[1] דהיינו שבית קדש הקדשים בנוי בחלקו, (גם ההיכל והאולם היו בחלקו), ובחלק יהודה היו הר הבית הלשכות והעזרות.

[2] ולא כל שבט לוי, אלא רק מי שלא עמד למטה כדלהלן.

[3] כדכתיב (דברים כז:יב-יג) "אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גְּרִזִים בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וְיוֹסֵף וּבִנְיָמִן. וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי".

[4] פי', כתיב (דברים ה:א) "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם", והרי ג' לשונות: א) "וּלְמַדְתֶּם" ב) "וּשְׁמַרְתֶּם" ג) "לַעֲשֹׂתָם". ועוד כתיב (שם יא:יט) "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם" הרי עוד: ד) "וְלִמַּדְתֶּם". וזה ישנו בכל מצוה ומצוה, הרי שהם ארבע כפול ארבע.

[5] פי', התורה נתנה ברכה בכלל על כל התורה - "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת", ושוב נתנה התורה ברכה בפרט - על כל מצוה ומצוה כגון "ברוך אשר לא יעשה פסל ומסכה". וכן בארורים.

[6] דס"ל כללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד, דהיינו שנאמרה המצוה בכללות כגון שיש לזבוח על המזבח עולות ושלמים, ורק באהל מועד פירש את הפרטים של מתן דמים והקטרת אימורים והפשט וניתוח ושהעולה עולה כליל וכו'. והרי שגם הר סיני וגם אהל מועד שניהם נחשבים רק כפעם אחת, ועל כרחך שהברכות והקללות שבהר גריזים והר עיבל נחשבים לעוד פעם.

[7] ס"ל שאין למנות שם את הר גריזים והר עיבל, כיון ששם לא נאמרו אלא רק אחד עשרה ברכות וקללות ולא כל המצות. והתוס' (בד"ה רבי שמעון) הביאו בשם הירושלמי תקע"ו בריתות, והיינו שנחשוב גם לכל שבט ושבט מ"ח כפול י"ב, עולה תקע"ו.

[8] ר' עקיבא ס"ל שכללות ופרטות נאמרו בסיני, ונשנו עוד הפעם באהל מועד, הרי שהם נחשבים כשתי פעמים ונכפלו הבריתות.