that the month of Nisan is a summer month (as the sixteenth is deemed to belong to Tekufas Teves).

ואין להקשות דלעבריה לאדר ולשבט

(e)

Implied Question: One should not ask, why don't we extend Adar and Shevat? (Why not? Won't this make the Tekufah earlier in Nisan without having to establish a leap year?)

דהתנן בפרק אין נערכין (ערכין ד' ח: ושם) אין פוחתין מד' חדשים מעוברין בשנה ולא יותר מח' ומפרש בגמ' (שם דף ט.) דלא נראה לעבר יתר על שמונה ומוקי לה בשנה מעוברת אבל בפשוטה יותר על שבעה

(f)

Answer: The Mishnah says in Erchin (8b) that we do not make less than four full months a year and no more than eight full months a year. The Gemara there (9a) explains that we will not see extending more than eight in a leap year. However, the Gemara establishes that in a regular year we do not have more than seven full months.

3)

TOSFOS DH AVRAH

תוספות ד"ה עברה

(SUMMARY: Tosfos explains that the Gemara in Sanhedrin is referring to Tekufas Tishrei.)

תימה דתניא בפ"ק דסנהדרין (דף יא: ושם) על ג' סימנין מעברין השנה על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה על שנים מהן מעברין על אחד אין מעברין ורשב"ג דאמר התם על התקופה איבעי לן על התקופה שמחין או דילמא מעברין וקיימא בתיקו

(a)

Question: This is difficult. The Beraisa in Sanhedrin (11b) states that there are three indicators that we should establish a leap year. They are: Aviv (if the produce will not be ripe), the fruit (will not be ripe in time), and the Tekufah (will not fall out when it is supposed). If two of these signs apply, it causes us to establish a leap year. One reason alone does not make us establish a leap year. Rabban Shimon ben Gamliel there merely states, "Al ha'Tekufah." The Gemara there asks, "Is he saying they are happy about the reason of Tekufah or that this causes us to establish a leap year?" The Gemara there concludes in Teiku.

וי"ל דהתם בתקופת תשרי איירי אבל הכא בתקופת ניסן דעליה לבדה מעברין

(b)

Answer: The Gemara there is referring to Tekufas Tishrei. Our Gemara is referring to Tekufas Nisan, which causes us to establish a leap year (without an additional reason).

וצריך טעם כיון דמקרא קא דרשי הכא והכא מאי שנא

(c)

Implied Question: This difference (Tishrei and Nisan) requires a reason, as both are derived from Pesukim. Why should one establish a leap year more than the other?

21b----------------------------------------21b

4)

TOSFOS DH AL SHNEI CHADASHIM

תוספות ד"ה על שני חדשים

(SUMMARY: Tosfos explains that according to Torah law, witnesses may desecrate Shabbos in order to testify about any month.)

פי' בקונטרס ומן התורה מחללין על כולן אבל רבנן אסרו לפי שאין תיקון המועדות תלוי בהן לא איכפת לן אי למלאן אי לחסרן ע"פ עדים

(a)

Explanation: Rashi explains that according to Torah law one may transgress Shabbos for all of them. However, the Rabbanan forbade this because establishing the festivals is not dependent on these months. We therefore do not care that much if they are full months or months are lacking due to witnesses testifying.

וקשיא דבגמרא תניא מנין שמחללין את השבת ת"ל אלה מועדי ה' והאי קרא בניסן ותשרי כתיב

(b)

Question: This is difficult, as the Gemara quotes a Beraisa stating, "How do we know that we desecrate Shabbos for this? The Pasuk states, "These are the festivals of Hash-m." This Pasuk is referring to Nisan and Tishrei (when the festivals occur)!"

וי"ל דמ"מ כל ר"ח איתרבי מדאיקרי מועד כדאיתא בפ' כיצד צולין (פסחים דף עז.) גבי דחיית שבת וטומאה שעירי ראש חדש איצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא הא לא כתיב בהו מועד קמ"ל דר"ח נמי מועד איקרי וכדאביי

(c)

Answer: Even so, every Rosh Chodesh is included since it is called a festival, as stated in Pesachim (77a) regarding the pushing off of Shabbos and pushing aside impurity regarding sacrifices of Rosh Chodesh. The Gemara says that these need to be stated. I might think that the Pasuk does not state festival regarding these things (and therefore they should not push aside Shabbos or impurity). This is why we need to understand that Rosh Chodesh is also called a festival, as stated by Abaye.

5)

TOSFOS DH AL NISAN

תוספות ד"ה על ניסן

(SUMMARY: Tosfos explains the difference between Nisan and Tishrei and the other months of the year regarding witnesses and messengers going out on Shabbos.)

והשתא מתניתין דקתני שבהן שלוחין יוצאין היינו לאחר שישמעו מפי ב"ד מקודש ונתינת טעם הוא דלכך מחללין עליה השבת עדים שראו את החדש

(a)

Explanation: The Mishnah that states, "these are the months regarding which messengers go out" refers to after they hear from the mouth of Beis Din that these months have been sanctified. It is a reason, meaning that the importance of messengers needing to go out is why the witnesses desecrate Shabbos in order to testify.

ופירש בקונטרס דבשאר חדשים אין חילול שבת של עדים ממהרת יציאת שלוחין שאין מחללין השלוחין לצאת בשבת היום וכשלא יבואו עדים היום יתעבר החדש והכל יודעים (שיום) קדשו למחר והשלוחים יוצאים משתחשך לומר שעברו את החדש

1.

Explanation (cont.): Rashi explains that in other months the desecration of Shabbos that would be done by witnesses would not cause messengers to hurry, as the messengers would not go out if it were Shabbos. If witnesses will not arrive on Shabbos the month will be a full month, and everyone will know that it will be sanctified the next day. The messengers will go out after nightfall and say the month was full.

אבל בניסן ותשרי אם לא יבאו עדים ויתעבר החדש לא יצאו השלוחים עד מחר שאין ב"ד מקדשין בלילה נמצאו ממעטים הלוכן מהלך לילה ויותר

2.

Explanation (cont.): However, regarding Nisan and Tishrei, if the witnesses will not come and cause the month to be extended, the messengers will not go out until the next day, as Beis Din does not sanctify the month at night. This will cause the messengers to not be able to go out for at least an extra night, possibly more.

ודבר תימה פירושו שתלה טעם חילול העדים ביציאת השלוחים הא כי מקלע יום שלשים דאלול בשבת וראו עדים את החדש על כרחן צריכין לחלל ולבא בשבת דאי מאחרים עד אחד בשבת היה מקלע יום ערבה בשבת ודחינן ליה משום ערבה כדאמרי' בפ' (החליל נד) [לולב וערבה] (סוכה מג.)

(b)

Question: Rashi's explanation is difficult, as he made the reason that witnesses can desecrate Shabbos dependent on the messengers going out. If the thirtieth day of Elul falls on Shabbos and the witnesses see the new moon, they must desecrate Shabbos (even without this reason). If they wait until Sunday, Hoshana Rabah would fall on Shabbos. This is indeed a reason to push aside Tishrei, as stated in Sukah (43a).

ומיהו אניסן ודאי צריך טעם

1.

Answer: However, regarding Nisan we definitely need a reason (and therefore Rashi's reason is understandable regarding Nisan).

ובמתניתין פי' הקונטרס שבהן שלוחין יוצאים הלכך חשיבי כלומר לפי ששלוחים יוצאים בהן משום תקנת מועדות ראוי לעדים לחלל עליהם שבת כדי שיקבעו מועדות בזמנן

(c)

Answer: Rashi in the Mishnah explained that this is when the messengers go out, and therefore they are important months. This means that since the messengers go out in order to make people observe the festivals at the right time, it is fitting for witnesses to come testify even if they desecrate Shabbos by doing so in order for people to observe the festivals at the right time.

וכאן נמי פי' הקונטרס עדיין טעם החילול שיתקדש החדש בזמנו כדקתני ובהן מתקנין את המועדות דרחמנא אמר אשר תקראו אותם אפי' בשבת ויציאת שלוחין דקתני אינו אלא לייפות וליישב טעם החילול בשביל זאת שיש דברים שאין הטעם תלוי בהן והן נעשין סעד לדבר ליישבו ולייפותו

1.

Answer (cont.): Rashi here also explains that the reason for the desecration of the witnesses in order to be Mekadesh the month in its proper time is as the Mishnah states, "and with them we fix the festivals." The Torah states, "that you will call them," implying they even go out on Shabbos. The Mishnah states that messengers go out to give a nicer reason, and to explain why there is a need to desecrate Shabbos. It is common to find things that are not the main reason for something, yet they help make a law understandable and nicer.

כאותה ששנינו בפ"ק דסנהדרין (ד' יא.) אין מעברין השנה מפני הגדיים והטלאים אבל עושין אותן סעד לשנה כיצד מהודעין אנחנא לכון דגוזלייא רכיכין

2.

Proof: This is like what we learn in Sanhedrin (11a) that one does not establish a leap year due to the goats and sheep. However, they are used to help along establishing a leap year. How is this so? We are letting you know that the birds are soft etc. (In a letter requesting audience to establish a leap year these topics would be mentioned, even though they would not be the main reason to establish a leap year.)

ואם תאמר ומה טעם דמתניתין לניסן ותשרי עד שישמעו מפי בית דין מקודש

(d)

Question: What is the reason of our Mishnah regarding Nisan and Tishrei that the messengers have to hear Beis Din say that the month is sanctified?

בשלמא היכא דנראה בעליל ביום כ"ט או בליל ל' אף על גב דודאי יקדשוהו ב"ד למחר אין יוצאין עליו לאלתר חיישינן דלמא מימלכי ב"ד ומעברי ליה ואתי לקלקולי מועדות אלא היכא דלא קדשוהו ביום ל' ליפקו ביום ל"א שא"א לדחותו יותר מיום ל"א

1.

Question (cont.): It is understandable that if the moon was clearly seen on the twenty ninth or on the night of the thirtieth that the messengers would not go out even though Beis Din will certainly sanctify it the next day. This is because we suspect that Beis Din will change their mind and make it a leap month, and people will end up having the festivals on the wrong day. However, if they did not sanctify the month on the thirtieth, let the messengers go out on the thirty first day as it is impossible to push this aside more than the thirty first!

ויש לומר דגזרו האי [אטו האי] משום דבשאר חדשים יוצאים אזה וזה מבערב

(e)

Answer: It is possible to say that they decreed this case because of the other cases, as regarding other months they can go in both cases at night.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF