TOSFOS DH V'HA
תוספות ד"ה והא
(SUMMARY: Tosfos explains that people will not think there were forced circumstances when there is a better explanation.)
וא"ת והשתא נמי דלא עבדו אמלא כלל כי מיחל ר"ח מלא בשבת יאמרו האי חסר הוא והאי דלא עביד למוצאי שבת איתנוסי דאיתנוסו
Question: Now that they do not do this for a full month, if a Rosh Chodesh of a full month falls on Shabbos people will say that it is a month that is not full. The reason they did not do this on Motzei Shabbos is due to forced circumstances.
וי"ל דהיכא דודאי עבדי לעולם משואות בין אמלא בין אחסר כי לא עבדי כלל ודאי תלו באונס אבל השתא דזימנין עבדי וזימנין לא עבדי כי לא עבדי השתא במוצאי שבת לא תלו באונס אלא במילתא דשכיחא
Answer: If they would generally use torches whether the month was full or not, if they would not use them one time people would think it was due to forced circumstances. However, now that they sometimes do and sometimes do not, when they do not do so people will not think it is because of forced circumstances but rather because of a normal reason.
TOSFOS DH MI'SHOOM
תוספות ד"ה משום
(SUMMARY: Rashi and Tosfos argue regarding whether the Gemara is referring only to Rosh Hashanah or to every Rosh Chodesh.)
פירש בקונטרס אין לך ר"ה שאין מתבטלין בני גולה ממלאכה ב' ימים בין אמלא בין אחסר אבל כי עבדי אחסר ידעי שביום שלשים נקבע ויעשו מלאכה למחר
Explanation #1: Rashi explains that there is no Rosh Hashanah that the people outside Eretz Yisrael do not stop working for two days, whether it is a full month or not. However, when they make Rosh Hashanah on the thirtieth day, they know that it is then and they will do work on the next day (according to Torah law).
ולחנם דחק לפרש ר"ה דאכל ר"ח קאי כי לא היו רגילין לעשות מלאכה בר"ח
Explanation #2: Rashi did not have to explain that this was specifically regarding Rosh Hashanah, as this is really relative to every Rosh Chodesh. This is because they did not used to do Melachah on Rosh Chodesh.
כדאמרינן בפרק הקורא את המגילה עומד (מגילה דף כב:) ושאין בו ביטול מלאכה לעם כגון ר"ח וחולו של מועד קורין ארבעה
Proof: This is as the Mishnah in Megilah (22b) states that an example of days where a longer reading of the Torah does not stop the people from working is Rosh Chodesh or Chol ha'Moed. This is why there are four Aliyos on these days (instead of three).
ורגילין לומר שהוסיף המקום י"ט לנשים בר"ח בשכר שלא נתרצו על מעשה העגל כשאמר להם אהרן (שמות לב) פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם וגו' ויתפרקו כל העם וגו' אשר באזניהם אבל דנשיהם לא הביאו שלא רצו הנשים ליתן
Observation: It is commonly said that Hash-m added a Yom Tov for woman on Rosh Chodesh as a reward for their not having agreed to participate in the Sin of the Golden Calf when Aharon stated, "Take off the golden earrings that are in the ears of your wives etc." The Torah states, "And all of the nation took out... that were in their ears," implying that the woman would not give their earrings to this sinful cause.
TOSFOS DH ARBAH
תוספות ד"ה ארבעה
(SUMMARY: Tosfos explains that it is possible that everyone must hold that a myrtle is sometimes called a "cedar.")
תימה דבפרק לולב הגזול (סוכה דף לז. ושם) א"ר יהודה סוכה אינה נוהגת אלא בארבעה מינים שבלולב ופריך עלה מהא דמכשר ר"י לסכך בנסרים של ארז שאין בהם [ארבעה על ארבעה] ומשני מאי ארז הדס כדאמר רבה בר רב הונא י' מיני ארזים הן
Question: This is difficult, as Rav Yehudah says in Sukah (37a) that a Sukah may only be made from the four species used in the Mitzvah of Lulav. The Gemara asks that Rebbi Yehudah allows cedar planks to be used as Sechach if they are not four by four Tefachim. The Gemara answers that he does not mean "cedar" but rather "myrtle." This is as Rabah bar Rav Huna said that there are ten types of cedars.
והשתא לרב יהודה אמר רב דאמר ארבעה ותו לא מאי איכא למימר
Question (cont.): Now, according to Rav Yehudah in the name of Rav who says that there are only four types of cedar (and myrtle is not one of the four), what is there to say?
ושמא הכא לענין מקח וממכר פליגי אבל כולהו מודו דעשרה מיני ארזין הן ובירושלמי חשיב עשרים וארבעה
Answer: Perhaps here they argue regarding buying and selling, but everyone agrees that there are ten types in general. The Yerushalmi says there are twenty four types.
TOSFOS DH SHITAH
תוספות ד"ה שטה
(SUMMARY: Tosfos explains that there are two different definitions of the word, "Toranisa.")
בפ"ק דע"ז (דף יד. ושם) דאמר מאי אצטרובלין תורניתא לאו היינו תורניתא דהכא
Observation: When the Gemara in Avodah Zarah (14a) says, "What is an Itzroblin? It is a Toranisa," it is not referring to the Toranisa mentioned in our Gemara.
דההוא אין לו עיקר כדמשמע התם והאי דהכא שהוא מין ארז ודאי יש לו שורש
Proof #1: The Toranisa in Avodah Zarah (ibid.) does not have a root. The Toranisa in our Gemara, which is a type of cedar, clearly has a root.
ועוד תורניתא הוא דלא מזבן הא שאר אילנות מזבני והתנן (ע"ז דף יט:) אין מוכרים להן במחובר לקרקע דכי האי גונא דייק התם גבי דקל טב
Proof #2: Additionally, the Gemara in Avodah Zarah (ibid.) is stating that the Toranisa is not sold (to Nochrim), implying that other trees are sold. However, the Mishnah in Avodah Zarah (19b) states that one may not sell anything to them that is connected to the ground. A similar deduction is made from the Mishnah regarding selling a good palm tree.
לכך נראה דההיא דהתם מין אדמה כעין כובריתא דפרק א"ר עקיבא (שבת דף צ.) ובפ' האשה שהיא עושה (נדה דף סב.) דאכולהו מייתי לה ההיא דכל שאין לה עיקר
Explanation: It therefore seems that the case there is regarding a type of ground like Kuvrisa that is mentioned in Shabbos (90a) and Nidah (62a). All of these Gemaros quote the law regarding whatever does not have a root.
TOSFOS DH EITZ
תוספות ד"ה עץ
(SUMMARY: Tosfos explains that there are two definitions to the words, "Eitz Shemen.")
והא דכתיב (מלכים א ו) ויעש כרובים עצי שמן ומתרגמינן אעי דזיתא
Implied Question: The Pasuk states, "And he made Keruvin from Eitz Shemen," and the Targum translates this to mean olive wood. (Our Gemara says it means persimmon.)
תרי גווני עץ שמן דאפרסמון לאו עץ זית הוא דכתיב בעזרא (נחמיה ח) צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ובמסכת תמיד (פ"ב משנה ג) עץ זית פסול למערכה עץ שמן כשר
Answer: There are two types of Eitz Shemen. Persimmon is clearly not the same as olive wood, as the Pasuk says in Ezra, "Go out to the mountain and bring olive leaves and leaves of Eitz Shemen." In Tamid (2:3), the Mishnah states that an olive tree is unfit for the wood used on the Mizbe'ach, while Eitz Shemen is fit.
TOSFOS DH ARMONIM
תוספות ד"ה ערמונים
(SUMMARY: Tosfos has difficulty with Armonim being defined as Kastinier.)
פי' בקונטרס קשטיניי"ר
Explanation: Rashi explains that these are "Kastinier."
וקשיא דבפרק לולב הגזול גבי ענפיו חופין את רובו פריך ואימא דולבא ואנן קא חזינן דלאו הכי הוא
Question: This is difficult, as in Sukah regarding the discussion of branches covering most of it, the Gemara asks, "Perhaps it is a Dulva." However, we see that this is not the way of a Kastinier (to have its leaves cover its stem).
ומיהו התם נמי פי' בקונט' קשטיניי"ר
Observation: Yet, there too Rashi explains that the Gemara is referring to a Kastinier.
23b----------------------------------------23b
TOSFOS DH ZO BIRAM
תוספות ד"ה זו בירם
(SUMMARY: Tosfos explains that Biram is part of Eretz Yisrael.)
משמע כאן שהוא מארץ ישראל
Observation: The Gemara implies that this is part of Eretz Yisrael.
וכן מפרש ר"ת בקדושין (דף עב.) גבי מיחסי דפומבדיתא מבירם נסבי
Observation (cont.): Rabeinu Tam in Kidushin (72a) also explains this regarding the Gemara's statement, "The ones with good lineage in Pumbedisa marry people from Biram."
TOSFOS DH KAMAH
תוספות ד"ה כמה
(SUMMARY: Tosfos has difficulty with Yerushalayim being deemed the center of Eretz Yisrael.)
תימה בזמן שבית המקדש קיים נמי מרחקי טובא כדמוכח בפ"ק דתענית (דף י.) שהיה מהלך ט"ו יום מירושלים עד סופה של כל א"י גבי כדי שיהא מגיע האחרון שבא"י לנהר פרת וזה היה לצד בבל דפרת לצד בבל הוא
Question: This is difficult. When the Beis Hamikdash was extant they were also very far away, as is apparent from the Gemara in Tanis (10a) that says the trip took fifteen days from Yerushalayim until the end of all of Eretz Yisrael. This is stated there (ibid.) when it says that they wait to ask for rain until the last person in Eretz Yisrael would reach the Peras River which was near Babylon.
ואין לחלק בין מקדש ראשון למקדש שני כדמשמע בפרק אלו מציאות (ב"מ דף כח. ושם)
Observation: One cannot differentiate between the first and second Batei Mikdash, as implied in Bava Metzia (28a).
וצריך לומר דרצועה נפקא לא"י מצד אחד עד פרת חוץ מבבל
Answer: It must be that a strip went out from one side of Eretz Yisrael until Peras outside of Babylon.
וקשה היאך אפשר שירושלים הויא טבור של א"י שהיא ד' מאות פרסה על ד' מאות לכל צד הרי מהלך שני מאות לכל צד הרי מהלך עשרים ימים לאחרון שבירושלים ממהלך עשר פרסאות
Question: There is a difficulty. How is it possible that Yerushalayim is the middle of Eretz Yisrael which is four hundred Parsah by four hundred Parsah? Even going two hundred Parsah to each side is a twenty day journey if he travels ten Parsah a day!
ועוד הרי ירדן מן המזרח מהלך יום אחד מן המזרח לירושלים והוא קצה א"י
Question #2: Additionally, one can travel to the Jordan River on the east of Yerushalayim from Yerushalayim in one day, and the Jordan River is considered a tip of Eretz Yisrael!
TOSFOS DH LO
תוספות ד"ה לא
(SUMMARY: Tosfos discusses why the witnesses did not move.)
לפי שהיוצא חוץ לתחום אין לו אלא ד' אמות וכל החצר חשובה כד' אמות כדתנן בפרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מא:) נתנוהו בדיר וסהר וכו'
Explanation: This is because whoever goes out of the Techum only has four cubits, and the entire yard is considered like four cubits, as the Mishnah states in Eruvin (41b) that if they put him in a barn or jail etc.
והא דמשמע בההוא פירקא (דף מז: ושם) גבי דיכריא דאתו למברכתא שכל העיר חשובה להם כד' אמות
Implied Question: The Gemara implies (47b) in Eruvin regarding the rams that were brought to Meverchasa that the entire city is considered like four cubits. (Why weren't the witnesses able to move throughout all of Yerushalayim?)
היינו בעיר המוקפת מחיצות והכא בירושלים לאחר שפרצו בה יונים פרצות דחשיב' כרשות הרבים כדאיתא פרק המוצא תפילין (עירובין דף קא.)
Answer: This is regarding a city that is surrounded by walls. Our Gemara is referring to Yerushalayim after the Greeks made holes in the walls, as this made it into a public domain, as stated in Eruvin (101a).
ומיהו אשכחן עיר דחשובה כד"א אף בלא מחיצות כדתנן בפרק כיצד מעברין (שם דף נז.) נותנין קרפף לעיר
Question #1: However, we find a city that is considered like four cubits even if it does not have walls. This is as the Mishnah states in Eruvin (57a) that we give a Karfef to a city.
עוד תנן (שם דף ס.) הנותן עירובו בתוך עיבורה של עיר לא עשה ולא כלום ואם לענין יוצא חוץ לתחום נמי נותנין לו כל העיר כולה עם עיבורה כד' אמות אם כן בלא מחיצות נמי תחשיב כולה כד' אמות
Question #2: The Mishnah also states (60a) that if someone puts his Eruv in the extension of the city, he did nothing. If regarding going out of the Techum he is given the entire city including the extension as if it were four cubits, it should even be considered four cubits without it having walls!
TOSFOS DH SHEYEHU
תוספות ד"ה שיהו
(SUMMARY: Tosfos explains why Rabban Gamliel's decree is not stated in Beitzah.)
הא דלא חשיב לה בפ"ק דביצה (דף יא:) גבי דברים שהתירו סופן משום תחילתן
Implied Question: The Gemara in Beitzah (11b) does not list this as one of the things that they were lenient in because otherwise people would not do what they were originally supposed to do. (Why isn't this in the list?)
משום דבהך לא קשה לן מידי דמתניתין היא דאכל הני דהתם פריך תנינא ומשני להו
Answer: This is because there is no question regarding this law, as it is an explicit Mishnah. Regarding all of the items in the list (ibid.), the Gemara asks that we already know these laws and it answers why they needed to be stated in a list.
TOSFOS DH OH DILMA
תוספות ד"ה או דילמא
(SUMMARY: Rashi and Tosfos argue regarding the explanation of our Gemara.)
פירש בקונטרס משום שעל שם שאסורין כאילו בזיקין שאינן זזים משם כל היום כולו והיינו קודם דאתקין רבן גמליאל שיהו מהלכין אלפים אמה לכל רוח
Explanation #1: Rashi explains that this is because it is as if they are tied up in chains, as they cannot move from there the entire day. This is before Rabban Gamliel instituted that they can go two thousand cubits in any direction.
וקשיא מאי מייתי מסעודות גדולות הא ע"כ קודם ר"ג הכי הוה
Question: This is difficult. What is the proof from the big meals? This was obviously before the decree of Rabban Shimon ben Gamliel?
לכך נראה דמיבעי ליה אי אותו מקום צר להם או מרווח ומייתי ראיה דמרווח
Explanation #2: It therefore appears that the question is whether the place where they were was narrow or spacious. The Gemara proves that it was spacious.
ואם תאמר כיון דאיסור שבת עלייהו היאך יוצאין מחצר לחצר
Question: Since they had to minimize traveling due to the law of Techumin on Shabbos, how could they go from one yard to the next?
י"ל כיון דקודם דפרצו בה היו יכולים ללכת בכל העיר גם עתה משנפרצה אלא כמה מבואות וחצרות פתוחים לאותו חצר שהיו [רשאין] להלך בהן כארבע אמות
Answer: Since before they had holes in the wall they were able to go in the whole city, they were able to do so now as well. However, there were many alleyways and yards that were open to the yard in which they were able to travel as if they were included in the four cubits of the yard. (The language of Tosfos here is seemingly contradictory, see Maharsha. The Aruch Laner changes the text of Tosfos.)