[1] דנר חרס כל שלא דלק אינו מאוס, וראוי לשאר שימושים של היתר ומותר לטלטלו. וכן נר של מתכת אפי' שכבר דלק פעם מ"מ אינו נמאס בהדלקתו, ולכך אם לא הדליק אותו בשבת זו שלא הוקצה מחמת איסור בביה"ש, מותר לטלטלו בשבת.

[2] דהוא מוקצה מחמת מיאוס ואסור לר' יהודה.

[3] אסור אפי' אם היה נר של מתכת, משום מוקצה מחמת איסור. ולא כהו"א של ר' זירא שסבר שלדברי האוסר במוקצה מחמת מיאוס מתיר במוקצה מחמת איסור. דזה אינו, דלר' יהודה יש גם מוקצה מחמת מיאוס וגם מוקצה מחמת איסור.

[4] ר"מ לית ליה מוקצה מחמת מיאוס, אמנם מוקצה מחמת איסור אית ליה, ולכך פמוט אפי' של מתכת שדלק בשבת אסור.

[5] מלבד כוס וקערה ועששית (לדברי מר זוטרא) שהם מיועדים לדלוק כל היום מחמת גודלם, דבזה מודה ר"ש שגם אחר שכבה אסור להשתמש בהם, דאין דעתו עליהם, ולא דומים לנר שדעתו עליו שכשיכה להשתמש במותר השמן. וכן קערה קטנה הדומה לנר, מותר לר"ש להשתמש במותר השמן שבה אחר שכבתה.

[6] ודחתה הגמ' דזה אינו, דלר' יהודה אית ליה מוקצה מחמת איסור גם כשאין בו מיאוס, ואסור לטלטל פמוט של מתכת שדלק באותה שבת.

[7] פי', הו"א שגם ר"מ וגם ר' יהודה אינם אוסרים אלא באיכא תרתי לריעותא, דהיינו שגם דלק באותה שבת - דאית ביה מוקצה מחמת איסור, וגם הוא של חרס - דאית ביה מוקצה מחמת מיאוס. אכן למסקנא חוזרת בה הגמ', וס"ל שלר' יהודה אית ליה מוקצה מחמת איסור לחודיה (כגון פמוט מתכת שדלק בשבת זו), ואית לה מוקצה מחמת מיאוס (כגון נר של חרס ישן אפי' שלא דלק בשבת זו), ור"מ אית ליה רק מוקצה מחמת איסור אבל מחמת מיאוס לית ליה.

[8] ביארו התוס' (בד"ה מטה), שהכוונה שאסור לטלטלה אפי' לצורך גופה ומקומה, דכיון שיחדה למעות (ובאופנים דלהלן) אין עושין ממנה שום תשמיש. אכן לר"ש מותר, דכל שאינו מוקצה מחמת חסרון כיס מותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו.

[9] כן הוכיחה הגמ' מדין נר. ולפירש"י ההוכחה, דמזה שאסר ר' יהודה דוקא נר חרס ישן אבל חדש אפי' אם יחדו להדלקה בכל אופן מותר, כ"ש מטה דאינה עשויה להניח עליה מעות שיהיה מותר לטלטלה - כל שרק יחדה ולא הניח עליה בפועל. ותוס' (בד"ה ומה) הקשו, דאכתי לפי המסקנא שאם הניח עליה מעות נאסרה, תקשה מנר מתכת ישן שכל שלא הדליק עליו באותה שבת מותר, וא"כ גם מטה זו נתיר אם לא היה עליה מעות בשבת זו. ולכן פירשו הם, שההוכחה מכללות דין נר חרס שאין עושים אותו רק למלאכת הדלקה - ובכל אופן מותר כשהוא חדש, כ"ש מטה שיש להתיר. אבל נר מתכת אפי' ישן - מותר, כיון שעשוי כל שעה לכמה תשמישים אפי' אחר שהדליק בו, משא"כ מטה שיחדה בפירוש למעות, שאינה עומדת עתה לשאר תשמישים שאסור.

[10] ביארו התוס' (בד"ה יש), דמיירי במניח. דבשכח עליה מעות, מותר לנערה שיפלו המעות. עוד כתבו, שכל החידוש שאסור לטלטלה - דוקא כשיש עליה מעות, הוא כשהונחו המעות בשבת עצמה (כגון שהניחם שם נכרי או תינוק לדעת ישראל), אבל בהניחם הוא מע"ש והיו עליה בביה"ש, אסורה אפי' כשאין עליה מעות עתה.

[11] רש"י פירש שהיא מוכני של שידה המיועדת למרכב אנשים. והקשו תוס' (בד"ה מוכני), דדבר שראוי לטומאת מדרס, לא הוקש לשק, ואפי' אם יש בה יותר מארבעים סאה טמאה ואינה מצלת במת. ולכן פירשו, שהיא מוכני המיועדת למשא כלים דוקא.

[12] ובזה אפי' ר"ש מודה, דכיון דמעות אינם ראוים לכלום יש בזה מוקצה, ולכן בעודן עליה אסור.