שבועות דף ל"ח ע"א א
הנשבע לכמה אנשים בלשונות דלהלן, האם חשוב פרט או כלל?
| לא לך לא לך לא לך (בלא ו') | לא לך ולא לך ולא לך (בו') | |
| לר' מאיר | פרט | לשמואל: כלל לר' יוחנן: פרט [1] |
| לר' יהודה | כלל | פרט |
שבועות דף ל"ח ע"ב א
אמר לו מנה לי בידך, והודה לו וכו', מה דינו?
| כשלא אמר לו ליתנו בפני עדים | כשאמר לו ליתו דוקא בפני עדים | |
| למחר אמר לו נתתיו לך | פטור | חייב |
| למחר מאר לו אין לך בידי | חייב | חייב |
שבועה צריכה להיות בתפיסת חפץ [2], איזה חפץ?
| לכתחילה | בדיעבד | |
| לרבא | לתלמיד חכם: בתפילין לעם הארץ: בספר תורה |
בתפילין |
| לרב פפא | בספר תורה | בספר תורה |
-------------------------------------------------
[1] ולשיטת ר' יוחנן כללו של ר"מ הוא רק באומר שבועה שאין לכם בידי.
[2] עי' ברא"ש כאן בסי' א' שכתב שני פרושים האם אנקוטי חפצא הוי מדאורייתא, או רק מדרבנן - וקרא אסמכתא בעלמא. וכתב הרא"ש שלפי' שני שהוא רק מדרבנן - ומתקנת חכמים להטיל אימה על הנשבע, מובן למה לא בעי לנקוט חפץ בשבועת עדות ביטוי ופקדון כשהוא מושבע מפי אחרים, דדוקא גבי דיינים תקנו כן, [ובזה מיושב קושית תד"ה לאתפושי].
-------------------------------------------------