תענית דף כ. א
מה הביאור בפסוק (משלי כז:ו) "נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא"?
[תוד"ה ונעתרות].
נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב | וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא | |
א. | המכות שמכה האוהב הם נאמנים - משום שהוא מכוון ועושה לטובה |
ולהיפך [1] נשיקות משונא הם לרעה כי הכל עושה לרעה |
ב. | ומרובות [2] כמשא כבד הנשיקות משונא | |
ג. | אם אוהבים עשו מריבה - היא שנאה נאמנת וח"ו מתקיימת |
כששונאים עושים שלום ביניהם - השלום והפשרה הוא נאמן וקיים [3] |
תענית דף כ: א
על איזה סוגי בתים נתכוונה עליהם הברייתא באומרה כדלהלן?
שאינן ראויות ליפול | ראויות ליפול | |
בריאות | בתים חזקים בנויים במקום טוב [4] | א) בתים חזקים אבל גבוהים מאד ב) בתים חזקים אבל בנויים על שפת הנהר [5] |
רעועות | בתים חלשים אבל עומדים כך הרבה זמן [6] |
בתים חלשים שאינם עומדים בחולשתם זמן רב |
[1] זו פירוש תיבת "וְנַעְתָּרוֹת" מלשון "עתר" שמהפך התבואה, כך להיפך הם נשיקות השונא.
[2] ופירוש תיבת "וְנַעְתָּרוֹת" מלשון ריבוי.
[3] ופירוש תיבת "וְנַעְתָּרוֹת" מלשון קיום ואמנה.
[4] ואם נפלו מחמת הרוחות מתריעין עליהם, כיון שהם חזקות ואינם ראויות ליפול.
[5] באלו אף שחזקים הם מ"מ הם ראוים ליפול ולכן לא מתריעים עליהם אם באו רוחות והפילום, דאינו נחשב מכה הבאה מחמת עונש.
[6] כן פירש"י (בד"ה באתרה) שכיון שעומדת במקומה הרבה זמן הרי היא אינה נחשבת כעומדת ליפול, ולפ"ז יש חידוש גם בסיפא של הברייתא שאמרה "שאינן ראויות ליפול ולא הראויות ליפול" ללמדך שיש ומתריעין גם על הרעועות כגון שהפילה הרוח את אלה שאף שהם רעועות מ"מ הם לא היו ראויות ליפול.