תמיד דף כט. א
כמה אמות מזוית דרומית מערבית היתה משוכה המערכה שממנה נוטלים גחלים כדי להקטיר בהם את הקטורת במזבח הפנימי [זבחים דף נח.]?
למ"ד המזבח כולו בדרום | למ"ד חציו בדרום וחציו בצפון | למ"ד המזבח כולו בצפון | |
כמה היתה משוכה? | 27 [1] | 11 | 4 [2] |
האם דברו חכמים בלשון "גוזמא" במקרים דלהלן?
לרבא | לר' ינאי | |
פעמים שהיה בתפוח שלש מאות כור | גוזמא | גוזמא |
השקו את התמיד בכוס של זהב | גוזמא | אינו גוזמא [3] |
גפן זהב היתה וכו' ונמנו עליה שלש מאות כהנים לפנותה | ----- | גוזמא |
פרוכת וכו' ושלש מאות כהנים מטבילין אותה | ----- | גוזמא |
תמיד דף כט: א
מהו הטעם שלא הביאו עצי זית וגפן, ומה נפ"מ בין הטעמים?
מהו הטעם? | ומה נפ"מ? | |
לרב פפא | משום שיש בהם קשרים [4] | היו מביאים גם עצים שעושים פרי |
לרב אחא בר יעקב | משום שיש בהם קשרים [5] ומשום ישוב ארץ ישראל |
היו מביאים דוקא שאינם עושים פרי |
במה נחלקו התנאים דלהלן ומה טעמם
איזה עצים היו משתמשים למערכה? | ובמה נחלקו? [6] | |
לרבנן | בתאנה, אגוז, ועץ שמן | ס"ל גם מי שיש לו קשר רק בחוץ פסול |
לר' אליעזר | גם ב:מייש, אלון, דקל, חרוב, שקמה | ס"ל דמי שיש לו קשר רק בחוץ כשר |
-------------------------------------------------
[1] פי', דכל המזבח הוא ל"ב אמות, ולמ"ד כולו בדרום יוצא שכנגד פתח ההיכל (שהוא י' אמות) אין מהמזבח אלא חמש אמות הסמוכות לזוית צפונית מערבית, דהפתח חציו בצפון וחציו בדרום.
[2] פי', אם כל המזבח בצפון א"כ הזוית המערבית דרומית כולה נמצאת בצפון, וע"כ שארבע אמות שאמר התנא אין כוונתו שבתוכם יעשה את המערכה, דזה אי אפשר, שהרי בהם כבר יש: אמה יסוד, אמה סובב, אמה קרן, אמה הילוך רגלי הכהנים, אלא הכוונה שאחר ארבע אמות יכול לעשות את המערכה, באמה החמישית, וזה כנגד הפתח.
[3] דכיון דאין עניות במקום עשירות, היו משתמשים בכוס של זהב.
[4] הקשר הוא כמין עין שיש בעץ, ויש בה הרבה לחות, וכשנשרפת מעלה עשן, ואין זה כבודו של מקום לעלות עצים שאין שורפים יפה למזבח.
[5] הוכיח המפרש, שרב אחא לא חולק על הטעם דקשרים - דכן מפורש בברייתא.
[6] למסקנא, זה ביאור המחלוקת לכו"ע, דמיירי בעצים שאינם עושים פירות - ואין טעם לאסור משום ישוב א"י. (אולם אם אינם משבעת המינים לא איכפת לי ואפי' שעושים פירות כשרים לכו"ע).