MAY ONE SWALLOW VINEGAR ON SHABBOS? (Yerushalmi Halachah 4 Daf 75b)
מתני' החושש בשיניו לא יגמע בהן חומץ אבל מטבל הוא כדרכו ואם נתרפא נתרפא
(Mishnah): If one's teeth hurt, he may not be Yigma (ingest) vinegar [on Shabbos]. He may eat vegetables dipped in vinegar. It is no problem if he gets healed.
החושש במתניו לא יסוך יין וחומץ אבל סך הוא את השמן ולא שמן וורד
If one's loins hurt, he may not anoint with wine or vinegar; he may anoint with oil, but not rose oil;
בני מלכים סכין על גבי מכותיהם שמן וורד שכן דרך בני מלכים לסוך בחול
Princes may anoint their wounds with rose oil, for so princes do during the week.
רבי שמעון אומר כל ישראל בני מלכים:
R. Shimon says, all of Bnei Yisrael are like princes.
[דף עו עמוד א] גמ' כתיב [משלי י כו] כחומץ לשינים וכעשן לעינים. ואת אמר הכין.
(Gemara) Question: It says "ka'Chometz l'Shinayim uche'Ashan la'Einayim'' (vinegar for teeth is like smoke for the eyes). How can you say [that vinegar helps teeth]?!
אמר רבי שמעון בר בא [דף צב עמוד ב (עוז והדר)] בחומצן של פירות היא מתני'.
Answer #1 (R. Shimon bar Ba): Our Mishnah discusses vinegar of [other] Peros.
אמר רבי אלעזר בר יוסה ואפילו תימר כמתני' טב לבישתא וביש לטבתא
Answer #2 (R. Elazar bar Yosah): You can even say like [the simple understanding of] our Mishnah (vinegar from grape wine that soured). Vinegar is good for bad (helps for a wound), but is bad for good (healthy teeth).
תני לא יהא מגמא חומץ ופולט. אבל מגמא הוא חומץ ובולע.
(Beraisa): He may not be Yigma (put in his mouth) and spit out, but he may ingest and swallow.
מתניתא אמרה שאסור לגמות ולבלוע. דתנינן החושש שיניו לא יגמע בהן חומץ.
Question: Our Mishnah forbids to ingest and swallow! It says "if one's teeth hurt, he may not be Yigma vinegar''!
מה היא כדון
Question: What was the conclusion?
או כר' או כדברי הכל. במגמא חומץ (של תרומה - קרבן העדה מוחקו) אחר טיבולו.
Answer: Either [the Beraisa is] like Rebbi [and our Mishnah is like Rabanan], or [the Beraisa] is like everyone; it discusses one who swallows vinegar after eating something dipped [in vinegar. Then it is normal to swallow vinegar, like we say below.]
ר' אבהו בשם רבי יוחנן הכוסס חיטי תרומה לוקה.
(R. Avahu citing R. Yochanan): [A Zar] who eats Terumah wheat [b'Mezid] is lashed.
רבי אבהו בשם רבי יוחנן המגמא חומץ של תרומה לוקה.
(R. Avahu citing R. Yochanan): [A Zar] who swallows Terumah vinegar [b'Mezid] is lashed.
המגמא חומץ של תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. הכוסס חיטים של תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש.
[A Zar] who swallows Terumah vinegar [b'Shogeg] pays principal, but does not pay Chomesh. [A Zar] who eats Terumah wheat [b'Shogeg] pays principal, but does not pay Chomesh.
רבי אומר אומר אני שהוא משלם קרן וחומש.
Rebbi says, I say that he pays principal and Chomesh.
ר' ירמיה בשם רבי אימי מודין חכמים לרבי במגמא חומץ של תרומה אחר טיבולו שהוא משלם קרן וחומש. שהחומץ מיישב את הנפש.
(R. Yirmeyah citing R. Imi): Chachamim agree to Rebbi that one who swallows vinegar after dipping, he pays principal and Chomesh, for vinegar revives the soul.
חברייא בשם ר' בא בר זבדא כל שהוא מן השפה ולפנים מרפין אותו בשבת.
(Talmidim citing R. Ba bar Zavda): Any [malady] from the lips and inside [is dangerous, so] we heal it on Shabbos.
התיב רבי זעירא והתני החושש שיניו לא יגמא בהן חומץ. ולא מן השפה ולפנים הוא
Objection (R. Zeira): Our Mishnah teaches that if one's teeth hurt, he may not be Yigma vinegar. Are [teeth] not from the lips and inside?!
[צ''ל ר' זעירא - קרבן העדה] לא אמר כן אלא ר' זעירא בשם ר' בא בר זבדא כל שהוא מן החלל ולפנים מרפין אותו.
R. Ze'ira did not say so [like the Talmidim]. Rather, R. Ze'ira said in the name of R. Ba bar Zavda that any internal [malady], we heal it on Shabbos.
TREATING THE EYES ON SHABBOS (Yerushalmi Halachah 4 Daf 76a)
ר' זעירא ר' בא בר זוטרא רבי חנינא בשם רבי מעלין עצם של ראש בשבת.
(R. Ze'ira citing R. Ba bar Zutra citing R. Chanina citing Rebbi): We may raise a bone of the head [that fell] on Shabbos.
ר' חייה בר מרייה רבי יונה ר' זעירא רבא בר זוטרא ר' חנינא בשם ר' מעלין בנות אזנים בשבת.
(R. Chiya bar Maryei citing R. Ze'ira citing Rava bar Zutra citing R. Chanina citing Rebbi): We may raise sinews of the ears [that fell] on Shabbos.
תמן אמרין בשם רבי יוחנן עין שמרדה מרפין אותה בשבת.
(There [in Bavel] citing R. Yochanan): If an eye is about to come out, we heal it on Shabbos.
רבי אבהו בשם רבי יוחנן גבות ידים וגבות רגלים סכנה.
(R. Avahu citing R. Yochanan): [A wound on] the back of the hand or foot is dangerous (one may be Mechalel Shabbos for it).
רבי אבהו בשם ר''י ההן סימוקא סכנה.
(R. Avahu citing R. Yochanan): Redness [in the eyes] is dangerous.
א''ר אבון לוקטין לו עוקץ עקרב בשבת.
(R. Avun): We take for him the stinger of a scorpion [to heal it] on Shabbos.
רב אמר ההן חמרא לבר מן עיינא שרי. לגו מן עיינה אסור.
(Rav): One may put wine outside the eye (it looks like he washes it). In the eye is forbidden.
שמואל אמר ההן רוק תפל אסור ליתן ע''ג העין בשבת.
(Shmuel): One may put bland saliva (i.e. from one who did not eat after he woke up) on the eye on Shabbos.
מינה את שמע לחזזיתה.
Inference: From here you learn to [what one may do for] Chazazis (a wart on the eye).
רבנן דקיסרין אמרין הדא אורדענה סכנה.
(Rabanan of Kisarin): An illness in which frog shaped wounds appear on the skin, it is dangerous.
ר' חזקיה עכייה בשם רבנן דקיסרין הדא עכשמוניתא סכנה.
(R. Chizkiyah Akiyah citing Rabanan of Kisarin): An illness in which spider shaped wounds appear on the skin, it is dangerous.
א''ר שמואל בר רב יצחק הדא גומרתא סכנה.
(R. Shmuel bar Rav Yitzchak): An illness in which coal shaped wounds appear on the skin, it is dangerous.
[דף צג עמוד א (עוז והדר)] א''ר ירמיה נותנין עליה חמץ בפסח.
(R. Yirmeyah): We may put on it Chametz during Pesach.
ההן בלעה שרי מיפקתיה בשובתא.
An abscess, one may remove [the pus] from it on Shabbos. (We explained these like PNEI MOSHE.)
א''ר יוסה מתני' אמרה כן. מחט של יד ליטול בה את הקוץ. דלא כן מה בין קוץ ומה בין בלע.
Support (R. Yosah - Mishnah): One may take a hand needle [on Shabbos] to remove a thorn. If you will not say so [that one may remove pus from an abscess], what is the difference between a thorn and an abscess?
וההן (דעיינה) [צ''ל עיימא דעיינין - פני משה] שאלון לר' ירמיה אמר לון הא רבי בא קומיכון. שאלון ליה ושרא. אמר לון אוף אנא שרי.
An eye whose vision weakened - they asked R. Yirmeyah. He said "R. Ba is in front of you [ask him]!'' They asked him, and he permitted. [R. Yirmeyah] said "also I permit.''
PIKU'ACH NEFESH OVERRIDES SHABBOS, BUT NOT IDOLATRY, ARAYOS OR MURDER (Yerushalmi Halachah 4 Daf 76a)
ר' אבהו בשם רבי יוחנן ההן ציפדונה סכנה.
(R. Acha citing R. Yochanan): Tzifaduna (a tooth ailment) is dangerous.
רבי יוחנן [דף עו עמוד ב] מטתיה כן והוה מיתסי קומי ברתיה דדמיטינוס דטיבריא. בערובתא בפתי רומשא סליק לגבה. אמר לה מיצרך אנא כלום למחר.
R. Yochanan had this ailment. He was treated for it by the daughter of Demitinus (a Nochri officer) of Tiverya. On late Friday afternoon he went to her. He asked her, do I need to do anything tomorrow?
אמרה ליה לא ואין צרכת סב גלעינן דתמרא בפלגיהן יקידן. ואית דאמרין דנקלבס ועור דסערין וצואה דמיינוק יבישא שחוק וטפול ולא תימא קומי בר נש.
She said, no. And if you need, take a date pit that was half burned, and some say Nakalbas pits, and barley shells, and dry excrement of a minor, grind them [together], and stick it on [the teeth], and do not tell [this cure] to any person!
למחר עאל ודרשה בציבורא. אית דאמרין דחנקת נפשה. ואית דאמרין דאיתגיירת
The next day, he went out and expounded it in public. Some say that she choked herself. Some say that she converted (she was impressed that he did not seek to profit from the cure).
את שמע מינה תלת. את שמע מינה ההן ציפדונה סכנה. ואת שמע מינה דכל שהוא מן השפה ולפנים מרפין אותו. ואת שמע מינה ההוא דא''ר יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן אם היה רופא נאמן מותר.
We learn from this three matters. You learn that [Tzifaduna] is dangerous, you learn that anything from the lips and inside, we may cure it [through a Nochri - SEFER NIR], and you learn what R. Yakov bar Acha taught in the name of R. Yochanan, that if [the Nochri] was a reliable doctor, it is permitted.
ר' יהושע בן לוי הוה ליה קילום הורין ליה. ר' חנינא ור' יונתן מישחוק תחלוסין בשובתא ומיתן גו חמרא עתיקא וישתי ולא יסכן.
R. Yehoshua ben Levi had Kilum (an ailment). R. Chanina and R. Yochanan ruled for him to grind cress on Shabbos, and put it in old wine and drink it, and not endanger himself [to wait until Motza'ei Shabbos].
בר בריה הוה ליה בלע. אתא חד בר נש ולחש ליה ואינשם. כד נפיק אמר ליה מאן לחשתה ליה. אמר ליה מילה פלן.
[R. Yehoshua ben Levi's] grandson had an abscess [in his throat]. A man whispered on it, and it healed. When the man left, [R. Yehoshua ben Levi] asked him what he whispered. He told him a certain word.
א''ל נוח הוה ליה אילו הוה מיית ולא כן. והוות ליה כן [קהלת י ה] כשגגה שיוצא מלפני השליט.
[R. Yehoshua ben Levi] said, it would have been better that he die, and not [hear this name of Tum'ah]. And so happened (his grandson died), "ki'Shegagah she'Yotzei mi'Lifnei ha'Shalit.''
ר' יעקב בר אידי בשם רבי יונתן בכל מתרפין חוץ מעכו''ם וגילוי עריות ושפיכות דמים.
(R. Yakov bar Idi citing R. Yochanan): We may be cured through anything, except for idolatry, Arayos or murder.
ר' פינחס בעי עד כדון כשאמר לו הביא לי עצים מעכו''ם והביא לו. הביא לי עלים סתם והביא לו מעכו''ם.
Question (R. Pinchas): This is when [the doctor] said to him "bring to me wood of idolatry'', and he brought to him. If he said "bring to me leaves'' Stam, and he brought to him of idolatry [what is the law]?
נישמעינה מן הדא. ר' יונה הוה ליה צמרמורין אייתון ליה מן זכרותה דדורי ושתה. ר' אחא אייתון ליה ולא שתה.
Answer: We learn from the following. R. Yonah was shivering (HA'GAON RAV C. KANIEVSKY, SHLITA), and wanted to drink. They brought to him from the source [of the spring that flows by] the idolatry Duri, and he drank. They brought to R. Acha, and he did not drink.
א''ר מנא אילו ידע ר' יונה מנן הוה לא אשתה.
(R. Mana): Had R. Yonah known from where [the water came], he would not have drunk.
א''ר חונה מתניתא אמרה כן שאין מתרפין מגילוי עריות.
(R. Chunah): A Beraisa teaches that we may not be cured through Arayos;
[דף צג עמוד ב (עוז והדר)] ותני כן לפיכך הותר מכלל שבת ולא הותר מכלל נערה מאורסה.
(Beraisa): Shabbos was permitted, but Na'arah Me'urasah was not permitted.
הותר מכלל שבת ולא להתרפות. ודכוותה לא הותר מכלל נערה מאורסה אפי' להתרפות.
Shabbos was permitted - is this not to heal [through Chilul Shabbos]?! And correspondingly, Na'arah Me'urasah was not permitted, even to heal!
לא סוף דבר בשאמר לו הבא לי אשת איש אלא אפילו לשמוע את קולה.
This is not only when he tells him "bring to me a married woman [to have Bi'ah with her]'', rather, even to hear her voice!
כהדא חד בר נש רחם איתא ביומי דרבי אלעזר וסכן. אתון שאלון ליה מהו תיעביד קומוי וייחי. אמר ימית ולא כן. מהו ישמע קלה ולא ימות. אמר ימית ולא כן.
This is like the case of a man who desired a woman in the days of R. Elazar, and he became dangerously sick. They asked [R. Elazar] if she may pass in front of him, and he will live. He said "he will die, and do not do [his request].'' They asked if he may hear her voice, and he will live. He said "he will die, and do not do so.''
מה הוות.
Question: What was [her marital status]?
רבי יעקב בר אידי ור' יצחק בר נחמן. חד אמר אשת איש. וחורנה אמר פנויה.
Answer: R. Yakov bar Idi and R. Yitzchak bar Nachmani argued about this. One of them said that she was married, and the other said that she was single.
מאן דאמר אשת איש ניחא.
According to the opinion that she was married, this is fine.
ומאן דאמר פנויה והא בר כיחא נגרא רחם איתא ביומוי דר' אלעזר ושרא ליה. כאן בפנויה וכאן באשת איש.
Question: According to the opinion that she was single, [this is difficult, for] Bar Kicha Nagra desired a woman in the days of R. Elazar, and he permitted [that she pass in front of him. We must say that] here [Bar Kicha desired] a single woman, and here (the other case) she was married!
ואפי' תימר כאן וכאן בפנויה.
Answer: We can even say that in both cases she was single;
תיפתר שנתן עיניו בה עד שהיא א''א.
Version #1: [In the former case] he put his eyes on her when she was married [and R. Elazar forbade even after she was widowed or divorced].
[דף עז עמוד א] ואית דבעי מימר איתא רבה הוות ולא מנסבא. וכל מה דהוא מעבד באיסור הוה מעבד. בגין כן אסר ליה.
Version #2: She was an esteemed woman, and [surely] he would not marry her, so what he would do would be Asur. (One may intend to look at a single woman only to see if he wants to marry her.) Therefore, he forbade him.
א''ר חנינא מתני' אמרה כן שאין מתרפין משפיכות דמים
(R. Chanina): A Mishnah teaches that we may not be cured through murder;
דתנינן תמן יצא רובו אין נוגעין בו. שאין דוחין נפש מפני נפש.
(Mishnah): [If a woman is in danger of dying while giving birth,] once the majority [of the baby] left, we do not touch him (kill the baby to save her), for we do not cast off one Nefesh to save another Nefesh.
לא סוף דבר בשאמר לו הרוג את פלוני. אלא אפי' חמוס את פלוני.
This is not only when he told him "kill Ploni'' [for if not, I will kill you]. Rather, even if he said "steal from Ploni'' [one may not do so to save himself].
תני עכו''ם (בישראל) [צ''ל בעכו''ם - פני משה] אסור. ישראל בעכו''ם מותר.
(Beraisa): A Nochri may not [save his life through killing or stealing] from a Nochri. A Yisrael may [save himself through doing so] to a Nochri. (We explained this like PNEI MOSHE.)
רב חסדא בעי מה להציל נפשו של גדול בנפשו של קטן.
Question (Rav Chisda): May one save an adult through killing a minor [who seeks to kill him, even though a minor cannot accept warning]?
התיב ר' ירמיה ולא מתני' היא יצא רובו אין נוגעין בו שאין דוחין נפש מפני נפש.
Question (R. Yirmeyah): (Why does he ask?) A Mishnah teaches this! Once the majority [of the baby] left, we do not touch him, for we do not cast off one Nefesh to save another Nefesh.
ר' יוסה בי ר' בון בשם רב חסדא שנייא היא תמן שאין את יודע מי הורג את מי.
Answer (R. Yosi bei R. Bun citing Rav Chisda): There is different, for you do not know who is killing whom (also the mother is endangering the baby, so we are passive. We ask here, for only the minor is prone to kill to the adult.)
מעשה בר' אלעזר בן דמה שנשכו נחש ובא יעקב איש כפר סמא לרפותו ולא הניח לו ר' ישמעאל.
A case occurred in which R. Elazar Ben Dama was bitten by a snake. Yakov Ish Kefar Sama (a heretic) came to cure him. R. Yishmael would not let him.
אמר לו אני מביא ראייה שירפאנו לא הספיק להביא ראייה עד שמת בן דמה.
Ben Dama: I will bring a proof that he may heal me! Ben Dama did not have time to bring a proof before he died.
אמר לו רבי ישמעאל אשריך בן דמה שיצאת בשלום מן העולם ולא פרצתה גדירן של חכמים. דכתיב [קהלת י ח] ופורץ גדר ישכנו נחש.
R. Yishmael: Fortunate are you, Ben Dama! You left the world in Shalom, and you did not breach Chachamim's fence - "u'Foretz Gader (one who transgresses a Rabbinical decree) Yishechenu Nachash.''
[דף צד עמוד א (עוז והדר)] ולא נחש נשכו.
Question: In any case he was bitten by a snake [and died from it]!
אלא שלא שלא ישכנו נחש לעתיד לבא.
Answer: He is fortunate that he will not be bitten by a snake in the future (the world to come).
ומה הוה ליה מימר
Question: What could he have said [to prove that it is permitted]?
[ויקרא יח ה] אשר יעשה אותם האדם וחי בהם.
Answer: "Asher Ya'aseh Osam ha'Adam va'Chai Bahem'' (one lives through the Mitzvos, and should not die due to them).
ר' בא בר זבדא בשם רב הלכה כר''ש
(R. Ba bar Zavda citing Rav): The Halachah follows R. Shimon [who says that anyone may anoint his wounds with rose oil, for all of Bnei Yisrael are like princes].
דלא כן מי נתן שמן וורד לעני ולא סך.
Proof: If not [you would need to say that commoners anoint with rose oil only for Refu'ah. This is not true, for] did one [ever] give rose oil to an Oni, and he did not anoint?! (Rather, the only reason he does not anoint for pleasure is because he cannot afford it.)
א''ר זעירה לר' יוסי חכם ר' לבר פדיה דאת אמר שמועתא מן שמיה.
R. Ze'ira (to R. Yosi): Rebbi, do you know Bar Padyah, that you say a teaching in his name? (Perhaps you heard others cite him mistakenly!)
Note: This is not relevant here. It was copied from above (1:2) along with the next dialogue, in which R. Ze'ira checked the reliability of R. Ba bar Zavda's citation of Rav.)
א''ל ר' יוחנן אמרין משמו
R. Yosi: R. Yochanan said it in his name. (I rely on R. Yochanan.)
א''ר זעירה לר' בא בר זבדא חכם ר' לרב דאת אמר שמועתה מן שמיה.
R. Ze'ira (to R. Ba bar Zavda): Rebbi, do you know Rav, that you say a teaching in his name?
א''ל רב אדא בר אחוה אמרין משמו:
R. Ba: Rav Ada bar Ahavah said it in his name.
EILU KESHARIM
LIABILITY FOR TYING (Yerushalmi Perek 15 Halachah 1 Daf 77a)
מתני' אלו קשרים שחייבין עליהן קשר הגמלין וקשר הספנים
(Mishnah): One is liable for [tying] knots of camel-drivers and sailors.
כשם שהוא חייב על קשרן כך הוא חייב על התירן
Just like one is liable for tying them, he is liable for untying them.
רבי מאיר אומר כל קשר שהוא יכול להתירו בידו אחת אין חייבין עליו:
R. Meir says, any knot that one can untie with one hand, one is not liable for it.
גמ' מה קשירה היתה במשכן.
(Gemara) Question: What tying was in the Mishkan?
שהיו קושרין את המיתרים.
Answer: They tied ropes [that held up curtains, into pegs].
ולא לשעה היתה.
Question: This was temporary! (They would untie them when they journeyed. The Torah obligates only for permanent knots!)
אמר רבי יוסה מכיון שהיו נוסעין וחונין על פי הדיבור כמי שהיא לעולם.
Answer #1 (R. Yosah): Since they traveled and camped according to Hash-m's word, it is considered permanent.
אמר רבי יוסי בי רבי בון [דף עז עמוד ב] מכיון שהבטיחן המקום שהוא מכניסן לארץ כמי שהוא לשעה.
Objection (R. Yosi bei R. Bun): Since Hash-m promised to enter them to Eretz [Yisrael], it is considered temporary! (PNEI MEIR)
אמר רבי פינחס מתופרי יריעות למדו נפסק היה קושרו. חזר ונפסק לעשותן קשרים קשרים אי אפשר אלא חוזר ומתיר את הראשון.
Answer #2 (R. Pinchas): [We learned tying and untying] from people who sewed curtains. If a thread snapped, he would tie [the ends]. If it snapped again, one cannot make multiple knots [in a thread, for it is unbecoming]. Rather, he unties the first [thread and brings another].
אמר רבי חזקיה ההן חייטא אומנא מבלע תרין רישיה.
Objection (Chizkiyah): A professional tailor [when a thread snaps], he turns the two ends inside [so they are not seen on the outside]!
והיידא אמר דא
Question: [If so,] where was this said (what is the source for tying and untying? We explained this like PNEI MEIR.)
דאמר ר' יוסי בן חנינא מאורגי יריעות למדו. מה טעמא [שמות כו ב] אורך היריעה האחת כדי שתהא כולה אחת.
Answer #3 (R. Yosi bei R. Chanina): We learned from people who wove curtains. Why does it say "Orech ha'Yeri'ah ha'Achas''? It should all be one;
נפסק היה קושרו מכיון שהיה מגיע לאריג היה שרי לה ומעיל לה.
When a thread broke, he tied it [immediately]. When the knot needed to be entered in the weaving, he untied it and entered [the ends].
ר' תנחומא בשם רב חונה אפי' ערב שבה לא היה בו לא קשר ולא תיימת.
(R. Tanchuma citing Rav Huna): Even the woof (widthwise threads) did not have a knot or twin threads (intermeshed together with the warp, and all the more so knots and twin threads were not found in the warp, where they would be more evident).
תני רבי הושעיא חותל של תמרים ופטיליא של תמרים קורע ומתיר ובלבד שלא יקשור:
(R. Hoshayah): A basket or box of dates - one may tear or untie the cover (if it is tied with a rope, on Shabbos), as long as he does not tie.