12th CYCLE DEDICATION
SOTAH 23-25 - A week of study material has been dedicated by Mrs. Rita Grunberger of Queens, N.Y., in loving memory of her husband, Reb Yitzchok Yakov (Irving) ben Eliyahu Grunberger. Irving Grunberger helped many people quietly in an unassuming manner and is dearly missed by all who knew him. His Yahrzeit is 10 Sivan.

1)

TOSFOS DH SH'MA MINAH BA'AL SHE'MACHAL AL KINUYAV KINUYAV MACHUL

תוס' ד"ה שמע מינה בעל שמחל על קינויו קינויו מחול

(Summary: Tosfos extends the Gemara's resolution.)

ותפשוט נמי עוברת על דת, אם רצה בעלה לקיימה, מקיימה אפילו התרה בה.

(a)

Halachah: One can also resolve from here that should the husband wish to retain an Overes al Das, he may do so even if he warned her.

2)

TOSFOS DH BEIS SHAMAI OMRIM NOTELES KESUBASAH

תוס' ד"ה בית שמאי אומרים נוטלת כתובתה

(Summary: Tosfos reconciles Beis Shamai here with Beis Shamai in Bava Basra and in other places.)

ואם תאמר, מ"ש דאמרי ב"ש נוטלת כתובתה ... ובפרק מי שמת (ב"ב דף קנח.) גבי 'נפל הבית עליו ועל אשתו, נפל הבית עליו ועל אביו, והיתה עליו כתובת אשה ... ' דאמרי ב"ש 'יחלוקו', הואיל וספק הוא מי מת ראשון?

(a)

Question #1: Why do Beis Shamai say here that she receives her Kesubah, whereas in Perek Mi She'Meis (Bava Basra, Daf 158a) in the case where 'The house collapsed on him and on his wife or on him and on his father, and his wife claimed her Kesubah, ... Beis Shamai rule 'Yachloku', seeing as there is a Safek as to who died first?

וכן בפרק החולץ (יבמות דף לח:) ובכתובות בפרק האשה שנפלו לה נכסים (דף פ:) גבי 'שומרת יבם שמתה, מה יעשו בנכסים הנכנסין והיוצאין עמה? בית שמאי אומרים 'יחלוקו'?

(b)

Question #2: Similarly, in Perek ha'Choletz (Yevamos, Daf 38a) and in Kesuvos, Perek ha'Ishah she'Naflu lah Mechasim (Daf 80b) in the case of a Shomeres Yavam who died, what happens to the property that comes in with her and goes out with her?, Beis Shamai rules 'Yachloku' ...

25b----------------------------------------25b

ומפרש בגמרא בפ' החולץ [יבמות דף לח:]) משום ד'זיקת נשואה עושה ספק נשואה.

(c)

Question #2 (cont.): And the Gemara in Perek ha'Choletz (Yevamos, Daf 38b) explains that this is because the Zikah of a Nesu'ah, renders her a Safek Nesu'ah.

אלמא דמספיקא אמרי ב"ש 'יחלוקו', ולא מוקמי לכולהו נכסי בחזקת יורשי האשה מטעם שטר העומד לגבות, כגבוי דמי?

1.

Question #2 (concl.): So we see that in a case of doubt, Beis Shamai say 'Yachloku', as opposed to saying that we establish all the property in the domain of the woman's heirs, on account of 'Sh'tar ha'Omeid Lig'vos, ke'Gavuy Dami'?

י"ל, גבי נפל הבית עליו ועל אביו, לא היו לבן נכסים, אלא שהיא אומרת האב ראשון מת, וירש הבן וישתעבדו לכתובתה ...

(d)

Answer: In the case of where the house fell on him and on his father, the son did not own property, only the wife claims that the father died first, in which case his son inherited him and the property is Meshubad to her Kesubah ...

התם ודאי נכסי האב לא עמדו מעולם בכח האשה, ואעפ"כ כיון דאמר 'כגבוי דמי', הרי הוא ספק אם האב מת ראשון ועמדו הנכסים בחזקתה, או הבן מת ראשון, ואין לה באותם נכסים כלום, ובחזקת היורשין הן ...

1.

Answer (cont.): There to be sure, the wife never had a hold on the father's property; nevertheless, since they hold 'ke'Gavuy Dami', it is a Safek as to whether the father died first and the property entered her Chazakah or whether the son died first, in which case she had no claim on the property, which was in the Chazakah of the heirs.

הלכך ספק הוא אם עמד שטר שלה לגבות מאותן נכסים כלל. הלכך חולקין.

2.

Answer (cont.): Consequently, it is a Safek as to whether her Sh'tar actually stood to claim that property at all; therefore the Din is 'Cholkin'.

וכן 'נפל הבית עליו ועל אשתו' - ספק אם היא מתה ראשונה וירשה הבעל, שלא ניתנה לגבות מחיים, אי נמי איפכא ויורשיה באין מכחה.

3.

Answer (cont.): Likewise, in the case where 'The house collapsed on him and on his wife' - it is unclear whether she died first and her husband inherited her property, since it cannot be collected while she is still alive; or the opposite case and her inheritors are coming to inherit through her.

וכן גבי שומרת יבם שמתה, אמר הואיל והללו באין לירש והללו באין לירש, יחלוקו.

4.

Answer (cont.): And similarly with regard to a Shomeres Yavam who died, Beis Shamai says that, since each one comes to inherit, they divide it.

אבל הכא, שהיא בחיים והכתובה ניתן לגבות לאחר מיתת הבעל, לא, דכיון דדמיא כגבויה, על היורשין להביא ראיה שזינתה.

5.

Answer (cont.): Whereas here, where she is alive and her Kesubah stands to be claimed after her husband's death, that is not the case, because, since it is as if it has already been claimed, the onus lies on the heirs to prove that she committed adultery.

וכה"ג אומר בפרק החולץ (יבמות דף לח:) 'רישא דאיתא לדידה, הויא לה איהי ודאי ואינהו ספק, ואין ספק מוציא מידי ודאי; סיפא מתה, הללו באין לירש והללו באין לירש'.

(e)

Precedent: And in similar vein, the Gemara says in Perek ha'Choletz (Yevamos, Daf 38b) 'The Reisha where she is alive, she is a Vaday and they are a Safek, and a Safek cannot take away from a Vaday; whilst in the Seifa, where she has died, each one comes to inherit ... '.

3)

TOSFOS DH BEIS HILLEL OMRIM O SHOSOS O LO NOTLOS KESUBASAN (This Dibur belongs to the Mishnah on Daf 24a)

תוס' ד"ה בית הלל אומרים או שותות או לא נוטלות כתובתן

(Summary: Tosfos clarifies the statement and discusses the Din with regard to Nechsei Tzon Barzel and Nechsei Milug. Finally they resolve the Mishnah with the Machlokes Amora'im in the first Perek of Kesuvos,)

בפ' החולץ (גז"ש) מפרש 'מתוך שלא שותות לא נוטלות כתובתן'.

(a)

Clarification: The Gemara (there) in Perek ha'Choletz explains that 'If they do not drink they do not receive their Kesubah'.

ולא ידענא בנכסי צאן ברזל מאי קא סבר ב"ה.

(b)

Safek (Nechsei Tzon Barzel): Tosfos does not know what Beis Hillel will hold with regard to Nechsei Tzon Barzel ...

דבפ' מי שמת (ב"ב דף קנח.) גבי 'נפל הבית עליו ועל אשתו', אמרי ב"ה 'הנכסים בחזקתן עומדים', ופי' נכסי צאן ברזל.

1.

Safek (cont.): Because in Perek Mi she'Meis (Bava Basra, Daf 158a) in the case where 'The house fell on him and his wife', Beis Hillel say (with reference to Nechsei Tzon Barzel) that the property remains in its former Chazakah.

ופליגי אמוראי בגמרא 'בחזקת מי?' בחזקת יורשי הבעל או בחזקת יורשי האשה. ובר קפרא תני 'הללו באין לירש והללו באין לירש, יחלוקו'.

2.

Safek (cont.): And the Amora'im argue in the Gemara (Ibid, Amud Beis) regarding in whose Chazakah it remains, whether it is in the Chazakah of the heirs of the husband or of the wife. According to the Beraisa cited by bar Kapara, seeing as both parties come to inherit, 'Yachloku'.

אבל הכא שהיא בחיים, בחזקתה הן עומדים, או דלמא כיון דאחריותם היו על הבעל, היו בחזקתו, ול"ש, ושייכא בפלוגתא דהתם.

3.

Safek (concl.): But here, where she is still alive, perhaps the property stands in her Chazakah, or whether, seeing as the husband was responsible for it, it is in his Chazakah, o there is no difference and it belongs to the Machlokes there.

ובנכסי מלוג לא פליג ב"ה, דאפי' גבי ספק מוקי להו בחזקת יורשי האשה, וכ"ש הכא, דאפי' ודאי זינתה, לא הפסידתם ...

(c)

Nechsei Milug: Nechsei Milug on the other hand, Beis Hillel does not argue, and even in the case of a Safek, he establishes them in the Chazakah of the woman, how much more so here, where, even assuming that she definitely sinned, she will not lose them.

כדאמר בפרק אלמנה ניזונית (כתובות דף קא.) 'היוצאת משום שם רע, נוטלת מה שבפניה, ויוצאה. ופי' נכסי מלוג.

1.

Nechsei Milug (cont.): As we say in Perek Almanah Nizonis (Kesuvos, Daf 101a) 'A woman who goes out on account of a bad name, she takes what is in front of her (with reference ot Nechsei Milug) and leaves.

ואם תאמר, מ"ש מתניתין מפלוגתא דרב הונא ורב יהודה ורב נחמן ור' יוחנן דפליגי בפ"ק דכתובות (דף יב:) 'מנה לי בידך'; והלה אמר 'איני יודע'. רב הונא ורב יהודה אמרי 'חייב', רב נחמן ורבי יוחנן אמרי 'פטור'.

(d)

Question: Why is our Mishnah different than the Machlokes Rav Huna and Rav Yehudah, and Rav Nachman and Rebbi Yochanan, who argue in the first Perek of Kesuvos (Daf 12b) in the case of 'Manah li be'Yad'cha', ve'ha'lah Amar 'Eini Yode'a where the former say 'Chayav', and the latter, 'Patur'.

ה"נ, היא טוענת 'ברי', אבל הוא אינו יכול לטעון טענת ברי, ותהוי תיובתא דרב הונא?

1.

Question (cont.): Here too, she claims 'Bari', whereas he is unable to do so - a Kashya on Rav Huna (and Rav Yehudah).

י"ל, מאחר שהתורה עשאה ספק עד שתשתה, אינה יכולה לטעון טענת ברי.

(e)

Answer: Since the Torah turned it into a Safek until she drinks, she is not able to claim Bari.

ופלוגתא דמתני' התם 'הנושא את האשה, ולא מצא לה בתולים', לא שייכא להכא.

(f)

Clarification: And the Machlokes in the Mishnah there regarding 'Someone who marries a woman and finds that she is not a Besulah' is not relevant here.

דהתם אפילו ב"ש מודו דשמא אותו שטר מעולם לא עמד לגבות, שהרי הבעל טוען מקחו היה מקח טעות ...

1.

Reason: Because there, even Beis Shamai will concede that perhaps that Sh'tar never stood to be claimed, seeing as the husband claims that 'his sale was a false one'.

והכא לא שייך למימר אליבא דב"ה 'העמד אשה על חזקתה. ואימור לא זינתה'

(g)

Implied Question: Nor can we say in our case, according to Beis Hillel 'Place the woman on her Chazakah and say that she did not sin'

שהרי רגלים [לדבר], שקינא לה ונסתרה, והכתוב הוציאה מאותה חזקה ועשאה ספק.

(h)

Answer: Since there are grounds for suspicion, seeing as he warned her and she nevertheless secluded herself, and the Pasuk therefore took her out of her Chazakah and turned it into a Safek.

4)

TOSFOS DH BEIS HILLEL SAVRI SH'TAR HA'OMED LI'G'VOS LA'AV K'GAVUY DAMI

תוס' ד"ה בית הלל סברי שטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי

(Summary: Tosfos reconciles Beis Hillel here with the Sugya in Bava Metzi'a where Beis Hillel holds 'ke'Gavuy Dami'),

אי קשיא מהא דאמר בפ' המקבל (ב"מ דף קי.) 'יתומים אמרו אנו השבחנו, וב"ח אומר אביכם השביח, על מי להביא ראיה?'

(a)

Question: If one asks from the Gemara in Perek ha'Mekabel (Bava Metzi'a, Daf 110a) 'Yesomim who claim that they improved the property and the creditor counters that it was their father who improved it, on whom lies the onus to prove his claim?

סבר רב הונא למימר 'ארעא בחזקת יתמי קיימא, ועל ב"ח להביא ראיה'. אמר ליה ההוא סבא 'הכי אמר ר' יוחנן, על היתומים להביא ראיה'.

1.

Question (cont.): Rav Huna thought that the land lies in the Chazakah of the Yesomim, and it is up to the creditor to bring the proof. But an old man, quoting Rebbi Yochanan, informed him the onus to prove it lies on the Yesomim.

מאי טעמא? ארעא כיון דלגוביינא קיימא, כמאן דגבי דמי, ויתמי נייתי ראיה ונשקול'. וכי ר' יוחנן שבק בית הלל ועביד כב"ש?

2.

Question (cont.): Why is that? Because, since the land stands to be claimed, it is as if it has already been claimed.

יש לתרץ, הכא דהשיעבוד עצמו של כתובה עומד בספק, לא קיימא ארעא לגוביינא, אמרי ב"ה דלאו כגבוי דמי.

(b)

Answer: The answer is that since here, where the Shibud of the Kesubah itself lies in doubt, and the land does not stand to be claimed, Beis Hillel say that 'It is not as if it has been claimed'.

אבל התם היתומים מודו לב"ח בקרקע עצמו שהוא משועבד לו ואינם מעכבין לפניו הקרקע, הלכך אפילו בית הלל מודו דבכה"ג כגבוי דמי, ולא קיימא ארעא בחזקת יתמי.

1.

Answer (cont.): Whilst there the Yesomim concede to the creditor that the land itself is Meshubad to him, and are not holding back the land from him. Consequently, even Beis Hillel agree that in such a case 'It is as if it has been claimed', in which case the land is not in the Chazakah of the Yesomim.

וכיון דלא קיימא בחזקת יתמי, על היתומים להביא ראיה מן השבח, דומיא דעיר ואילן דמייתי עלה - 'ספק זה קודם ספק זה קודם, קוצץ ואינו ונותן דמים'.

2.

Answer (cont.): And since it is not in the Chazakah of the Yesomim, it is up to the Yesomim to prove that they improved it, similar to the case of the town and the tree which the Gemara cites their with regard to that case - 'If there is a Safek which one was there first, he must cut it down and does not pay its value'.

אלמא כיון דלמיקץ קאי, דבין אם קדם האילן בין אם קדם העיר, קוצץ. אלא שאם קדם האילן, קוצץ ונותן דמים.

3.

Answer (cont.): So we see that, seeing as the tree stands to be cut down, irrespective of whether it or the town was there first, and the discussion is that, if the tree preceded the town, he cuts it down and has to pay for it ...

אמרי ליה 'זיל קוץ! ודמי, אייתי ראיה ושקול.

4.

Answer (cont.): We say to him 'Go and cut it down! And as for paying for it, bring a proof (that it was there first) and claim.

גבי הא ארעא נמי, אמרי ליתמי 'הבו ליה ארעא לב"ח', דהא לגוביינא קיימא, ושבח אייתו ראיה ושקילו. מפי מורי"ה.

5.

Answer (concl.): Concerning this land too, we say to the Yesomim 'Give the land to the creditor, seeing as it stands to be claimed, and as for the improvement, bring a proof (that you improved it) and claim it!' (from Tosfos' Rebbe [See Hagahos ve'Tziyunim]).

5)

TOSFOS DH LA'AV K'GAVUY DAMI

תוס' ד"ה לאו כגבוי דמי

(Summary: Tosfos explains how this case differs from numerous other cases of 'Kol ha'Omeid ... ' throughout Shas.),

הכא לא שייכא כל הני פלוגתא דרבי מאיר ורבנן דפליגי בפרק השואל (ב"מ דף ק:) ד'כל העומד לבצור, דכבצורות דמיין'.

(a)

Distinction #1: One cannot apply here all the Machlokos between Rebbi Meir and the Rabbanan, who argue in Perek ha'Sho'el (Bava Metzi'a, Daf 100b) with regard to 'Whatever stands to be harvested is considered as if it has been cut (ki'Betzuros Damyan)'.

ופלוגתא דר' שמעון בן גמליאל ורבי פרק קמא דסנהדרין (דף טו.) ובפרק השולח (גיטין דף לט.) ב'כל העומד לגזוז' ...

1.

Distinction #2: Or the Machlokes between Raban Shimon ben Gamliel and Rebbi in the first Perek of Sanhedrin (Daf 15a) and in Perek ha'Shole'ach (Gitin, Daf 39a) regarding 'Whatever stands to be sheared'.

ופלוגתא דרבי שמעון ורבנן בפרק המנחות והנסכים (מנחות דף קב:) 'כל העומד לזרוק, כזרוק דמי'. וכן 'לפדות' ו'לשרוף'.

2.

Distinction #3: Or the Machlokes between Rebbi Shimon and the Rabbanan in Perek ha'Menachos ve'ha'Nesachim (Menachos, Daf 102b) regarding 'Kol ha'Omeid Lizrok, ke Zaruk Dami', and regarding 'Lifdos' and 'Lisrof'.

דלאו בחדא מחיתא מחו להו. דהכא כ"ע מודו דאמרי' 'לאו כגבוי דמי,, והעמד ממון בחזקת בעליו', שהרי צריך דיינין ולאו בידו הוא.

(b)

Explanation: Because one cannot 'weave them all in the same web', since here everybody will agree that we say 'La'av ke'Gavuy Dami' and that we will therefore place the money in the Chazakah of the owner, seeing as it required Dayanim, and is therefore not under his control ...

כדאמר גבי גר 'מי יימר דמזדקקין ליה בי דינא'?

1.

Precedent: Like the Gemara says (in Kidushin, Daf 62b) with regard a Ger 'Who says that he will find a Beis-Din?'

וטעמא דר' מאיר 'דכבצורות דמיין', משום דבידו ואין צריכין לגופו; הלכך לא חשיב להו כקרקע.

(c)

Reason for #1: And the reason of Rebbi Meir, who says 'ki'Betzuros Damyan' is - because it lies in his hands (to pick them) and because they no longer require the land. Therefore they are no longer considered Karka.

והכי אמר בפרק בהמה המקשה (חולין דף עג.) גבי ידות הכלים ד'אין מטבילין אלא עד מקום מדה, משום דעומדין ליקצץ'.

1.

Precedent: And this is how the Gemara explains in Perek Beheimah ha'Makshah (Chulin, Daf 73a) with regard to the handles of vessels, which one only Tovels up to the place of the given measure, because they stand to be cut off.

וגבי 'שערו העומד לגזוז', אמר בפרק קמא דסנהדרין (דף טו.) דמודה רבי מאיר דלאו כגזוז דמי, משום ד'אשבוחי אשבח כל מה דקאי'.

(d)

Reason for #2: And regarding 'one's hair that stands to be shorn', the Gemara explains in the first Perek of Sanhedrin (Daf 15a) that Rebbi Meir agrees that it is not considered as if it is shorn, because as long as it remains attached, it improves'.

ומיהו רבן שמעון בן גמליאל פליג ואמר 'כגזוז דמי', דלא עביד איניש דשביק ליה.

1.

Reason for #2 (cont.): Raban Shimon ben Gamliel disagrees however, and says 'ke'Gazuz Dami', because one does not generally tend to leave it.

והני דרבי שמעון טעמא אחרינא אית בהו, ולא אמר אלא במקום מצוה כגון זריקת דם ופדיית פרה כשמצא אחרת נאה ממנה, ושריפתה.

(e)

Reason for #3: And another reason applies to the cases of Rebbi Shimon - which he only says when a Mitzvah is concerned, such as 'sprinkling the blood, redeeming the cow (when he finds one that is better than the one that one has), and burning it'.

אבל בהני דרבי מאיר ורשב"ג לא שייך האי טעמא.

1.

Reason for #3 (cont.): But that is not applicable in the cases of Rebbi Meir and Raban Shimon ben Gamliel.

והא דאמר גבי שופר של עבודת כוכבים בפרק ראוהו בית דין (ר"ה דף כח.) וגבי לולב של אשירה (סוכה דף לא:) ומנעל בפרק מצות חליצה (יבמות דף קג:) 'כתותי מכתת שיעוריה' ...

(f)

Implied Question: And when, regarding a Shofar of Avodas-Kochavim in Perek Ra'uhu Beis-Din (Rosh ha'Shanah, Daf 28a), regarding a Lulav of Asheirah (Succah, Daf 31b) and regarding a shoe, in Perrek Mitzvas Chalitzah (Yevamos, Daf 103b) the Gemara says 'Their Shi'ur is cut-up' ...

אפי' רבנן מודו משום דאיסור הנאה הוא, ולא הוי אלא כעפרא דארעא בעלמא, וליכא שיעורא.

(g)

Answer: Even the Rabbanan concede there, because it is an Isur Hana'ah, which is considered like the dust of the earth, and which therefore has no Shi'ur.

ופרה חיבת הקדש מהני.

1.

Answer (cont.): And the Parah Adumah (Menachos 102b), 'Chibas ha'Kodesh' helps (to make it a food even though it stands to be burned.

וצריך עיון כלאי הכרם אמאי מטמאין טומאת אוכלים, ולא אמר כתותי מכתת שיעוריה?

(h)

Question: One needs to look into why K'lai ha'Kerem is Metamei Tum'as Ochlin, and why we do not say 'Ketusei Michtas Shi'ureih'?

הלכך ליכא לדמויי להדדי.

(i)

Conclusion: And this is why we cannot compare all the cases to one another.

והא דאמר בפרק נערה (כתובות דף נא.) 'כל העומד לקצור, כקצור דמי'?

(j)

Implied Question: And when the Gemara says in Perek Na'arah (Kesuvos, Daf 51a) 'Whatever stands to be harvested, is considered as if it has been cut ...

התם טעמא, דלא תקנו לב"ח לגבות אלא דבר הצריך לקרקע קצת.

(k)

Answer: The reason is that they only instituted that the creditor should claim things that still need the ground a little.

וכן פירש רש"י (ב"מ טו:) 'שבח המגיע לכתפים, שעומד בקרוב לקצור וצריך עדיין קצת לקרקע.

(l)

Proof: And this is also how Rashi explains (in Bava Metzi'a 15b) 'Sh'vach ha'Magi'a li'Chesafim' - which stands to be cut soon abut which still needs the ground a little.

6)

TOSFOS DH MEISEIVEI HA'MEKANEI L'ARUSASO

תוס' ד"ה מיתיבי המקנא לארוסתו

(Summary: Tosfos cites the entire text of the Beraisa as it stands in the Tosefta.)

כך ברייתא זו שנויה בתוספתא (פ"ה) 'המקנא לארוסתו ולשומרת יבם שלו, אם משכנסה נסתרה, או שותה או לא נוטלת כתובה.

(a)

Clarifying the Text: This is how the Beraisa is worded in the Tosefta (Perek 5): 'Someone who warns his Arusah or his Shomeres Yavam, if she then secludes herself with a man after he marries her, she either drinks or does not receive her Kesubah.

הרובא שנשא עקרה או זקינה ויש לו אשה ובנים, או שותה או לא נוטלת כתובתה.

1.

Clarifying the Text (cont.): A young man who has a wife and children, marries a woman who is barren or old, she either drinks or does not receive her Kesubah.

[מעוברת עצמו או מניקת עצמו או שותה או לא נוטלת כתובתה],

2.

Clarifying the Text (cont.): His wife who is pregnant from him or who is feeding his baby, either drinks or does not receive her Kesubah.

כהנת לויה וישראלית שנשאו לכהן ללוי וישראל ממזרת לממזר, נתינה לנתין ואשת גר (לגר) ועבד משוחרר והאיילונית או שותה או לא נוטלת כתובתה.

3.

Clarifying the Text (cont.): A Kohenes, Leviyah or Yisre'eilis who married a Kohen, Levi or Yisrael, a Mamzeres or a Mamzer; a Nesinah who married a Nasin, or the wife of a Ger (to a Ger) or of an Eved Meshuchrar and an Aylonis, either drinks or does not receive her Kesubah.

רבי שמעון בן אלעזר אמר 'איילונית לא שותה ולא נוטלת כתובתה, שנא' "ונקתה ונזרעה זרע", שראוי ליזרע פרט לאיילונית שאינה ראויה להזרע.

4.

Clarifying the Text (cont.): Rebbi Shimon ben Elazar maintains that an Aylonis does not drink and does not receive her Kesubah, because the Torah writes "And if she is innocent, she will have a child", to preclude an Aylonis, who cannot have children.

אבל המקנא לארוסתו ולשומרת יבמתו שלו, עד שלא כנסה נסתרה, לא שותות ולא נוטלות כתובתה.

5.

Clarifying the Text (cont.): But if someone warns his Arusah or his Shomeres Yavam, and she secludes herself before he marries her, she neither drinks nor does she receive her Kesubah.

הרובא [שנשא עקרה וזקינה ואין לו אשה ובנים, לא שותות ולא נוטלת כתובה.

6.

Clarifying the Text (cont.): And a young man who does not have a wife and children who marries a woman who is barren or old, they neither drink nor do they receive their Kesubah.

מעוברת חבירו ומניקת חבירות לא שותות ולא נוטלות כתובה].

7.

Clarifying the Text (cont.): If he marries a woman who is pregnant from another man or who is feeding his baby, then she neither drinks nor does she receive her Kesubah.

רבי אליעזר אומר יכול הוא להפרישה ולהחזירה לאחר זמן.

8.

Clarifying the Text (cont.): Rebbi Eliezer maintains that he can divorce her and take her back later'.