שקלים דף ג. א
כיצד היו מתנהגים עם מי שמצאו כלאים בשדהו?
| כיצד היו מתנהגים? | מה החסרון בהנהגה זו? | |
| א. | היו ב"ד עוקרים את הכלאים ומניחים אותם בשדה |
א. שהיו שמחים שהיו מנכשים שדותיהם ב. שהיו שמחים שנהנים מן הכלאים שנשארו |
| ב. | היו ב"ד עוקרים את הכלאים ומשליכים לרה"ר שידרס |
היו שמחים שהיו מנכשים שדותיהם |
| ג. | לא היו עוקרים אלא היו מפקירים את כל השדה [1] |
----- |
שקלים דף ג: א
מה דין הכהנים לענין לשקול שקליהם באחד באדר?
| לכתחילה מה יעשה הכהן | כהן ששוקל | כהן שאינו שוקל | |
| לבן בוכרי | לא ישקול [2] | אינו חוטא | עשה כהוגן |
| לרבן יוחנן בן זכאי | ישקול | עשה מצוה | חוטא |
מה חילוק הגילאים בענין השקלים?
| כשלא הביא ב' שערות | כשהביא ב' שערות | אחר גיל עשרים | |
| מה הדין? | פטור ולא תובעים לו | תובעים לו ואין ממשכנים | ממשכנים אותו |
חטאת שנתכפרו בעליה בחטאת אחרת מה דינה?
| בחטאת יחיד | בחטאת ציבור | |
| לרבנן | מתה | אינה מתה |
| לר' יהודה | מתה | מתה |
-------------------------------------------------
[1] בחזו"א (כלאים סימן א' אות ט"ז ד"ה ומבואר) כתב, שהיו מפקירים את כל יבול השדה למי שיעקור את הכלאים ממנה, ומי שעקר זכה בכל היבול, ואם הבעלים קדמו ועקרו זכו הם בו.
[2] דכיון שהוא פטור מלתת כמו שדרשו בגמ' מדכתיב (שמות ל:יג) "כל העובר על הפקודים" והיינו ישראלים ולא כהנים שלא באו אצל משה להמנות אלא הוא הלך אצלם למנותם. וכיון שכן יש לחוש שאנחנו מערבים מתנת יחיד עם מתנת ציבור, וקמ"ל שבכל אופן שאם שקל אינו חוטא, כי אנחנו אומרים שהוא יודע למסור יפה את שקלו לציבור. אלא שיש להקשות הרי הדין שמנחת כהן כליל תהיה, ואם כהן נותן שיקלו ויהיה לו חלק במנחות א"כ תהיה המנחה גם של הכהן, ואיך קונים במעות הלשכה שמעורב בהם מעות שתרמו הכהנים את שתי הלחם ולחם הפנים שהם מנחות הנאכלות. ומתרצת הגמ', שכיון שמוסר את התרומה שלו ללשכה מה שיקנו בהם יש להם דין של מנחת ציבור ולא של מנחת יחיד, ולכן אין לחוש לזה.
