תמיד דף כט. א

כמה אמות מזוית דרומית מערבית היתה משוכה המערכה שממנה נוטלים גחלים כדי להקטיר בהם את הקטורת במזבח הפנימי [זבחים דף נח.]?

למ"ד המזבח כולו בדרום למ"ד חציו בדרום וחציו בצפון למ"ד המזבח כולו בצפון
כמה היתה משוכה? 27 [1] 11 4 [2]

האם דברו חכמים בלשון "גוזמא" במקרים דלהלן?

לרבא לר' ינאי
פעמים שהיה בתפוח שלש מאות כור גוזמא גוזמא
השקו את התמיד בכוס של זהב גוזמא אינו גוזמא [3]
גפן זהב היתה וכו' ונמנו עליה שלש מאות כהנים לפנותה ----- גוזמא
פרוכת וכו' ושלש מאות כהנים מטבילין אותה ----- גוזמא

תמיד דף כט: א

מהו הטעם שלא הביאו עצי זית וגפן, ומה נפ"מ בין הטעמים?

מהו הטעם? ומה נפ"מ?
לרב פפא משום שיש בהם קשרים [4] היו מביאים גם עצים שעושים פרי
לרב אחא בר יעקב משום שיש בהם קשרים [5]
ומשום ישוב ארץ ישראל
היו מביאים דוקא שאינם עושים פרי

במה נחלקו התנאים דלהלן ומה טעמם

איזה עצים היו משתמשים למערכה? ובמה נחלקו? [6]
לרבנן בתאנה, אגוז, ועץ שמן ס"ל גם מי שיש לו קשר רק בחוץ פסול
לר' אליעזר גם ב:מייש, אלון, דקל, חרוב, שקמה ס"ל דמי שיש לו קשר רק בחוץ כשר

-------------------------------------------------

[1] פי', דכל המזבח הוא ל"ב אמות, ולמ"ד כולו בדרום יוצא שכנגד פתח ההיכל (שהוא י' אמות) אין מהמזבח אלא חמש אמות הסמוכות לזוית צפונית מערבית, דהפתח חציו בצפון וחציו בדרום.

[2] פי', אם כל המזבח בצפון א"כ הזוית המערבית דרומית כולה נמצאת בצפון, וע"כ שארבע אמות שאמר התנא אין כוונתו שבתוכם יעשה את המערכה, דזה אי אפשר, שהרי בהם כבר יש: אמה יסוד, אמה סובב, אמה קרן, אמה הילוך רגלי הכהנים, אלא הכוונה שאחר ארבע אמות יכול לעשות את המערכה, באמה החמישית, וזה כנגד הפתח.

[3] דכיון דאין עניות במקום עשירות, היו משתמשים בכוס של זהב.

[4] הקשר הוא כמין עין שיש בעץ, ויש בה הרבה לחות, וכשנשרפת מעלה עשן, ואין זה כבודו של מקום לעלות עצים שאין שורפים יפה למזבח.

[5] הוכיח המפרש, שרב אחא לא חולק על הטעם דקשרים - דכן מפורש בברייתא.

[6] למסקנא, זה ביאור המחלוקת לכו"ע, דמיירי בעצים שאינם עושים פירות - ואין טעם לאסור משום ישוב א"י. (אולם אם אינם משבעת המינים לא איכפת לי ואפי' שעושים פירות כשרים לכו"ע).

עוד חומר לימוד על הדף