[1] כן הוא דעת רש"י, אכן הריטב"א חולק וס"ל שאליבא דר' יהודה אמר רב כהנא שלא להפסיק כלל.

[2] ואין טעם לתקוע למעלה עשירית שהיא אינה שער, ולכן עדיף לתקוע ע"ג המזבח. וע' מהרש"א.

[3] פי', דאם תוקע כשזוקף את הערבה אין ניכר שתקיעות אלו למילוי המים, ולכן עדיף שיתקע במעלה עשירית. ומעלה עשירית אין בה איזה ענין מיוחד אלא שקבעו מקום.

[4] היו קוראים את ההלל בשעת הקרבת הפסח, ולכל כת היו קוראים את ההלל ג' פעמים (ולפחות התחילו את הפעם השלישית), ובכל פעם כשמתחילים לקרוא את ההלל היו תוקעים ג' פעמים, ונמצא שלכל כת תקעו ט' תקיעות. ולרבנן לג' הכתות הוא כ"ז תקיעות, ולר' יהודה רק כ"א. ותוס' (ד"ה שייר) פירשו שבכל הלל יש ג' פרקים ובהם ט' תקיעות, ולכל כת היו קוראים את ההלל לפחות פעם אחת שלמה.

[5] ר' יהודה ס"ל שמימיהם של כת שלישית לא הגיעו לאהבתי של קריאת ההלל דפעם הראשונה, וא"כ נמצא שרק תקעו ג' תקיעות בתחילת ההלל. ולתוס' הנ"ל הפירוש שקראו רק פרק אחד של הלל.