TOSFOS DH Lav Shiyura Hu d'Ha ka'Tani Lah b'Idach Pirkin
תוספות ד"ה לאו שיורא הוא דהא קתני לה באידך פירקא
(SUMMARY: Tosfos gives another answer that we could have given.)
- והוא הדין דהוה מצי לתרוצי כדלעיל מילי דבפרהסיא לא קתני.
Alternative answer: Likewise, we could have answered like above, that we did not teach publicized matters.
TOSFOS DH Tani Chada Mis'anos ba'Rishonos v'Lo b'Acharonos v'Tana Idach Mis'anin ba'Acharonos v'Lo b'Rishonos v'Tani Idach Lo Mis'anin Lo b'Rishonos v'Lo b'Acharonos Nekot Metzi'asa b'Yadecha
תוספות ד"ה תני חדא מתענות בראשונות ולא באחרונות ותנא אידך מתענין באחרונות ולא בראשונות ותני אידך לא מתענין לא בראשונות ולא באחרונות נקוט מציעתא בידך
(SUMMARY: Tosfos explains how we resolve the Beraisos.)
- פירש הקונטרס השלש תעניות אמצעיות בידך דבאותן תעניות עוברות ומיניקות מתענות
Rashi's opinion: [Take] the middle three in your hand, that on those fasts pregnant and nursing women fast;
וה"ק מתענות בראשונות פי' בראשונו' ר"ל אמצעיות דהם ראשונות לאחרונו' שהיו חמורות
[The first Beraisa says] that they fast on the first ones. "The first ones" means the middle ones, which are the stringent ones.
אבל לא באחרונות דנפישי ולא מצו עבדי להו
However, they do not fast on the last ones, for they are too many, and they cannot fulfill them.
והא דקתני באחרונות ולא בראשונות האי אחרונו' היינו אמצעיות וקרי להו אחרונות שהם אחרונות מן הראשונות
The [second] Beraisa says that they fast on the last ones, but not on the first ones. "The last ones" means the middle ones. They are called the last ones, for they are after the first ones.
בתחלה גוזרין שלש תעניות וכן בשניה שלש אבל אין מתענות בראשונות שהם קלות
Explanation: At first we decree three fasts, and similarly the second time [we decree three], but they do not fast on the first ones, which are lenient;
והא דקתני לא בראשונות ולא באחרונות כלומר לא בשלש הראשונות הראשונות ממש ולא בשבע האחרונות האחרונות ממש אלא דווקא באמצעיות.
The Beraisa taught "not on the first ones and not on the last ones", i.e. "not on the very first ones, and not on the seven last ones", the very last ones. Rather, [they fast] on the middle ones.
TOSFOS DH v'Rav Yehudah brei d'Rav Shmuel bar Shilas mi'Shmei d'Rav Amar Aneinu
תוספות ד"ה ורב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אמר עננו
(SUMMARY: Tosfos explains that this is not Aneinu of Tefilas Ta'anis.)
אומר הר"י והאי עננו לא ר"ל עננו שבתפלת תענית אלא ענינו שאומרים בסליחות וביום הכפורים עננו אבינו עננו
Explanation (Ri): Here, "Aneinu" is not Aneinu in Tefilas Ta'anis. Rather, it is Aneinu that we say in Selichos and on Yom Kipur, "Aneinu Avinu Aneinu";
אבל עננו דתפלה לא קאמר דהא בשלש ראשונות נמי אמר לה.
We do not discuss Aneinu in Tefilah, for we say this also in the first three fasts.
TOSFOS DH u'Vahen Yud Ches Teru'os v'Siman l'Davar Yericho
תוספות ד"ה ובהן י"ח תרועות וסימן לדבר יריחו
(SUMMARY: Tosfos explains how this is like Yericho.)
- פירוש שביריחו עשו כן שהקיפוה ז' ימים והיו תוקעין בכל יום'
Explanation: In Yericho they did so. They surrounded seven days, and they blew the Shofar every day;
כמו כן תקנו בתעניות ובכל תענית מוסיפין שש ברכות ועל כל ברכה תוקעין מריעין ותוקעין א"כ היינו י"ח תרועות.
They similarly enacted on fasts. On every fast we add six Berachos, and on every [added] Berachah they blow Teki'ah, Teru'ah, Teki'ah. This is 18 Shofar blasts.
TOSFOS DH Masri'in l'Ezrah
תוספות ד"ה מתריעין לעזרה
(SUMMARY: Tosfos explains the two kinds of Masri'in.)
- פי' שיבואו לעזור העיר וכו'
Explanation: This is so people will come to help the city...
ומתריעין בפה פירוש והאי תרועה ר"ל מתריעין בפה דאין להתיר תרועה בשופר בשבת.
"Masri'in b'Peh" means that this Teru'ah is crying out verbally. We do not permit sounding the Shofar on Shabbos.
14b----------------------------------------14b
TOSFOS DH R. Yehudah Nesi'ah Gazar Teleisar Ta'aniyos
תוספות ד"ה רבי יהודה נשיאה גזר תליסר תעניות
(SUMMARY: Tosfos proves that he did not decree for rain.)
- על שאר פורעניות ומיהו קאמר ליה רבי אמי דאין מטריחין
Explanation: He decreed about other punishments. However, R. Ami said to him that we do not exert the Tzibur.
דהכי נמי משמע דהוה אשאר מיני פורעניות מדמייתי עלה הא דקאמר רבי יוחנן ל"ש אלא לגשמים אבל לשאר מינים וכו'.
Support: It seems that it was for other punishments, for the Gemara brings R. Yochanan's teaching "this is only regarding rain. For other kinds...
TOSFOS DH she'Yatz'ah Zemanah Shel Revi'ah
תוספות ד"ה שיצאה זמנה של רביעה
(SUMMARY: Tosfos explains when the time passed.)
- דזמן רביעה דיורה הוי במרחשון ויצא מרחשון.
Explanation: The time of the Yoreh (early) rainfall is Cheshvan, and Cheshvan passed.
TOSFOS DH Shalach Lehu k'Yechidim Damisu
תוספות ד"ה שלח להו כיחידים דמיתו
(SUMMARY: Tosfos resolves a contradiction regarding where individuals add requests.)
- פירוש ובשומע תפלה תאמרו תפלת תענית
Explanation: You (people of Ninveh) say Tefilas Ta'anis in Shome'a Tefilah. (I.e. the Shali'ach Tzibur does not say Aneinu after Go'el Yisrael - see Rosh 1:20.)
והא דיחיד אומר ותן טל ומטר בברכת השנים אע"ג שמתפלל בעצמו
Implied question: An individual says Ten Tal u'Matar in Birkas ha'Shanim, even though he prays by himself!
הואיל וזמן צבור הוא אבל בני נינוה הוו יחידים אפי' בתקופת תמוז צריכין למטרא.
Answer: That is because it is the time when the Tzibur [needs rain]. However, Bnei Ninveh were individuals. Even in summer they needed rain.
TOSFOS DH ha'Kol l'Fi ha'Shanim
תוספות ד"ה הכל לפי השנים
(SUMMARY: Tosfos explains "everything is based on the year and the place".)
- אם צריכים אותה שנה גשמים שהיא שחונה ואם צריכים גשמים כבני נינוה שואלין ותן טל ומטר בברכת השנים.
Explanation: If that year needs rain, for it is hot, or if you need rain like Bnei Ninveh, you request Ten Tal u'Matar in Birkas ha'Shanim.