[1] דכתיב (ויקרא כז: טו) "וְאִם הַמַּקְדִּישׁ יִגְאַל אֶת בֵּיתוֹ וְיָסַף חֲמִישִׁית כֶּסֶף עֶרְכְּךָ עָלָיו" - מקדיש מוסיף חומש ולא מתכפר מוסיף חומש.

[2] ביאר רבא, דאם נאמר שהמקדיש עושה תמורה, א"כ מצינו קרבן ציבור או שותפים עושה תמורה (ולקמן דף יג., אמרינן דלא עושים), ובאופן ששלחו ציבור או שותפים לאחר להקדיש להם קרבן. דאותו מקדיש יוכל לעשות תמורה, מוכח דאין מקדיש עושה תמורה אלא מתכפר. [אכן להיפך, כשצבור או שותפים הקדישו קרבן בשביל שיתכפר בו היחיד, שהדין הוא שהמתכפר עושה תמורה, אין זה נחשב שנעשית תמורה בקרבן ציבור או שותפים. והטעם כתבו התוס' (ד"ה אמר) דכיון דיחיד מתכפר בה - קרבן יחיד הוא נקרא].

[3] אכן מבואר במשנה, שרגל בהמת חולין (-אברים) בעובר בהמת הקדש, או עובר שבמעי בהמת חולין באבר מבהמת הקדש. וכן עובר חולין ואבר חולין בבהמת הקדש (-שלימים), או בהמת חולין בעובר או באבר בהמת הקדש. בכל אופנים אלו לכו"ע אין עושים תמורה.

[4] ופשטה קדושה בכל בהמת חולין וכולה קדושה וקרבה, ויליף ר' יוסי תמורה מתחלת הקדש, דכמו שהאומר תהא רגלה של בהמה זו עולה - פשטה קדושה בכולה, כן בעושה תמורה.

[5] ס"ל שאם הקדיש העובר לבד בלא אמו, אסור לו אחר שיולד להביאו להקרבה - דהוא חולין בעזרה. אכן אם הקדיש את האֵם ממילא קדוש גם העובר לבר פדא, כן הוכיחו תוס' (ד"ה ואזדא), וס"ל דעובר ירך אמו ואם שיירו לא משוייר. ולפ"ז אם הקדיש חטאת מעוברת - לא הוה כמפריש ב' חטאות לאחריות, אלא קדוש העובר מכח אמו ודינו כולד חטאת דלמיתה אזיל. וכיון שאם הקדיש את האֵם ממילא קדוש הולד, לא יכול להשאיר את הולד חולין או להקדישו למשהו אחר.

[6] ס"ל דעובר לאו ירך אמו, ואינו נגרר בכל דבר אחר האֵם, ולכך אם הקדיש חטאת מעוברת חשוב כמפריש ב' חטאות לאחריות, ולכך כשילדה רצה מתכפר בה רצה מתכפר בולד, (דהא דאמרינן דולד חטאת למיתה אזיל, הוא בהתעברה אחר ההקדש). וכיון שיכול להקדיש רק לעובר ולא את אמו, וכן יכול להקדיש את האֵם לחטאת והוא לעולה, או להקדיש האם והולד לא יהיה קדוש. [וכתבו תוס' (בסוף ד"ה ואזדא) דס"ל לר' יוחנן דגזה"כ שאפשר להקדישו ואין בו חסרון דמחוסר זמן (וע' שפת אמת), דילפינן לכל הקדשים מבכור שכול להקדישו מבטן].

[7] נתבאר בהערה הקודמת.

[8] ומחודש לשיטתו שאפי' שאין העובר קדוש רק קדושת דמים בכל אופן נאסרת האם בעבודה שלא יוכחש בשר העובר.

[9] ומבואר בתוס' (ד"ה כי), שאחר שיולד ממילא יחול עליו קדושת הגוף.