סנהדרין דף כ' ע"א א
שבע שנים ומחצה נשתהתה מלכות דוד, מה היו הג' שלבים באותו זמן? [תד"ה שתי].
שלב א' | שלב ב' | שלב ג' | |
לרש"י | ה' שנים בלא מלכות | שנתים מלך איש בושת | חצי שנה בין מיתתו למלכות דוד |
לתוס' [1] | חצי שנה נתאמץ אבנר להמליך לאיש בושת | שנתים מלך איש בושת | ה' שנים בלא מלכות |
מה הן ההבדלים בין מיטה לדרגש המבוארים בסוגיא?
בצורת כרעי המיטה | בקשירת (סירוג) העור | |
מיטה | כרעיה גבוהים מסרוגה [2] | להו"א: סרוגה מעל גבה [3] למסקנא: סרוגה מתוכה |
דרגש | אין כרעיו גבוהים מסרוגו [4] | להו"א: סרוגו מתוכו למסקנא: סרוגו מתוכו בלולאות [5] |
סנהדרין דף כ' ע"ב א
האם שאלת המלך היתה כהוגן?
שאלת הזקנים | שאלת עמי הארץ | |
לר' יהודה ור' יוסי [6] | כהוגן | כהוגן |
לר' נהוראי (ר' נחמיה) | שלא כהוגן | שלא כהוגן |
לרבי אליעזר | כהוגן | שלא כהוגן |
[1] הוקשה לתוס' על פירש"י דאם בין כה לא היתה מלכות ה' שנים קודם שהמליך אבנר לאיש בושת, למה נענש על זה אבנר. ועוד למה יענש על החצי שנה האחרונה שבה נתאמץ להמליך לדוד.
[2] פירוש, רגלי המטה הנוגעים בארץ עשויים ממוטות ארוכים העולים מעל גובה המטה עצמה, ולכך גם אם נהפוך אותה לגמרי על פניה, לא יגע העור בקרקע כיון שהיא מונחת על ראשי כרעיה.
[3] ר"ל שרצועות העור מלופפות וקשורות על ארוכות המיטה. וסרוגו מתוכו פירושו, שיש חורין בארוכות המטה ובהם מכניסים את הרצועות.
[4] ולכך אינו הופך את המטה על פניה, היות שהיא תתקלקל. אלא שנחלקו ת"ק ורשב"ג מה כן יעשה, דת"ק ס"ל שיהפוך אותה על דופנה (היינו צד המטה: ראשה או סופה), שאז ארוכותיה (היינו החלק הארוך המחבר את ראש המטה ומרגלותיה) מונח עתה כמו עמוד מלמטה למעלה. ורשב"ג ס"ל שצריך להתיר את קרביטיו ר"ל את רצועות העור התופסות את העור עצמו שעליו שוכבים, וע"י זה הוא נופל (ויכול לסלק העור אח"כ כדי שלא יתקלקל מהקרקע).
[5] ר"ל שיש לולאות (טבעות) התלויות בנקבי ארוכות המטה, ובטבעות אלו מכניסים לראשי הרצועות התלויות בשפת העור.
[6] הגם שנחלקו לעיל האם האמור בפרשת מלך המלך מותר בו או לא, מ"מ מודה ר' יהודה שמצוה להעמיד מלך. וגם לר' יוסי שס"ל שמלך מותר בו לא קשה מדוע נענש אחאב על כרם נבות, וכמו שתי' תוס' ששה תרוצים. א'. שהיה לעצמו. ב'. דוקא בחינם. ג'. היה לע"ז. ד'. דוקא בשדות הרחוקות. ה'. ולא בשדה אחוזה. ו'. דוקא מלך על יהודה וישראל ומאת המקום.