1)

THE GREATNESS OF RAIN

אמר ר' אבהו גדול יום הגשמים מתחיית המתים דאילו תחיית המתים לצדיקים ואילו גשמים בין לצדיקים בין לרשעים
(a)

(R. Avahu): The day of rainfall is greater than that of Techiyas ha'Meisim, as the rain benefits both Tzadikim and Reisha'im.

ופליגא דרב יוסף דאמר רב יוסף מתוך שהיא שקולה כתחיית המתים קבעוה בתחיית המתים
1.

This disagrees with R. Yosef who said that rainfall is equal to Techiyas ha'Meisim and was therefore placed in the same Berachah in the Amidah.

אמר רב יהודה גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה שנא' (דברים לב) יערף כמטר לקחי ואין לקח אלא תורה שנא' (משלי ד) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו
(b)

(R. Yehudah): The day of rainfall is as great as the day when the Torah was given, as the Pasuk says that Hash-m's "Lekach" shall fall as rain, and another Pasuk refers to the Torah as a good Lekach (purchase).

רבא אמר יותר מיום שניתנה בו תורה שנאמר יערף כמטר לקחי מי נתלה במי הוי אומר קטן נתלה בגדול
1.

(Rava): It is greater than the day the Torah was given, as if the Pasuk compares Torah to rain, rain must be the greater thing.

רבא רמי כתיב יערף כמטר לקחי וכתיב תזל כטל אמרתי
2.

Question (Rava): This Pasuk says the Torah will pound as rain, but another Pasuk compares it to dew!?

אם תלמיד חכם הגון הוא כטל ואם לאו עורפהו כמטר
3.

Answer: It will descend as dew on a suitable Talmid Chacham, but it will batter as pounding rain anyone else.

תניא היה ר' בנאה אומר כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים שנאמר (משלי ג) עץ חיים היא למחזיקים בה ואומר (משלי ג) רפאות תהי לשרך ואומר (משלי ח) כי מוצאי מצא חיים וכל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות שנאמר יערף כמטר לקחי ואין עריפה אלא הריגה שנאמר (דברים כא) וערפו שם את העגלה בנחל
(c)

The Torah is an elixir of life for anyone who studies it Lishmah, and a poison for anyone who does not study it Lishmah, as seen in Pesukim.

2)

VARIOUS COMPARISONS IN AGADAH

א"ל ר' ירמיה לר' זירא ליתי מר ליתני א"ל חלש לבאי ולא יכילנא לימא מר מילתא דאגדתא
(a)

R. Zeira felt too faint to teach R. Yirmiyah, so he told him an Agadic teaching:

א"ל הכי אמר ר' יוחנן מאי דכתיב (דברים כ) כי האדם עץ השדה וכי אדם עץ שדה הוא
1.

A Pasuk refers to man as a tree.

אלא משום דכתיב (דברים כ) כי ממנו תאכל ואותו לא תכרת וכתיב אותו תשחית וכרת
2.

One Pasuk tells us to eat a tree's fruit and not to harm it, whereas another tells us to cut it down.

הא כיצד אם ת"ח הגון הוא ממנו תאכל ואותו לא תכרת ואם לאו אתו תשחית וכרת
3.

This means that if the person is a proper Talmid Chacham, we should 'eat of his fruit,' otherwise we should avoid him.

אמר רבי חמא <אמר רבי> [ברבי] חנינא מאי דכתיב (משלי כז) ברזל בברזל יחד לומר לך מה ברזל זה אחד מחדד את חבירו אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה
(b)

A Pasuk refers to iron sharpening iron; likewise, Talmidei Chachamim sharpen each other.

אמר רבה בר בר חנה למה נמשלו דברי תורה כאש שנאמר (ירמיהו כג) הלא כה דברי כאש נאם ה' לומר לך מה אש אינו דולק יחידי אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי
(c)

A Pasuk compares Torah to fire; just as a fire cannot be lit with only one stick, so too Torah is not established in someone who learns alone.

והיינו דאמר רבי יוסי בר חנינא מאי דכתיב (ירמיהו כ) חרב אל הבדים ונאלו חרב על שונאיהן של תלמידי חכמים שעוסקין בד בבד בתורה ולא עוד אלא שמטפשין שנאמר ונאלו ולא עוד אלא שחוטאין כתיב הכא ונואלו וכתיב התם (במדבר יב) אשר נואלנו ואשר חטאנו ואיבעית אימא מהכא (ישעיהו יט) נואלו שרי צען [וגו'] והתעו את מצרים
(d)

A Pasuk alludes to a curse on Talmidei Chachamim who study alone; it also alludes to their growing foolish, and to it being sinful.

אמר רב נחמן בר יצחק למה נמשלו דברי תורה כעץ שנאמר (משלי ג) עץ חיים היא למחזיקים בה לומר לך מה עץ קטן מדליק את הגדול אף תלמידי חכמים קטנים מחדדים את הגדולים
(e)

A Pasuk compares Torah to wood; just as a small stick can set fire to a big stick, so do junior Torah students sharpen senior scholars.

והיינו דאמר ר' חנינא הרבה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מרבותי ומתלמידי יותר מכולן
1.

In the same vein, R. Chanina said that he had learned much from his teachers, and even more from his peers, and even more from his students.

3)

TORAH IS COMPARED TO WATER

רבי חנינא בר פפא רמי כתיב (ישעיהו כא) לקראת צמא התיו מים וכתיב (ישעיהו נה) הוי כל צמא לכו למים
(a)

One Pasuk says that water should be brought to the thirsty, while another says that the thirsty should go to water.

אם תלמיד הגון הוא לקראת צמא התיו מים ואי לא הוי כל צמא לכו למים
1.

The allegorical resolution is that if the student is worthy, his teacher should travel to him; otherwise, he should travel to his teacher.

רבי חנינא בר חמא רמי כתיב (משלי ה) יפוצו מעינותיך חוצה וכתיב (משלי ה) יהיו לך לבדך
(b)

One Pasuk says that the waters shall spread out, while another says that they shall be for you alone.

אם תלמיד הגון הוא יפוצו מעינתיך חוצה ואם לאו יהיו לך לבדך
1.

The allegorical resolution is that if the student is worthy, tell him the secrets of the Torah; otherwise, keep them to yourself.

<ואמר> [אמר] רבי חנינא בר אידי למה נמשלו דברי תורה למים דכתיב הוי כל צמא לכו למים לומר לך מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה
(c)

Torah is compared to water in that just as water flows to the lowest place, so does Torah only become established in the humble person.

ואמר רבי אושעיא למה נמשלו דברי תורה לשלשה משקין הללו במים וביין ובחלב דכתיב הוי כל צמא לכו למים וכתיב (ישעיהו נה) לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב לומר לך מה שלשה משקין הללו אין מתקיימין אלא בפחות שבכלים אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה
(d)

Torah is compared to water, wine and milk in that just as these liquids can only be preserved in the cheapest types of vessels, so does Torah only become established in the humble person.

כדאמרה ליה ברתיה דקיסר לר' יהושע בן חנניה אי חכמה מפוארה בכלי מכוער
1.

Caesar's daughter asked R. Yehoshua b. Chananya how such beautiful wisdom could be contained in such an ugly vessel.

אמר לה אביך רמי חמרא במני דפחרא אמרה ליה אלא במאי נירמי אמר לה אתון דחשביתו רמו במאני דהבא וכספא אזלה ואמרה ליה לאבוה רמייא לחמרא במני דהבא וכספא ותקיף אתו ואמרו ליה אמר לה לברתיה מאן אמר לך הכי אמרה ליה רבי יהושע בן חנניה קריוהו אמר ליה אמאי אמרת לה הכי אמר ליה כי היכי דאמרה לי אמרי לה
2.

He suggested that she place her father's expensive wines in suitably expensive containers of gold and silver; when she did so, they spoiled.

והא איכא שפירי דגמירי (דף ז,ב) אי הוו סנו טפי הוו גמירי
3.

R. Yehoshua was challenged to explain beautiful people who are wise; he said that if they were ugly, they would be wiser.

7b----------------------------------------7b
דבר אחר מה שלשה משקין הללו אין נפסלין אלא בהיסח הדעת אף דברי תורה אין משתכחין אלא בהיסח הדעת
4.

Alternate explanation: Torah is compared to these three liquids in that they all require careful guarding.

4)

THE GREATNESS OF RAIN

אמר רבי חמא בר' חנינא גדול יום הגשמים כיום שנבראו שמים וארץ שנאמר (ישעיהו מה) הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני ה' בראתיו בראתים לא נאמר אלא בראתיו
(a)

(R. Chama b. R. Chanina): The day of rainfall is as great as the day that Heaven and Earth were created.

אמר רב אושעיא גדול יום הגשמים שאפי' ישועה פרה ורבה בו שנאמר תפתח ארץ ויפרו ישע
(b)

(R. Oshiya): The day of rainfall is so great that salvation sprouts on it.

5)

SINS STOPPING RAIN

אמר רבי תנחום בר חנילאי אין הגשמים יורדים אלא א"כ נמחלו עונותיהן של ישראל שנאמר (תהילים פה) רצית ה' ארצך שבת שבות יעקב נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה א"ל זעירי מדיהבת לרבינא אתון מהכא מתניתו לה אנן מהכא מתנינן לה (מלכים א ח) ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת וגו'
(a)

(R. Tanchum b. Chanilai): The rains do not fall unless Israel's sins have been forgiven (there is a dispute regarding which Pasuk it is learned from).

אמר ר' תנחום בריה דרבי חייא איש כפר עכו אין הגשמים נעצרין אא"כ נתחייבו שונאיהן של ישראל כליה שנאמר (איוב כד) ציה גם חום יגזלו מימי שלג שאול חטאו א"ל זעירי מדיהבת לרבינא אתון מהכא מתניתו לה אנן מהכא מתנינן לה (דברים יא) ועצר את השמים ואבדתם מהרה
(b)

(R. Tanchum b. R. Chiya): The rains are not withheld unless Israel is liable for destruction (there is a dispute regarding which Pasuk it is learned from).

אמר רב חסדא אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול תרומות ומעשרות שנאמר ציה גם חום יגזלו מימי שלג מאי משמע תנא דבי רבי ישמעאל בשביל דברים שצויתי אתכם בימות החמה ולא עשיתם יגזלו מכם מימי שלג בימות הגשמים
(c)

(R. Chisda): The rains are withheld because of neglect of Terumah and Ma'aser.

אמר רבי שמעון בן פזי אין הגשמים נעצרין אלא בשביל מספרי לשון הרע שנאמר (משלי כה) רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר
(d)

(R. Shimon b. Pazi): The rains are withheld because of those who speak Lashon Hora.

אמר רב סלא אמר רב המנונא אין הגשמים נעצרין אלא בשביל עזי פנים שנאמר (ירמיהו ג) וימנעו רבבים ומלקוש לא היה ומצח אשה זונה היה לך וגו'
(e)

(R. Sela citing R. Hamnuna): The rains are withheld because of those who are brazen.

ואמר רב סלא אמר רב המנונא כל אדם שיש לו עזות פנים סוף נכשל בעבירה שנאמר ומצח אשה זונה היה לך
1.

Anyone who is brazen will eventually sin in illicit relationships.

רב נחמן אמר בידוע שנכשל בעבירה שנאמר היה לך ולא נאמר יהיה לך
2.

(R. Nachman): Anyone who is brazen has clearly already sinned in illicit relationships.

אמר רבה בר רב הונא כל אדם שיש לו עזות פנים מותר לקרותו רשע שנאמר (משלי כא) העז איש רשע בפניו
3.

(Rabah bar R. Huna): It is permitted to call a brazen person "Rasha."

רב נחמן בר יצחק אמר מותר לשנאותו שנאמר (קוהלת ח) ועז פניו ישונא אל תקרי ישונא אלא ישנא
4.

(R. Nachman bar Yitzchak): It is permitted to hate him.

אמר רב קטינא אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול תורה שנאמר (קוהלת י) בעצלתים ימך המקרה בשביל עצלות שהיה בישראל שלא עסקו בתורה נעשה שונאו של הקב"ה מך ואין מך אלא עני שנאמר (ויקרא כז) ואם מך הוא מערכך ואין מקרה אלא הקב"ה שנאמר (תהילים קד) המקרה במים עליותיו רב יוסף אמר מהכא (איוב לז) ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם ואין אור אלא תורה שנאמר (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור בהיר הוא בשחקים תנא דבי ר' ישמעאל אפילו בשעה שרקיע נעשה בהורין בהורין להוריד טל ומטר רוח עברה ותטהרם
(f)

(R. Katina): The rains are withheld because of Bitul Torah (there is a dispute regarding which Pasuk it is learned from).

אמר ר' אמי אין הגשמים נעצרין אלא בעון גזל שנאמר (איוב לו) על כפים כסה אור בעון כפים כסה אור ואין כפים אלא חמס שנאמר (יונה ג) ומן החמס אשר בכפיהם ואין אור אלא מטר שנאמר (איוב לז) יפיץ ענן אורו
(g)

(R. Ami): The rains are withheld because of people stealing.

מאי תקנתיה ירבה בתפלה שנאמר (איוב לו) ויצו עליה במפגיע ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר (ירמיהו ז) ואתה אל תתפלל בעד העם הזה [וגו'] ואל תפגע בי
1.

It can be corrected through prayer.

6)

BLUNTED IRON

וא"ר אמי מאי דכתיב (קוהלת י) אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל
(a)

(R. Ami): A Pasuk refers to an effect of blunted iron being caused by damage. This means...

אם ראית רקיע שקיהה כברזל מלהוריד טל ומטר בשביל מעשה הדור שהן מקולקלין שנא' והוא לא פנים קלקל
1.

If the skies are like iron (not releasing rain), it is because of the wicked deeds of the generation.

מה תקנתן יתגברו ברחמים שנא' (קוהלת י) וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה
i.

The solution is for them to strengthen themselves in the trait of mercy.

כל שכן אם הוכשרו מעשיהן מעיקרא
ii.

They are in an even better position if their deeds are proper in the first place.