1)

TOSFOS DH AMRI L'DIDHU NAMI LO DACHI

תוס' ד"ה אמרי לדידהו נמי לא דחי

(Summary: Tosfos refers to what he wrote on the previous Daf.)

ל"ק מידי משופר, כדפרישנא לעיל.

(a)

Reference: There is no Kashya on this from Shofar, as Tosfos explaind earlier (Daf 43a DH 'Inhu').

2)

TOSFOS DH KOHANIM BA'ALEI MUMIM

תוס' ד"ה כהנים בעלי מומים

(Summary: Tosfos adds 'Peru'ei Rosh' to the statement.)

ה"ה דהוה מצי למימר 'ופרועי ראש' דתרוייהו אסירי, אי לאו משום ערבה ...

(a)

Clarification: The Gemara might also have mentioned 'Peru'ei Rosh' (Kohanim with uncut hair), since both would be forbidden, were it not for 'Aravah' ...

כדתנן פ"ק דכלים (מ"ט) 'בין האולם ולמזבח מקודש הימנו, שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסים לשם .'

1.

Source: As the Mishnah states in the first Perek of Keilim (Mishnah 9) 'Between the Ulam and the Mizbe'ach is more Kadosh than it, since Ba'alei Mumin and Peru'ei Rosh may not enter there'.

3)

TOSFOS DH AMAR LEIH REBBI YOCHANAN MI AMRAH

תוס' ד"ה אמר ליה ר' יוחנן מי אמרה

(Summary: Tosfos clarifies the Kashya and the Gemara's answers.)

סלקא דעתיה דה"ק ' - מי אמרה שהיא חובה דאורייתא, ואתיא ודחיא מעלות דרבנן?

(a)

Clarification: The Gemara thought that he meant to ask who said that it is a Chiyuv 'd'Oraysa, and it therefore comes and overrides Ma'alos de'Rabanan (See Mesores ha'Shas)?

דלמא רבנן היא, דלא דחינן מעלות דרבנן משום תקנתא דרבנן.

1.

Clarification: Perhaps it is just de'Rabanan, and we do not push aside Ma'alos d'Rabanan because of a Takanah de'Rabanan.

ולכך פריך 'הא איהו אמרה' ?

2.

Clarification (cont.): Therefore the Gemara asks 'He himself said it!'

ומשני 'מי אמרה שהיא בנטילה, דלמא בזקיפה'?

3.

Clarification (concl.): And the Gemara answers (what he meant to ask was) 'Who said that one takes it? Maybe one 'sticks' it (on the Mizbe'ach)?'

וכיון דאין מקיפין את המזבח ולא בעי אלא זקיפה בעלמא, אחד זוקף ע"י כולן?

(b)

Explanation #1: And since one does go round the Mizbe'ch but merely 'sticks' it, one Kohen can 'stick' it on behalf on all of them?

א"נ, בעלי מומין אפשר להו לזקוף בשאר רוחות, ולא יכנסו בין האולם ולמזבח?

(c)

Explanation #2: Alternatively, Ba'alei-Mumin can stick it on the other sides, without entering between the Ulam and the Mizbe'ach?

ואפי' תימצי לומר בנטילה, כדאסקינן לעיל, דאיתותב מ"ד בזקיפה, מי אמרה בבעלי מומין...

(d)

Explanation #3: And even if one says that one takes it, as the Gemara took on earlier, since the Gemara refutes the opinion that holds 'that one sticks it', who said that it is talking about Ba'alei Mumin ...

דלמא אין הלכה למשה מסיני אלא בתמימין, הראוין לעבודה ...

1.

Explanation #3 (cont.): Maybe the Halachah le'Moshe mi'Sinai refers specifically to Kohanim without blemish, who are fit to perform the Avodah ...

כמו שאין הלכה למשה מסיני בזרים אלא בכהנים...

2.

Support: Just as it refers, not to Zarim, but to Kohanim ...

דבהא מודית, מדלא אמרת 'זרים נכנסין' .

3.

Support (cont.): A point with which you (Resh Lakish) agrees, seeing as you did not say that 'Zarim enter'.

ולפי שיטה זו דפרי' דמעלה דרבנן היא...

(e)

Question: According to this opinion - that interprets the Kashya in that it is a Ma'alah de'Rabanan ...

קשה לאבא שאול, דיליף (לעיל דף לד.) ערבה של מזבח מדכתיב "ערבי" ,אמאי בכהנים? דלמא אפי' בישראל כמו ערבה דלולב?

1.

Question (cont.): The question arises, according to Aba Shaul (above, on Daf 34a) who learns Aravah of the Mizbe'ach from "Arvei", why specifically Kohanim, why not even Yisrael - like the Aravah of the Lulav?

וי"ל, דשמא הקפת מזבח בכהנים, ושאר ישראל בעזרה בלא הקפה.

(f)

Answer: Perhaps going round the Mizbe'ach is performed by Kohanim, whilst the rest of Yisrael take it in the Azarah, without going round.

4)

TOSFOS DH V'HA AMAR REBBI YOCHANAN DI'LECHON AMRI DI'LEHON HI

תוס' ד"ה והא א"ר יוחנן דלכון אמרי דלהון היא

(Summary: Tosfos refutes Rashi's text and explanation.)

רב כהנא מתלמידי דרב היה, ומבבל ברח לא"י לפני ר' יוחנן מחמת מרדין, כדאמרינן פרק בתרא דב"ק (דף קיז. ושם:), ...

(a)

Explanation (Text) #1: Rava Kahana, a Talmid of Rav, fled from Bavel to Eretz Yisrael to sit before Rebbi Yochanan due to the fact that he killed someone, as the Gemara explains in the last Perek of Bava Kama (Daf 117a & 117b).

והוצרך לו ר' יוחנן לכמה ספיקות, וא"ר יוחנן לבני א"י 'סבור הייתי שהתורה שלכם, שלא גליתם מארצכם, לא היה לכם טירוף הדעת...

1.

Explanation (Text) #1 (cont.): Rebbi Yochanan, who needed him to resolve a number of doubts, said to the B'nei Eretz Yisrael 'I thought the Torah was yours', because, since you were not exiled from your land, you did not suffer from confusion ...

אבל ראיתי שהיא של בני בבל, שאע"פ שגלו, עמדה להם חכמת החרש והמסגר שגלו עם יכניה ,כדכתיב "הכל גבורים עושי מלחמה" ...

2.

Explanation (Text) #1 (cont.): But I now see that it belongs to the B'nei Bavel, who, although they were exiled, they have retained the wisdom of the 'Cheresh and the Masger' (the Talmidei-Chachamim) who were exiled with Yechonyah, as the Pasuk writes (in Melachim) "All of them mighty men who waged war" ...

ותניא בסדר עולם 'וכי מה גבורה עושים בני אדם הנתונים בשלשלאות של ברזל? אלא שהיו גבורים במלחמתה של תורה. '

3.

Explanation (Text) #1 (cont.): And we learned in the Beraisa in Seider Olam (Perek 25) 'What sort of might can people who are placed in chains display? It must therefore refer to the battle of Torah'.

אלמא ס"ל לר' יוחנן, לא נשתכחה תורה בגלות בבל. כך פי' בקונטרס.

4.

Explanation (Text) #1 (concl.): So we see that, according to Rebbi Yochanan, the Torah was not forgotten in Galus Bavel (Rashi).

והקשה רבינו תם, אטו מי לא אשכחן פ' הבונה (שבת קד. ושם) גבי " 'מנצפ"ך" שכחום וחזרו ויסדום' ,ולא פריך הכי?

(b)

Question #1: Rabeinu Tam queried this however; firstly, the Gemara in Perek ha'Boneh (Shabbos, Daf 104a & 104b, where the Gemara states that ' They forgot "Menaptzech", yet the Gemara does not ask the same question there?

ועוד, אטו משום דהם בני תורה, א"א שישתכחו תורת ערבה?

(c)

Question #2: Just because they were B'nei Torah that they could not forget the law of Aravah?

ורבינו חננאל גרס 'דלכון אמר דלהון היא' ...

(d)

Text #2: Rabeinu Chananel has the text 'di'L'chon Amar, di'L'hon hi' ...

ומפרש רבינו תם -שהיה ר' יוחנן אומר לתלמידיו שהיו לפניו מבבל 'אחד משלכם אומר' -דהוא רב כהנא שעלה מבבל, 'דלהון היא' משלהם היא ערבה ...

(e)

Explanation #2: Rabeinu Tam explains that Rebbi Yochanan was telling his Talmidim who were from Bavel - 'One of you', Rav Kahana, who came up from Bavel, says that Aravah is from them' ...

כלומר שהיא מנהג נביאים שהיו רגילין לדבר לתלמידים שבבבל, וכן ת"ח שמבבל לתלמידים שמא"י ...

1.

Explanation #2: Meaning that it is a Minhag Nevi'im, who used to teach Talmidim from Bavel, and likewise the Talmidei-Chachamim from Bavel would teach Talmidim from Eretz Yisrael ...

כדאשכחן לקמן (דף מח.) 'רב חייא בר רב (אשי) שהיה מבבל דאמר "פוחת בה ארבעה" ' -דמיירי לבני א"י ...

(f)

Example #1: As we find later (on Daf 48a) 'Rav Chiya bar Rav (or bar Rav Ashi), who was from Bavel, who said that one should break four Tefachim (in the Sukah) - and he was speaking to B'nei Eretz Yisrael (as the Gemara explains there).

ור' יהושע בן לוי שהיה מא"י דאמר 'מדליקין בה את הנר' -איירי לבני בבל, וכן פ"ק דשבת (דף ט: ושם) גבי 'משיתיר חגורו'

1.

Examples #2 #3: Whereas Rebbi Yehoshua ben Levi who was from Eretz Yisrael and who says (there) that one should kindle a lamp (in the Sukah), was speaking to B'nei Bavel.

והשתא ניחא דפריך הכא שפיר -דרבי יוחנן א'דר' יוחנן, דאמר 'יסוד נביאים,' ו'דלהון היא' משמע דמנהג הנביאים ולא יסוד?

(g)

Explanation #2 (cont.): According to this, the Gemara's Kashya here, fits nicely - since it is asking from Rebbi Yochanan on to Rebbi Yochanan, who said 'Y'sod Nevi'im', whereas 'di'Lehon Hi' implies that it is a Minhag Nevi'im, and not a Y'sod.

והשתא נמי ניחא פרק המגרש (גיטין דף פד:) א'מתני' ד'כיצד יעשה? יטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה' ,דאמר חזקיה 'רשב"א היא' ,שמצריך כן פרק הזורק (שם דף עח.) גבי 'כנסי שטר חוב זה' .

(h)

Explanation of Sugya in Gitin: And so does the Gemara in Perek ha'Megaresh (Gitin, Daf 84b), when, in connection with the Mishnah 'What should he do? He takes it (the Get) from her, and gives it to her again', Chizkiyah established the author as Rebbi Shimon ben Elazar, who requires this procedure in Perek ha'Zorek (Ibid., Daf 78a) in connection with 'Take this Sh'tar-Chov'.

ור' יוחנן אמר 'אפי' תימא רבי -דילכון אמרי, שאני הכא, הואיל וקנאתו ליפסל בו' ...

1.

Explanation of Sugya in Gitin (cont.): Whereas Rebbi Yochanan says 'It can even go like Rebbi - Yors' say it is different here, since she acquires it to become Pasul (to Kehunah).

ופי' שם בקונט' דר' חייא ובניו עלו מבבל, כדאמרינן לעיל בסוף פ"ק (דף כ.) ,וחזקיה בנו של ר' חייא היה...

2.

Rashi: And Rashi explains there that Rebbi Chiya and his sons came up from Bavel, as the Gemara stated above in the first Perek (Daf 20a) - and Chizkiyah was a son of Rebbi Chiya ...

וא"ל ר' יוחנן אחד משלכם דהוא רב כהנא שעלה מבבל כמותו, אומר דאתיא אפי' כר' .

3.

Rashi (cont.): And Rebbi Yochanan said to him (Chizkiyah) 'One of you - Rav Kahana who came up from Bavel like he did, says that it can go even ike Rebbi.

וקשה, והלא חזקיה רבו של ר' יוחנן היה, כדמוכח פרק אלו קשרים (שבת דף קיב:) ,וכשעלה רב כהנא, היה ר' יוחנן ראש ישיבה, כדמוכח בהגוזל בתרא (ב"ק דף קיז.), וזקן גדול היה דמסרחו ליה גביניה...

(i)

Question: Chizkiyah was Rebbi Yochanan's Rebbe, as is evident in Perek Eilu Kesharim (Shabbos, Daf 112b), and when Rav Kahana arrived in Eretz Yisrael, Rebbi Yochanan's was the Rosh Yeshivah, as is evident in 'ha'Gozel Basra (Bava Kama, Daf 117a), and he was extremely old, as his eyelashes drooped excessively (Ibid.) ...

וסתמא לא היה ר' יוחנן ראש ישיבה כל ימי חזקיה רבו?

1.

Question: And presumably, Rebbi Yochanan did not become Rosh Yeshivah as long as his Rebbe Chizkiyah was still alive?

ואע"ג דאשכחן בהקומץ רבה (מנחות דף כג: ושם) דכשעלה רב כהנא, אשכחינהו לבני ר' חייא דיתבי וקאמרי 'עשרון שחלקו והניחו בביסא, ונגע טבול יום באחת מהן, מהו? ...

(j)

Refuted Answer: And even though we find, in 'ha'Kometz Rabah (Mnachos, Daf 23b & 24a) that, when Rav Kahana went up to Eretz Yisrael, he found the sons of Rebbi Chiya, asking what the Din would be in a case where 'One divided an Isaron into two and after placing it into a Bisa (a receptacle), a T'vul Yom touched one of them' ...

שמא פעמיים עלה, אחת בימי חזקיה ואחת בימי ר' יוחנן, כששאל ממנו ר' יוחנן כל ספיקי דה"ל.

1.

Refutation: Perhaps he went to Eretz Yisrael twice, once in the time of Chizkiyah and once in the time of Rebbi Yochanan - when the latter asked him all the doubts that he had.

ולפירוש ר"ת ניחא- דלתלמידיו שמבבל היה אומר ר' יוחנן 'דלכון אמרי אפי' תימא ר' ...

(k)

Authentic Explanation: According to Rabeinu Tam, however, it goes nicely in that Rebbi Yochanan was telling his Talmidim from Bavel 'Yours said that it can even go according to Rebbi'.

ודכוותיה אשכחן פ' אין מעמידין בירושל' דא"ל ר' יוחנן לר' חייא בר אבא 'הלין תלת מילין סלקון מן גביכון'.

1.

Precedent: In similar fashion, we find in Perek Ein Ma'amidin in the Yerushalmi (See Mesores ha'Shas), where Rebbi Yochanan said to Rebbi Chiya bar Aba 'These three things came from yours'.

44b----------------------------------------44b

5)

TOSFOS DH KA'AN B'MIKDASH KA'AN BI'GEVULIN

תוס' ד"ה כאן במקדש כאן בגבולין

(Summary: Tosfos discusses the ramifications of the Machlokes between Rebbi Yochanan and Rebbi Yehoshua ben Levi and elaborates on the B'rachah before Hallel on Rosh Chodesh.)

במקדש הלכה למשה מסיני, בגבולין פליגי -דר' יוחנן אמר יסוד נביאים ,ור' יהושע בן לוי אמר מנהג נביאים .

(a)

Clarification: In the Beis ha'Mikdash, it is Halachah le'Moshe mi'Sinai, outside, it is a Machlokes - According to Rebbi Yochanan , it is a Takanah (an institution) of the Nevi'im, Rebbi Yehoshua ben Levi maintains that it is a Minhag Nevi'im.

ופי' בקונט' דנפקא מינה, דאי תקנה היא, בעיא ברכה; ואי מנהגא, לא בעיא...

1.

Ramifications: Rashi explains that that the difference is whether it requires a B'rachah (Takanah) or not (Minhag) ...

דליכא למימר 'וצונו' א'מנהג בעלמא שהנהיגו העם, ואפי' בכלל "לא תסור" ליתיה .

2.

Reason: Since over a Minhag that people initiate, one cannot recite a B'rachah; nor is it even included in a (the La'av of) "Lo Sasur".

וכן אמרי' בסמוך' חביט חביט ולא בריך ,קסבר מנהג נביאים הוא.

3.

Support: And so the Gemara will say shortly - 'He shook it without reciting a B'rachah, because he holds that it is a Minhag Nevi'im'.

ויש מדקדקין מתוך כך דלא מברכינן א'הלל דר"ח, שאינו אלא מנהג בעלמא...

(b)

Opinion #1: There are some who extrapolate from here not to recite a B'rachah over Hallel on Rosh Chodesh, which is only a Minhag ...

כדמוכח פ' בתרא דתענית (דף כח: ושם) ' ,רב איקלע לבבל ,חזי דקרו הלל בר"ח ,סבר לאפסוקינהו ;שמע דקא מדלגי ואזלי ,אמר "ש"מ מנהג אבותיהם בידיהם" . '

1.

Proof: As is evident in the last Perek of Ta'anis (Daf 28b & 29a) - 'Rav arrived in Bavel, and seeing that they recited Hallel on Rosh Chodesh, he wanted to stop them; but when he heard that they skipped out parts, he concluded that they were merely practicing the Minhag of their fathers.

והא דקאמר רבי יוחנן התם 'י"ח יום יחיד גומר את ההלל בהן ובגולה כ"א יום,' לא משום דליהוי אחריני תקנה שיהו קורין בדילוג

(c)

Implied Question: And when Rebbi Yochanan says there 'On eighteen days one completes Hallel, and in Chutz la'Aretz, on twenty-one', this does not mean that on the other days it is a Takanah to recite 'half-Hallel' ...

אלא 'יחיד גומר' היינו כמו יחיד קורא ,דאורחיה דהש"ס דמשתעי הכי ...

1.

Answer: Only 'Yachid Gomer' means that the Yachid recites, as that is the way the Gemara speaks ...

כי ההיא דתניא פ"ק דברכות (דף ט: ושם) 'וותיקין היו גומרין אותו עם הנץ החמה' .

2.

Support: As the Beraisa states in the first Perek of B'rachs (Daf 9b & 10a) 'The Vasikin would finish it as the sun rose'.

ור"ת אומר דאין ראיה מערבה להלל...

(d)

Opinion #2: Rabeinu Tam however, maintains that there is no proof from Aravah on to Hallel ...

דערבה אינה אלא טלטול, וכיון דלאו תקנתא היא אלא מנהגא, לא חשיבא למיקבע לה ברכה; אבל קריאת ההלל לא גרע מקורא בתורה.

1.

Reason: Since Aravah is merely Tiltul (taking it), and since it is not a Takanah, only a Minhag, it is not sufficiently Chashuv to fix a B'rachah over it; whereas reciting Hallel is not worse than reading the Torah (over which one recites a B'rachah).

ודכוותיה אשכחן דמברכין א'שני ימים טובים של גליות, ואינו אלא מנהג בעלמא, כדאיתא פ"ק דביצה (דף ד:).

(e)

Proof #1: And similarly, we recite a B'rachah over the two days of Yom-Tov shel Galuyos, even though they are only a Minhag, as the Gemara explains in the first Perek of Beitzah (Daf 4b [See Hagahos ha'Bach]).

ומיהו אין מזה ראיה...

(f)

Refutation: There is no proof from there however.

דהא טעמא דאין מברכין א'ערבה למ"ד מנהג נביאים, משום דלא אפשר לומר 'וצונו' ,וב' ימים טובים של גליות אין בהם 'וצונו' אלא קידוש והזכרת היום בתפלה וברכת המזון.

1.

Reason: Since the reason that we do not recite a B'rachah over the Aravah, according to the opinion that holds 'Minhag Nevi'im' is because one cannot say 've'Tzivanu', whereas on the two days of Yom-Tov 've'Tzivanu' is not applicable, only Kidush, and mentioning the day in Tefilah and in Benching.

ואי משום דמברכין א'תקיעת שופר בי"ט שני של ר"ה...

(g)

Implied Question: And as for the B'rachah over blowing the Shofar on the second day of Rosh ha'Shanah ...

הנהו תקנתא נינהו וחמירי מב' ימים טובים של גליות לענין ביצה דקדושה אחת נינהו.

1.

Answer: That is a Takanah, and is therefore more stringent than the second day of Yom-Tov regarding 'Beitzah', since the two days comprise one Kedushah.

כדמוכח בפ"ק דביצה (דף ד:) 'הזהרו במנהג אבותיהם בידיכם. '

2.

Source: As is evident in the first Perek of Beitzah (Daf 4b) - 'Adhere to the Minhag of your fathers'.

ועוד מדקדק ר"ת ממסכת ברכות פרק היה קורא (דף יד.) דמייתי ראיה ד'אין מפסיקין בהלל' מרב בר שבא דאיקלע לבי דרבינא בימים שאין היחיד גומר בהן את ההלל, ולא איפסיק...

(h)

Introduction to Proof #1, Opinion #2: Rabeinu Tam then brings a proof from Perek Hayah Korei (B'rachos, Daf 14a), where the Gemara (tries to) cite a proof that one may not interrupt in the middle of Hallel from Rav bar Sh'va, who arrived at the house of Ravina on a day when a Yachid does not complete Hallel and for whom he (Ravina) did not interrupt ...

ומשני 'שאני רב בר שבא דלא חשיב עליה דרבינא' ...

1.

Introduction to Proof #1 (cont.): And it rejects the proof on the grounds that 'Rav bar Sh'va is different, inasmuch as Ravina did not hold him in high esteem'.

ואם אין מברכין עליו, מה הפסקה שייך בו?

2.

Proof #1: Now if one does not recite a B'rachah over it, how does 'interrupt' apply to it?

ועוד ראיה, מההיא עובדא דתענית (דף כח: ושם) מעובדא דרב דאמר 'סבר לאפסוקינהו' ,דמשמע דמברכי ...

(i)

Introduction to Proof #2: And he brings a second proof from the case in Ta'anis (Daf 28b & 29a) where Rav wanted to stop them (from reciting Hallel on Rosh Chodesh), again implying that they recited a B'rachah ...

דאי לא מברכי היה לו לידע שהוא מנהג אבותיהם ...

1.

Proof #2: Otherwise he ought to have known that it was merely a traditional Minhag ...

וסתמא לא באמצע הלל איקלע ...

(j)

Rejected Refutation #1: And presumably he did not arrive in the middle of Hallel ...

מדקאמר 'רב איקלע לבבל' ולא קאמר 'איקלע לבי כנישתא' .

1.

Rejection: Since the Gemara says that 'Rav arrived in Bavel' and not that he arrived 'in Shul'.

וכי תימא אכתי מכיון דמברכי 'לקרות' היה לו לידע דמדלגי, ואמאי סבר לאפסוקינהו...

(k)

Rejected Refutation #2: And if one suggests that he ought to have known anyway that they are going to skip, since they said 'li'Keros', so why did he try to stop them?

הא לאו מילתא היא, שאפילו כשגומרים את ההלל יכול לברך 'לקרות את ההלל' ...

1.

Rejection: This is not a question, since even where one completes Hallel one may say 'li'Keros es ha'Hallel'

כמו שמברכין 'לקרות מגילה' .

2.

Support: Just as one says 'li'Keros Megilah'.

ומה שנוהגין עכשיו לברך א'הלל 'לגמור' כשגומרין, ומברכין 'לקרות' כשמדלגין ,לסימן בעלמא נוהגין כן...

(l)

Conclusion: And the fact that nowadays, we say 'li'Gemor' when completing it, and 'li'Keros' whn skipping, we do that merely as a Si'man ...

ובין בזה ובין בזה יכולין לברך "לקרות' 'ולגמור' .

1.

Conclusion (cont.): But strictly speaking, either way, one may recite either 'li'Keros' or 'li'Gemor'.

וא"ת, הא דנקט 'י"ח יום שיחיד גומר בהן את ההלל' ,אמאי נקט 'יחיד' ,דמשמע אבל צבור גומרין אותה אפי' בשאר ימות השנה? ...

(m)

Question: When Rebbi Yochanan in Ta'anis referred to the eighteen days on which a Yachid completes Hallel, why did he mention 'a Yachid', implying that a Tzibur also completes it on the other days of the year? ...

והא עובדא דרב בצבור הוה, ואפ"ה מדלגי?

1.

Question (cont.): Seeing as the episode with Rav occurred in a Tzibur, yet they skipped?

ושמא לרבותא נקט 'יחיד' ,דאפי' יחיד בפני עצמו גומרו.

(n)

Answer #1: Perhaps he mentioned 'Yachid', to teach us a Chidush - that even a Yachid on his own completes it ...

ועוד י"ל, דאפי' צבור שאין שם כל ישראל 'יחיד' קרי להו ...

(o)

Answer #2: Furthermore, one can answer that the Gemara calls even a Tzibur which does not incorporate all of Yisrael 'Yachid' ...

משום דאמרינן בערבי פסחים (דף קיז.) 'נביאים אמרוהו ותיקנו להם לישראל שיהו אומרים אותו על כל פרק ופרק על כל צרה וצרה שלא תבא עליהן, וכשנגאלין אומרין אותו על גאולתן ...

1.

Source: Since the Gemara in Arvei Pesachim (Daf 117a) states - 'The Nevi'im instituted that Yisrael should recite Hallel on every occasion, and on every Tzarah that they experience , that when they are redeemed from it, they recite Hallel on their redemption ...

ולכך נקט 'יחיד' ,דכי ליכא כל ישראל, אין גומרין אותו אלא באלו הימים...

2.

Answer #2 (cont.): He therefore mentioned 'Yachid', because when all of Yisrael are not involved, they only complete Hallel on those days ...

אבל לגאולת כל ישראל גומרים אותו לעולם.

3.

Answer #2 (concl.): But when all of Yisrael is redeemed, they always complete it.

והא דתניא התם 'בתענית יחיד לא יתחיל, ואם התחיל, גומר' ...

(p)

Implied Question: And when the Beraisa says there that on a Ta'anis Yachid one should not begin saying it, but if one did, he should complete it ...

כי ליכא כל ישראל, קרי ליה יחיד אפי' צבור, אם נגאלו מן הצרה והתחילו, היו גומרין אותו.

1.

Answer #1: When all of Yisrael are not involved, the Tana calls even a Tzibur 'Yachid', and if they are redeemed from a Tzarah, and began reciting it, they complete it.

ור"ח פי' 'לא יתחיל' בברכה [וע"ע תוס' ערכין יוד. ד"ה י"ח ימים ותוס' ברכות יד. ד"ה ימים ותוס' תענית כח: ד"ה אמר].

(q)

Answer #2: The Rach however, explains 'They should not begin' - with the B'rachah (See also Tosfos Erchin, 10a, DH 'Chai Yamim, Tosfos B'rachos, Daf 14a, DH 'Yamim' & Tosfos, Ta'anis, Daf 28b, DH 'Amar.).

6)

TOSFOS DH V'EINAH NITELES ELA BI'FENEI ATZMAH

תוס' ד"ה ואינה ניטלת אלא בפני עצמה

(Summary: Tosfos clarifies the ruling.)

לא שיאסור ליטול הערבה עם הלולב ...

(a)

Refuted Explanation: This does not mean that it is forbidden to take the Aravah together the Lulav ...

דלא מיירי אלא באגידי בהדי הדדי.

(b)

Refutation: Since it is talking about binding them together (See Tosfos ha'Rosh).

7)

TOSFOS DH SHELOSHAH BADEI LACHIN

תוס' ד"ה שלשה בדי עלין לחין

(Summary: Tosfos clarifies the statement.)

ששלשה בדין יוצאין מקלח אחד.

(a)

Clarification: Three twigs growing out of one stalk.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF