TOSFOS DH v'Gabei Shevi'is Nami v'Chulei
תוספות ד"ה וגבי שביעית נמי כו'
(SUMMARY: Tosfos explains why two Klalim in Shevi'is are called great.)
הכי תנן בשביעית (פ''ז מ''א) כלל גדול אמרו כל שהוא מאכל אדם ומאכל בהמה וממין הצובעין ואינו מתקיים בארץ פירוש שכלה לחיה יש לו שביעית ולדמיו שביעית יש לו ביעור ולדמיו ביעור
Citation (Shevi'is 7:1): A Mishnah in Shevi'is (7:1) says "a great general rule - any human food or animal food or dye that does not remain in the land, i.e. it is finished (no longer available) for Chayos, Shevi'is applies to it and to Damav (what is exchanged for it). Bi'ur applies to it and to Damav (what is exchanged for it).
ועוד כלל אחר אמרו דקתני כל שאינו מאכל אדם ומאכל בהמה וכו' ומתקיים בארץ יש לו שביעית ולדמיו שביעית ואין לו ולדמיו ביעור
Citation (Shevi'is 7:2): They said another general rule - anything that is not a human food or animal food... and remains in the land, Shevi'is applies to it and to Damav. Bi'ur does not apply to it and not to Damav.
דכלל הראשון גדול דיש לו ביעור ואחרון אין לו ביעור
Explanation: The first general rule is great, because Bi'ur applies, but it does not apply to the latter rule.
ואע''ג דקתני התם בבבא אחריתא כלל גדול אמרו בשביעית ולא קתני בתריה כלל אחר
Implied question: It taught another clause there "a great general rule was taught about Shevi'is", and no other general rule was taught after it!
כיון דקתני כלל קטן קמיה שייך למתני בתריה כלל גדול
Answer: Since a small general rule was taught before it, it is appropriate to teach after it "a great general rule."
TOSFOS DH v'Ha Gabei Ma'aser deka'Tani Old Klal Acher Amru v'Chulei
תוספות ד"ה והא גבי מעשר דקתני עוד כלל אחר אמרו כו'
(SUMMARY: Tosfos questions this question.)
תימה למה ישנה בראשון כלל גדול כיון דאינו גדול מן השני וצ''ע
Question: Why should it teach that the first general rule is great, since it is not greater than the second? This requires investigation. (Tosfos ha'Rosh says the first is "Gadol" because it gives more conditions to be obligated. Rashash says that the Gemara asks that the latter Klal is greater, for it has two clauses.)
TOSFOS DH d'Eis Bei Avos v'Toldos
תוספות ד"ה דאית ביה אבות ותולדות
(SUMMARY: Tosfos explains that this applies only to Isurim of Melachah.)
ואפילו לרבא דאמר במועד קטן (דף ב:) גבי שביעית אבות אסר רחמנא תולדות לא אסר רחמנא
Implied question: Rava holds in Mo'ed Katan (2b) that the Torah forbade Avos in Shevi'is, but not Toldos! (If so, why does it say "Klal Gadol" regarding Shevi'is?)
מ''מ מדרבנן מיהא אית ביה אבות ותולדות
Answer: In any case, mid'Rabanan Shevi'is has Avos and Toldos.
וא''ת במעשר איכא נמי אבות ותולדות דמדאורייתא דגן ותירוש ויצהר ומדרבנן כל מילי
Implied question: Also regarding Ma'aser there are Avos and Toldos! The Torah obligates only grain, wine and oil, and mid'Rabanan everything is obligated!
וי''ל דלא שייך להזכיר אבות ותולדות במילי דלית ביה איסור מלאכות
Answer: It is relevant to discuss Avos and Toldos only in a matter in which there is an Isur of Melachos.
וא''ת ובכלל אחר דשבת ושביעית ליתני נמי כלל גדול מהאי טעמא
Question: For this reason, also the other Klal of Shabbos and Shevi'is should be called "Klal Gadol"!
ויש לומר דלא צריך למיתני דאכלל גדול קמא קאי וה''ק עוד כלל גדול אחר אמרו
Answer: There was no need to teach this, for [the latter Klal] refers to the first Klal Gadol. [The latter Mishnah] means "they said another Klal Gadol..."
TOSFOS DH Gadol Onsho Shel Shabbos mi'Shel Shevi'is
תוספות ד"ה גדול עונשו של שבת משל שביעית
(SUMMARY: Tosfos concludes that this refers to the Isur of Melachos.)
לפירוש הקונטרס דמפרש בתלוש שנתלש קודם שבת וקודם שביעית
Explanation #1 (Rashi): "Detached" means that it was detached before Shabbos or before Shevi'is.
משמע שרוצה לפרש שביעית במחובר איתא היינו במחובר ערב שביעית ונתלש בשביעית ומיירי באיסור פירות שביעית לאכילה
Inference: He explains "Shevi'is applies [only] to what is attached" to mean what was attached in Erev Shevi'is and detached in Shevi'is, and we discuss the Isur of eating Peros Shevi'is.
וקשה לר''י דלפי' לא הוה ליה למימר אלא גדול עונשו של שבת ושביעית משל מעשר דאיתנהו במאכל בהמה מה שאין כן במעשר
Objection (Ri): According to his Perush, the Gemara should have said rather "the punishment of Shabbos and Shevi'is is greater than that of Ma'aser, for [Shabbos and Shevi'is] apply to animal foods, but Ma'aser does not";
ולמה ליה למימר כלל גדול עונשה של שבת משל שביעית
Why does it say "the punishment of Shabbos is greater than that of Shevi'is"?
אלא נראה לר''י דבמידי דאכילה דלא שייכא לענין שבת לא שייך למימר גדול שבת לא משביעית ולא ממעשר ולהכי לא קאמר גדול שבת ושביעית ממעשר
Explanation #2 (Ri): You must say that for [laws of] eating, which do not apply to Shabbos, it is not relevant to say that Shabbos is greater than Shevi'is or Ma'aser. This is why it does not say that Shabbos and Shevi'is are greater than Ma'aser;
אלא קאמר גדול שבת משביעית דאיסור מלאכות איתנהו בין בתלוש בין במחובר ואילו איסור מלאכות דשביעית במחובר איתא בתלוש ליתא
Rather, it says that Shabbos is greater than Shevi'is, for the Isur Melachah [of Shabbos] applies both to what is detached and attached, whereas the Isur Melachah of Shevi'is applies only to what is attached, but not to what is detached.
וכן משמע בירושלמי דקתני שהשבת חלה על הכל ושביעית לא חלה אלא על עבודת הארץ בלבד
Support: The Yerushalmi teaches that Shabbos applies to everything, but Shevi'is applies only to working the land.
TOSFOS DH ul'Bar Kapara d'Tani Klal Gadol b'Ma'aser v'Chulei
תוספות ד"ה ולבר קפרא דתני כלל גדול במעשר כו'
(SUMMARY: Tosfos explains those who argue with Bar Kapara.)
נראה לרשב''א דאחרים לא שנו כלל גדול במעשר לפי שאינו גדול מפאה אלא מדרבנן אבל כלל גדול דשבת גדול משביעית מדאורייתא וכן של שביעית משל מעשר
Assertion (Rashba): Others did not teach at all a Klal Gadol for Ma'aser, because it is greater than Pe'ah only mid'Rabanan. However, the Klal Gadol of Shabbos is greater than Shevi'is mid'Oraisa, and similarly [the Klal Gadol] of Shevi'is is greater than Ma'aser [mid'Oraisa].
TOSFOS DH v'Ilu Pe'ah Leisa bi'Te'enah v'Yerek
תוספות ד"ה ואילו פאה ליתא בתאנה וירק
(SUMMARY: Tosfos explains that these are exempt even mid'Rabanan.)
לאו דוקא תאנה דהא רוב אילנות אין לקיטתן כאחד ואינן רק ח' אילנות דחשיב בפ''ק דפאה (מ''ה) דחייב בפאה
Implied question: Not only figs are exempt from Pe'ah. Most trees are not harvested at once. Only eight [species] of trees listed in Pe'ah (1:5) are obligated in Pe'ah!
אלא נקט תאנה משום דנלקטת כמה פעמים (ב''ב דף כח:) אכל ג' פירי בחד יומא כגון תאנה כו'
Answer: It mentioned figs because they are picked several times, like it says (Bava Basra 28b) he ate three Peros (harvested three times) in one day, e.g. a fig tree.
ואומר ר''ת דמדאורייתא לא מיחייב בפאה אלא בדגן ותירוש ויצהר דסתם קציר דכתיב גבי פאה הוא דגן וכתיב כי תחבוט זיתך כי תבצור כרמך
Pesak (R. Tam): Mid'Oraisa, only grain, wine and oil are obligated in Pe'ah, for Stam Katzir (harvest) is written regarding Pe'ah, and this is grain, and it says "Ki Sachvot Zeisecha [Lo Sefa'er Acharecha...;] Ki Sivtzor Karmecha [Lo Se'olel Acharecha...]"
והא דדריש בת''כ יכול שאני מרבה קישואין ודלועין שיהיו חייבים בפאה ת''ל ובקוצרכם את קציר ארצכם מה קציר שהוא אוכל ונשמר כו'
Implied question - Citation (Toras Kohanim): Perhaps I include gourds and pumpkins that they are obligated in Pe'ah! It says "uv'Kutzrechem Es Ketzir Artzechem" - just like Katzir (harvest) is food and it lasts... (This connotes that every food that lasts is obligated in Pe'ah!)
אסמכתא היא דהתם נמי דריש מעשר ירק מקרא אע''ג דהוי מדרבנן
Answer: That is a mere Asmachta, for also there it expounds Ma'aser of Yerek from a verse, even though it is mid'Rabanan (Yoma 83b).
ומה שלא תקנו פאה בירק ובתאנה ודדמי לה כמו שתקנו מעשר מהן
Implied question: Why didn't [Chachamim] enact Pe'ah for Yerek and figs, just like they enacted Ma'aser from them?
אומר ר''ת משום דאין לקיטתן כאחד דבר מועט הוא פאה דידיה ויש הפסד לעניים בה יותר מן הריוח שמתבטלין לפי שאין יודעים זמן לקיטתן
Answer (R. Tam): It is because they are not picked at once, so the Pe'ah [on what was picked now] is a small amount, and there is more loss for Aniyim than profit, for they are Batel (from more profitable uses of their time), for they do not know when it is picked;
ודבר שאין מכניסו לקיום נמי לא חשיב ויפסידו יותר ממה שירויחו במקום אחר
Also something that does not last, it is not important, and [Aniyim who would come to collect it would] lose more than they would profit elsewhere.
TOSFOS DH Sefichei Satis v'Kotzah
תוספות ד"ה ספיחי סטיס וקוצה
(SUMMARY: Tosfos explains why the Mishnah discusses specifically these.)
הא דלא קאמר סתם למעוטי מידי דלאו אוכל אלא נקט הני
Implied question: Why didn't it say Stam "to exclude something that is not a food"? Why did it say specifically these?
אומר ר''י משום דקצת הם ראויים לאכילה וקמ''ל דאפילו הכי אין פאה נוהגת בהן וכן מצא רשב''ם בתשובת רש''י
Answer (Ri): It is include they are somewhat proper to eat. [The Mishnah] teaches that even so, Pe'ah does not apply to them. The Rashbam found that also Rashi said so in a Teshuvah.
והא דנקט ספיחים
Implied question: Why did it mention Sefichim (what grows by itself)?
משום דשמא סטיס וקוצה עצמם אינם ראוים כלל לאכילת אדם ולא הוה חידוש
Answer #1: Perhaps safflower and woad themselves (i.e. from what is planted intentionally) is not proper for people to eat at all, and it is no Chidush [to exempt them].
או שמא הן אוכל גמור ולא ממעטינן
Answer #2: Perhaps [regular safflower and woad] are proper food, and we do not exclude them.
TOSFOS DH Ger she'Nisgayer Bein ha'Nochrim
תוספות ד"ה גר שנתגייר בין הנכרים
(SUMMARY: Tosfos explains that this is not precise.)
בפני ג' ולא הודיעוהו מצות שבת
Explanation: He converted in front of three, and they did not inform him about the Mitzvah of Shabbos;
דאי נתגייר בינו לבין עצמו לא הוי גר כדאמרינן בהחולץ (יבמות דף מז:):
If he converted by himself, he is not a convert, like it says in Yevamos (47b)!
68b----------------------------------------68b
TOSFOS DH Aval Lo Shachchah Mai Chayav Al Kol Melachah u'Melachah
תוספות ד"ה אבל לא שכחה מאי חייב על כל מלאכה ומלאכה
(SUMMARY: Tosfos explains the inference unlike Rashi.)
תימה לר''י מנא ליה למידק הכי אימא דלא שכחה נמי אינו חייב על כל מלאכה ומלאכה אלא על כל שבת ושבת כמו בהכיר ולבסוף שכח
Question (Ri): What is his source to infer this? I can say that also if he did not forget, he is not liable for every Melachah, rather, for every Shabbos, just like when he knew and later forgot!
ותנא הכיר ולבסוף שכח וכ''ש הא כדפרי'
The Tana taught when he knew and later forgot, and all the more so this (when he did not forget)!
ומה שפי' בקונטרס דדייק דחייב על כל מלאכה ומלאכה מדלא כייל להו אהדדי מי שידע עיקר שבת ושכחה והיודע עיקר שבת חייב על כל שבת ושבת דהוה משמע דוקא על כל שבת ושבת ולא על כל מלאכה
Answer #1 (Rashi): He infers that he is liable for every Melachah, since it did not teach together "one who knows the essence of Shabbos and forgot it, and one who knows the essence of Shabbos, is liable for every Shabbos."
אין נראה לר''י דא''כ היכי פריך לעיל לתני הכיר ולבסוף שכח וכל שכן הא דמשמע דהא לא איצטריך למיתני
Objection (Ri): If so, how do we ask above "let it teach when he knew and later forgot, and all the more so this (when he did not forget)!" It connotes that there was no need to teach this;
והא נמי איצטריך לאשמעינן דאינו חייב על כל מלאכה ומלאכה
[According to Rashi,] we need to learn also this, that he is not liable for every Melachah!
ונראה לר''י דלעיל דקאמר ליתני הכיר ולבסוף שכח וכ''ש הא לא בעי למימר דלא ליתני' כלל במשנה
Answer #2 (Ri): Above, it says "let it teach when he knew and later forgot, and all the more so this (when he did not forget)!" It does not mean that the Mishnah would not teach it at all;
אלא ה''פ מדקתני חייב על כל שבת ושבת ולא קתני אינו חייב אלא על כל שבת דהוה משמע ולא על כל מלאכה ומלאכה משמע דעיקר מתניתין חיובא אתא לאשמעינן דחייב על כל שבת ושבת ולא פטורא דאינו חייב על כל מלאכה
Rather, it means as follows. Since it taught that he is liable for every Shabbos, and did not teach "he is liable only for every Shabbos", which would imply not for every Melachah, this connotes that our Mishnah primarily teaches liability for every Shabbos, and not exemption, that he is not liable for every Melachah;
ואם כן ליתני הכיר ולבסוף שכח דהוי רבותא טפי וכ''ש האי דחייב על כל שבת ולא הוה צריך למתנייה בהאי בבא
If so, it should teach when he knew and later forgot, which is a bigger Chidush, and all the more so this (when he did not forget), that he is liable for every Shabbos, and it would not be needed to teach it in this clause;
אלא ה''ל למיתני בתר הכי בבבא אחריתי היודע עיקר שבת אינו חייב אלא על כל שבת ושבת לאשמעינן דאינו חייב על כל מלאכה
Rather, it should have taught afterwards in another clause "one who knows the essence of Shabbos is liable only for every Shabbos", to teach that he is not liable for every Melachah.
והשתא דייק שפיר אבל לא שכחה מאי חייב על כל מלאכה ומלאכה מדלא תני בבבא אחריתי דאינו חייב אלא על כל שבת ושבת
Support: Now, it is a proper inference "but if he did not forget, what is the law? He is liable for every Melachah", since it did not teach a separate clause "he is liable only for every Shabbos."
TOSFOS DH Lisni ha'Yode'a Ikar Shabbos v'Chol she'Chen Hu
תוספות ד"ה ליתני היודע עיקר שבת וכ''ש הא
(SUMMARY: Tosfos resolves this with Rabah's opinion in Kerisus.)
תימה לר''י לרבה (הגהת דבש תמר, וב"ש) דאמר בכריתות בסוף פרק אמרו לו (דף טז:) דבזדון שבת ושגגת מלאכות לא מיחייב אכל שבת ושבת
Question (Ri): Rabah says in Kerisus (16b) that for Zadon Shabbos and Shigegas Melachos, one is not liable for every Shabbos;
ודייק ממתניתין דהכא דלא קתני חייב על כל אב מלאכה ומלאכה של כל שבת ושבת
He infers from our Mishnah here. It did not teach that he is liable for every Av Melachah of every Shabbos.
ולדידיה היכי פריך הכא ליתני היודע עיקר שבת
Summation of question: According to [Rabah], how can [the Gemara] ask here "[why does it say 'if he knows that the day is Shabbos, and did many Melachos on many Shabbosos, he is liable for every Av Melachah'?] It should teach "one who knows the essence of Shabbos [and forgot that the day is Shabbos is liable for every Av Melachah", and all the more so this case]!
הא לא מצי למיתני הכי דאם כן הוה משמע דלא מיחייב היודע עיקר שבת אכל שבת ושבת
The Mishnah could not teach so, for if so, this would connote that one who knows the essence of Shabbos (but forgot that the day is Shabbos) is not liable for every Shabbos!
ותירץ דהכי פריך דליתני היודע עיקר שבת דחייב אכל אב מלאכה של כל שבת ושבת
Answer #1 (Ri): It asks as follows. It should teach "one who knows the essence of Shabbos is liable for every Av Melachah of every Shabbos."
ורשב''א מפרש דאי הוה תני בהדיא היודע עיקר שבת חייב על כל אב מלאכה ליכא למידק דלא מיחייב אכל שבת מדלא קתני חייב על כל אב מלאכה של כל שבת
Answer #2 (Rashba): Had it taught explicitly "one who knows the essence of Shabbos is liable for every Av Melachah", we could not infer that he is not liable for every Shabbos, from the fact that it did not teach "he is liable for every Av Melachah of every Shabbos";
דלא צריך למיתני' דמרישא שמעינן ליה דקתני בהכיר ולבסוף שכח דחייב על כל שבת ושבת כ''ש יודע עיקר שבת כדאמר לעיל
[We could not infer this, for] there was no need to teach this, for we learn it from the Reisha, which teaches if he knew [the essence of Shabbos] and later forgot [it], he is liable for every Shabbos", and all the more so one who knows the essence of Shabbos [and forgot that the day is Shabbos]!
TOSFOS DH v'Chol she'Chen Hai
תוספות ד"ה וכ''ש האי
(SUMMARY: Tosfos explains that in any case the Mishnah needed to teach about one who knew that it is Shabbos.)
ה''נ לא בעי למימר דלא לתני' כלל במשנה
Implied suggestion: We ask that the Mishnah should not teach at all [one who knew that it is Shabbos and did many Melachos].
דאם כן הוה אמינא דחייב נמי על כל שבת ושבת ואינו כן לרבה דכריתות
Rejection: If so (the Mishnah would not teach it), one might have thought that he is liable also for every Shabbos. This is not true according to Rabah in Kerisus (16b)!
אלא ליתני בבא אחריתי היודע שהוא שבת אינו חייב על כל שבת
Rather, [we asked that] it should have taught another clause "one who knows that it is Shabbos is not liable for every Shabbos."
TOSFOS DH Ki Hikir veliv'Sof Shachach Dami
תוספות ד"ה כי הכיר ולבסוף שכח דמי
(SUMMARY: Tosfos discusses why it did not teach about a baby whom Nochrim captured.)
פירש בקונטרס דלהכי לא תנא במתניתין שכח מעיקרו דהיינו תינוק שנשבה דלא תימא דהכיר ולבסוף שכח חייב על כל שבת
Explanation #1 (Rashi): This is why the Mishnah did not teach when he forgot from the beginning, i.e. a baby who was captured, lest we say that if he knew and later forgot, he is liable for every Shabbos.
וקשה לר''י דמ''מ ליתנייה וליתני נמי בתר הכי הכיר ולבסוף שכח אינו חייב אלא אחת
Question (Ri): In any case, it should have taught this, and teach afterwards if he knew and later forgot, he is liable only once!
דכה''ג פריך לעיל ליתני הכיר ולבסוף שכח וכ''ש הא כדפרישית
The Gemara asked like this above - it should teach "one who knew [the essence of Shabbos] and later forgot [it]", and all the more so this case [when he forgot that the day is Shabbos], like I explained (above, DH Aval)!
ונראה לר''י דודאי אי הוה תני חייב חטאת דהוה אתי לאשמעינן חיובא הוה שייך למיפרך דליתני תינוק שנשבה דהוי רבותא טפי
Explanation #2 (Ri): Surely, had it taught that he is Chayav Chatas, that it comes to teach liability, it would be appropriate to ask that it should teach a baby who was captured, which would be a bigger Chidush;
אבל השתא דקתני אינו חייב אלא אחת דפטורה אתא לאשמעינן נקט הכיר ולבסוף שכח דהוי רבותא טפי
However, now that it taught that he is Chayav only one, that it comes to teach exemption, it mentioned when he knew and later forgot, which is a bigger Chidush (than a baby who was captured).
ומיהו קשה לר''י דמ''מ ליתני תינוק שנשבה דלא נטעה לומר דפטור כרבי יוחנן וריש לקיש והדר ליתני הכיר ולבסוף שכח
Question (Ri): Still, it should teach a baby who was captured, lest we err to think that he is exempt, like R. Yochanan and Reish Lakish, and afterwards teach when he knew and later forgot!
TOSFOS DH Aval Tinok she'Nishba Patur
תוספות ד"ה אבל תינוק שנשבה פטור
(SUMMARY: Tosfos concludes that R. Yochanan and Reish Lakish hold like Munvaz.)
פירש בקונטרס דקסברי אומר מותר אנוס הוא
Explanation #1 (Rashi): They hold that Omer Mutar (if one mistakenly thinks that it is permitted), this is Ones.
ואין נראה דטעמייהו כמונבז כדאמר בסמוך וטעמא דמונבז מפרש לקמן דיליף מקרא
Objection (and Explanation #2): Their reason is like Munvaz, like it says below, and below we say that Munvaz learns from a verse!
והא דאמר בפ''ב דמכות (דף ז:) גבי גלות בשגגה פרט למזיד ומפרש (אביי) [צ''ל רבא] פרט לאומר מותר ופריך ליה (רבא) [צ''ל אביי] אומר מותר אנוס הוא
Citation (Makos 7b): Regarding Galus (for one who killed b'Shogeg, a Beraisa says that) "bi'Shgagah" excludes Mezid, and Rava explained that it excludes Omer Mutar, and Abaye asked that Omer Mutar is Ones.
לאו דוקא קאמר אנוס דבכל מקום מחייבין ליה אלא לגבי גלות דוקא ממעט (אביי) [צ''ל רבא] אומר מותר משום דטובא בשגגה כתיב התם
Explanation: "Ones" is not precise. Everywhere, we obligate [Omer Mutar]. Only regarding Galus, Rava excludes Omer Mutar, because "bi'Shgagah" is written many times there;
דהא בפירקין מחייבי אומר מותר בע''ז ובחלב אע''ג דכתיב בהן בשגגה
Source: Below (72b) we obligate Omer Mutar regarding idolatry and Chelev, even though "bi'Shgagah" is written regarding them.
(ורבא) [צ''ל ואביי] פריך ליה אומר מותר אנוס הוא ולא הוה ליה למיתני בברייתא בשגגה פרט למזיד אלא פרט לאנוס דיותר דמי וקרוב לאנוס מלמזיד
Abaye challenged [Rava] that Omer Mutar is Ones, and the Beraisa should not teach '"bi'Shgagah" to exclude Mezid', rather, 'to exclude Ones', for Omer Mutar resembles and is closer to Ones than to Mezid.
TOSFOS DH v'Chayav Al ha'Dam Achas
תוספות ד"ה וחייב על הדם אחת
(SUMMARY: Tosfos discusses the Chidush of this.)
אע''ג דמילתא דפשיטא היא דאכל מה שאכל דם אינו חייב אלא אחת כיון שאין בדם חילוק איסור כמו שיש בשבת חילוק מלאכות
Implied question: Obviously, for all the blood that a person ate, he is liable only once, since there is no distinction in the Isur of blood like there is distinction of Melachos in Shabbos;
וכל אדם נמי בלא תינוק שנשבה אכל דם ודם אינו חייב אלא אחת
Also every person, without [being] a baby who was captured, if he ate blood and [again ate] blood, he is liable only once!
אלא אומר ר''י דמיירי דאפי' אכלן בכמה תמחויין דלר''י (לקמן דף עא.) אדם אחר חייב על כל תמחוי אפי' בהעלם אחד ובתינוק שנשבה אינו חייב אלא אחד
Answer (Ri): We discuss even when he ate in several plates. According to R. Yehoshua (71a), one person is liable for each plate, even in one Helam, but a baby who was captured is liable only once.
אך קשה לרשב''א דמאי איצטריך תו לאשמעינן ולמתני ועל החלב אחד
Question (Rashba): Why did the Mishnah need to further teach "and for Chelev he is liable [only] one"? (Pnei Yehoshua - one might have thought that he brings one Korban for all the Aveiros, for it was like one Helam. Further, one might have thought that he is exempt, for Omer Mutar is Ones.)
TOSFOS DH Chol she'Chen she'Hosafta
תוספות ד"ה כל שכן שהוספת
(SUMMARY: Tosfos explains that Munvaz obligates also when he was Shogeg at the time.)
כדפירש בקונטרס דאף בזו מחייב ומחייב נמי כי ליכא ידיעה בשעת מעשה
Explanation: This is like Rashi explained, that even in this case he obligates, and he obligates also when there was no knowledge at the time of the action (Aveirah).
דהא רבי יוחנן וריש לקיש סברי כמונבז ומחייבי הכיר ולבסוף שכח
Source #1: R. Yochanan and Reish Lakish hold like Munvaz, and they obligate when he knew and later forgot.
ותניא נמי לקמן שגג בזה ובזה זהו שוגג האמור בתורה ומוקמינן לה כמונבז
Source #2: Also, a Beraisa below (69a) teaches that if he was Shogeg about both (the Lav and the Kares), this is the Shogeg that the Torah discussed, and we establish it like Munvaz.
והיינו טעמא משום דסברא הוא דלא איתקש שוגג למזיד לאפוקי ליה ממשמעות שגגה דאדרבה שוגג משמע דלית ליה ידיעה בשעת מעשה
Explanation: The reason is because it is logical that Shogeg is not equated to Mezid to uproot it from the meaning of Shegagah. Just the contrary, Shogeg connotes that there was no knowledge at the time of the action!
ולא אתא היקשא אלא לחייב נמי כי אית ליה ידיעה בשעת מעשה
The Hekesh comes only to obligate also when there was knowledge at the time of the action.
ומיהו קשה לר''י דהא פטרי מהיקשא תינוק שנשבה מהאי טעמא נמי יפטור הכיר ולבסוף שכח:
Question (Ri): Based on the Hekesh, [R. Yochanan and Reish Lakish] exempt a baby who was captured. From this reason, they should exempt also when he knew and later forgot! (Tosfos ha'Rosh - it is reasonable to exempt only a baby who was captured, who never knew.)