-------------------------------------------------

[1] דכן מצינו שר' יהודה הוא היה המורה הוראה של בית הנשיא, ומצינו שכשמתה הפרידה בבית רבי טהרו את דמה, ופירש ריב"ל משום שלא היה שם רביעית. ומבואר שאם היה שם רביעית היה טמא.

[2] וזה גופא הטעם, דאינם יוצאים לחולין דיתכן עדיין שנצטרף להשתמש בהם אם ישלמו השקלים שבקופות

[3] בשביעית נאסרה מלאכת זריעה, וכיון שכן כשנרצה להביא עומר ושתי הלחם, צריכים להביא אותם רק מספיחים, דהיינו תבואה שגדלה מעצמה. והנה בשביעית כל השדות הם הפקר ויד אדם ובהמה ממשמשת בהם, ויש לחוש שמא לא תמצא תבואה בשביל העומר ושתי הלחם, ולכך היו ממנים שומרים על ספיחים מסוימים כדי שלא יקחום אנשים או יתקלקלו ע"י בהמות וכו'.

[4] דיש לחוש שכיון שהם שומרים בחינם שמא יזכו בתבואה לעצמם, ואחר כך כשיתנו את התבואה להקדש - הרי שקרבן ציבור של עומר ושתי הלחם יבוא משל יחיד. אולם אם יהיו מושכרים להקדש, הרי שידם תהיה כיד הקדש ואפי' אם יעשו איזה קנין לקנות את התבואה - לא יועיל להם לקנות לעצמם אלא להקדש.

[5] ס"ל דאף שהם יקנו אותם לעצמם מ"מ הם ימסרו זאת יפה לציבור ומתהפך הדבר מלהיות קרבן יחיד לקרבן ציבור. אולם חכמים חוששים שמא לא ימסרו את תרומתם לציבור יפה, דיש לחוש שמא ירצו להשאיר זאת על שמם בחושבם שכך יהיה להם שכר יותר בזה - שקרבן ציבור בא משלהם. ועדיין נמצא שקרבן ציבור בא משל יחיד.