-------------------------------------------------

[1] שער זה היה סמוך לקיר המערבי, והר הבית בשיפוע היה ממזרח למערב, וככל שהיה מעריב יותר לכיוון קודש הקדשים היה גבוה יותר.

[2] ובאמת שהיו מכניסים דרך שם גם שאר קדשים קלים.

[3] זו היא דעת ת"ק. ור' אליעזר בן יעקב אומר שהטעם שנקרא שער המים משום שבו המים מפכים (נובעים וזורמים) לעתיד לבוא ומשם יצאו מתחת מפת הבית, וכמבואר דרכם בגמ'.

[4] שער זה היה סמוך למקום השחיטה ששם היו הכהנים תוקעים בחצוצרות בעת ניסוך היין.

[5] יש מחלוקת האם היו הפשפשים האלה תוך השער הגדול עצמו, או שהיו משני צדדיו.

[6] דהיינו שמתערבים שם מים אחרים שאינם מי מעיין, ופסולים לחטאת - אבל כשרים לנדה.

[7] דהיינו מים שיורדים ממדרון משופע, ויוצאים מדין מעיין כיון שהם מתערבים עם מי גשמים ומצד שני הם זוחלים ובאשבורן אין מטהרים אם הם זוחלים.